טענת פורום לא נאות - ע"א 2705/91 רג'אח סאלם אבו-ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ , מח (1) 554 (1993)

ערעור אזרחי מס' 2705/91

רג'אח סאלם אבו-ג'חלה

נגד

חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

 [30.12.93]

לפני הנשיא מ' שמגר והשופטים א' גולדברג, מ' חשין

פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, נ"ח 764- צו הסדרי משפט ומינהל (רישום חברות ושותפויות) (מס' 1), תשכ"ט-1969, ק"ת 1696- צו בדבר עזרה משפטית (יהודה והשומרון) (מס' 348), תש"ל-1969, קמצ"מ (יהודה והשומרון) (מס' 21) 733, סעיף 5(א) – פקודת הנזיקין, 1944, ע"ר תוס' 1, (ע) 93, (א), סעיף 68­ חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, ס"ח 112, סעיף .2

פסקי-דין של בית המשפט העליון שאוזכרו:

[1] ע"א 300/84 א' ע' אבו עטיה ואח' נ' ערבטיסי ואח’,  פ"ד לט (1) .365

[2] ע"א 74/83 ראד נ' מ' חי, פ"ד מ (2) .141

[3] ע"א 489/85 סאלחאת נ' עיריית שכם ואח’,  פ"ד מב (1) .497

פסקי-דין של בתי המשפט המחוזיים שאוזכרו:

[4] ת"א (י-ם) 1245/86 – לא פורסם.

פסקי-דין אמריקניים שאוזכרו:

.(1980) 775D . 2F . 637Pain v. United technologies corp[5]

. (1947) . 501S . U 330gulf oil corp. V. Gilbert[6]

.(1981) . 235U. S 454piper aircraft co. V. Reyno[7]

.(1984) 637D2 . N. Y. Supp 472bewers v. American home products[8]

פסקי-דין אנגליים שאוזכרו:

.(.h.l) . 362R . W. L 2[1978] . Macshannon v. Rockware glass ltd[9]

.(.h.l) . 470All e. R 1[1984] the abidin daver[10]

. . 460A. C[1987] . Spiliada maritime corp. V. Cansulex ltd[11]

הערות:

לטענת פורום לא טבעי ראה ע"א 837/87 הוידה נ' הינדי ואח’,  פ"ד מד (4) .545

ערעור ברשות על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (הנשיא ו' זיילר והשופטים י' צמח, מ' נאור) מיום 5.90. 21בע"א 109/90, בו נתקבל ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (הנשיא צ' א' בן זמרה) מיום 8.2.90בהמ' 6155/89(ת"א 13652/88). הערעור נדחה.

א' שרז – בשם המערער;

י' עדיאל – בשם המשיבה.

פסק-דין

הנשיא מ' שמגר: .1ערעור ברשות על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע – בערעור על החלטתו של בית-משפט השלום בירושלים – כי הפורום הטבעי והנאות בעניין שלפנינו אינו בית-משפט בישראל, והורה על הפסקת הדיון שבין הצדדים לפני הערכאה הראשונה.

.2אלה העובדות הצריכות לענייננו: המדובר בתביעת נזיקין, אשר הוגשה על-ידי המערער לבית-משפט השלום בירושלים, נגד חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, היא

המשיבה שלפנינו, וזאת בגין תאונה שאירעה לו, לטענתו, בקלנדיה שבאזור יהודה ושומרון (להלן – האזור), כתוצאה מהתחשמלות מחוט חשמל שהיה מונח על האדמה.

טענת המערער בכתב התביעה הייתה, כי המשיבה התרשלה בכך שלא דאגה לתקינות רשת החשמל באזור התאונה, לא נקטה אמצעי זהירות למניעת הפגיעה מחוט החשמל, לא גדרה עמוד חשמל מתח גבוה, לא דאגה לאמצעי אזהרה נאותים באזור התאונה ולא שלטה כראוי על מעשיהם של עובדיה ושלוחיה. כמו כן טען המערער, כי המשיבה הפרה חובה חקוקה שנועדה להגן עליו.

בתביעה עצמה לא צוין המקום המדויק שבו אירעה התאונה, אך לענייננו די בכך שנאמר כי הצדדים הסכימו, ואין חולק על כך, כי התאונה הנטענת אירעה באזור. כן חשוב לציין כי המערער עצמו מתגורר בבית נבאללה, הנמצאת אף היא בתחומי האזור, והוא אינו נחשב תושב או אזרח של מדינת ישראל, אלא נושא תעודת זהות של האזור.

המשיבה, לעומת זאת, היא תאגיד שנוסד על-פי זיכיון וחוק, בתקופת המנדט. לאחר מכן פעלה מכוח הדין הירדני בשטח השיפוט של ממלכת ירדן. המשיבה נרשמה בישראל כחברה לפי פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, וזאת על-פי צו הסדרי משפט ומינהל (רישום חברות ושותפויות) (מס' 1), תשכ"ט- .1969לטענת המשיבה, היא פועלת כיום מכוח זיכיון בשטח מדינת ישראל ובשטחי האזור, והיא מספקת שירותים בעיקר לתושבי האזור. המשיבה אינה חולקת על דבר היותה חברה ישראלית.

בעקבות התביעה שהגיש המערער, פנתה המשיבה לבית-משפט השלום בירושלים בבקשה לדחות את התביעה או למוחקה על הסף עקב חוסר סמכות, ולחלופין בשל כך שבית המשפט בישראל אינו "הפורום הנאות" או "הטבעי" לדון בתביעה.

בית-משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי הדיון יתקיים לגופו של עניין.

.3המשיבה ביקשה ואף קיבלה רשות לערער על קביעתו של בית-משפט השלום.

בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים סמכה המשיבה אך על הטענה של "פורום לא נאות", וזנחה את טענת חוסר הסמכות.

בית המשפט המחוזי ביטל את החלטתו של בית-משפט השלום וקבע כי ישראל אינה הפורום הנאות והטבעי לדיון בתביעה. לנוכח החלטה זו ציווה בית המשפט המחוזי על בית-משפט השלום להפסיק את הדיון בתביעתו של המערער.

בנימוקיו להחלטה ציין בית המשפט המחוזי, כי לא ניתן להסיק מן ההלכה הפסוקה את המסקנה, "שכאשר אחד הצדדים להתדיינות הוא ישראלי הפורום הטבעי הוא בישראל".

לדבריו, קביעתו של הפורום המתאים תלויה ב"צפייתם הסבירה" של הצדדים. לדעת בית המשפט, ציפייתו הסבירה של המערער אינה להתדיין בישראל בעניין תאונה שאירעה מחוץ לישראל. לעניין ציפייתה הסבירה של המשיבה אמר בית המשפט, כי היא פועלת

ב"שני כובעים" חלופיים. כאשר היא פועלת בכובעה הישראלי, הפורום הנאות בעניינה יהיה בדרך כלל בישראל, וכאשר היא פועלת כבעלת זיכיון באזור, הפורום הנאות בעניינה יהיה בדרך כלל באזור, וזאת בין כנתבעת ובין כתובעת. לעניין הציפייה הסבירה סבר בית המשפט, כי אין צורך בהוכחתה על-ידי הצדדים, שכן המדובר במסקנה משפטית המוסקת ממערכת עובדות נתונה על יסוד מבחנים אובייקטיביים.

בית המשפט המחוזי מציין, כי כבר קבע בשורה ארוכה של פסקי-דין – שחלקם אושרו בבית המשפט העליון – כי באירועים שאירעו מחוץ לתחומי השיפוט של מדינת ישראל, כשכל המעורבים בהם לא היו ישראלים, בתי המשפט בישראל אינם הפורום הנאות או הטבעי. לדעת בית המשפט, ההליך נושא הדיון שונה מאותם מקרים רק בכך שהמשיבה היא חברה הרשומה בישראל ומנהלת משרד בישראל, ובשוני זה אין די. על כך אמר בית המשפט:

"דעתנו היא כי זיקה זו לפורום הישראלי, לגבי אותו חלק של פעילותה של הנתבעת מחוץ לתחומי המדינה, מכוח זיכיון שיש לה מחוץ לתחומי המדינה, אין די בה כדי לייחד את המקרה שלפנינו מכל אותם עניינים אחרים שהזכרנו".

על החלטה זו הגיש המערער בקשה לרשות לערער, וזו ניתנה לו.

.4בערעור שלפנינו חוזר המערער על הטענה, כי בית המשפט בירושלים הוא הפורום המתאים לדיון, וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי. המערער סומך את ידו על היותה של המשיבה חברה ישראלית, ולטענתו די בכך כדי להפוך את בית המשפט בירושלים לפורום המתאים. המערער סומך טענותיו על ההלכה שנקבעה בע"א 300/84 א' ע' אבו עטיה נ' ערבטיסי ואח' (להלן – הלכת אבו עטיה [1]), שם נקבע כי כאשר מעורב בפרשה "גורם ישראלי משמעותי", הפורום הנאות לדיון בה הוא בית המשפט בישראל. לגישתו, מהלכת אבו עטיה [1] עולה, כי "רק בהיעדר כל זיקה משמעותית בין הפרשה... ובין בית המשפט הישראלי, באופן שאין כל ספק כי הפורום הטבעי הוא ביהודה ושומרון – תופסק התובענה". וכן כי "די בזיקה משמעותית כלשהיא -

כדי להימנע מהפסקת הדיון ואם יש ספק הוא יפעל לטובת התובע".

עוד מוסיף המערער, כי על-פי הלכת אבו עטיה [1], "בכל הנוגע לשאלת הפורום הנאות – התובע הישיר, הנתבע הישיר ומקום הולדת העילה ייחשבו לעולם ל'גורמים משמעותיים'; ומכאן שדי בכך שהמשיבה (שהיא צד ישיר לנזק) היא ישראלית (כמוכח לעיל) כדי שלא יועבר הדיון". זאת ועוד, היות אחד הצדדים הישירים לנזק ישראלי הוא תנאי מספיק, אולם לא תנאי הכרחי להותרת הדיון בישראל, שכן, לטענתו, על-פי הלכת אבו עטיה [1], די בזיקה משמעותית כלשהי של אחד הגורמים הנ"ל למדינת ישראל, ומכיוון שהמשיבה היא חברה ישראלית, "ודאי וודאי, שיש לה הרבה יותר מ'זיקה כלשהיא' אל מדינת ישראל".

כמו כן טוען המערער, כי המשיבה מספקת חשמל לחלקים רבים של מדינת ישראל, וכי עיקר פעולתה מכוונת לאספקת חשמל בעבור תושבי ירושלים, ולא בעבור תושבי האזור. משום כך "אין זה מן הדין (שהמשיבה – מ' ש') תוכל לטעון, כי ציפיותיה הסבירות הן להתדיין מחוץ לירושלים, או שבית המשפט בירושלים איננו נוח לה". לטענתו, העובדה שהאירוע התרחש באזור איננו משנה ציפייה סבירה זו, שכן "בית המשפט בישראל דן גם בתביעות שעילותיהן נוצרו מחוץ לישראל ממש, וכל שכן באיזור, שזיקתו לישראל הדוקה ומעמדו איננו מעמד של 'חוץ לארץ'". המערער סבור, כי לא ייתכן ש"חברה הרשומה בישראל, מתנהלת ופועלת בהתאם לחוק הישראלי וכל ענייניה נחתכים על פיו... (עניניה) כולם יוסדרו בבית המשפט המחוזי בירושלים.. . ורק כאשר היא הנתבעת – תוכל לפתע לטעון כי הפורום הירושלמי איננו נוח לה".

.5בע"א 74/83 ראד נ' חי [2] ובהלכת אבו עטיה [1] הנ"ל סקרו המשנה לנשיא השופטת בן-פורת, והשופטת שטרסברג-כהן את התפתחות ההלכה באנגליה ובארצות-הברית בנושא קביעתו של הפורום הנאות לדיון. נקודת המוצא בהלכת אבו עטיה [1] הייתה, כי בעניין זה יש חשיבות רבה למשפט השוואתי בכלל ולסקירתה של ההלכה האנגלית בפרט, וזאת מכיוון ש -

"נושא ברירת מקום השיפוט הינו חלק מהמשפט הבינלאומי הפרטי שנקלט אצלנו – דרך סעיף 46לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922- מהמשפט האנגלי, והוא פרי חקיקה שיפוטית שם; לפיכך ראוי לסקור בקצרה את התפתחותו של ענף משפטי זה באנגליה, אם כי לא בהכרח נראה עצמנו כבולים לה" (שם, בעמ' 374).

כמו כן נאמר שם, בעמ' 378, כי:

"... ניתן לבחון את ההתפתחות החדישה, באנגליה ובמקומות אחרים, על-מנת לשקול, שמא ראוי המצב להשתנות גם כאן. שאם לא תאמר כן, נמצא אתה משעבד כביכול את היודיקטורה הישראלית לרוחות שנשבו בפסיקה האנגלית בעבר הרחוק וסוגר עצמך מפני רוחות של פסיקה חדשה, שיש בה אולי לענות על צרכי השעה".

הפסיקה האנגלית נסקרה בפסיקה הנ"ל, ולא אשוב לכך. אולם מאז פסיקה זו חלה התפתחות במשפט האנגלי, ובשל כך מתחייבת עתה עריכת סקירה השוואתית של המצב המשפטי באנגליה, ובכך נקדים. לשם שלמות התמונה נביא גם תיאור המצב המשפטי בארצות-הברית.

גישת המשפט האמריקני

.6המשפט האמריקני גורס, כי גם כאשר בית-משפט בארצות-הברית רוכש סמכות לדון בתביעה שמעורבים בה גורמים זרים, עדיין ייתכנו מקרים שבהם יפעיל את

שיקול-דעתו, ובשל שיקולי צדק או נוחות הצדדים יימנע מלהפעיל את סמכותו באותו עניין, וזאת על-מנת שהתביעה תעלה לדיון בפורום אחר אפשרי, המתאים יותר לבירורה:

...Even though a court may have jurisdiction over the parties to a" lawsuit on a transitory cause of action, considerations of justice To refuse to exercise its jurisdiction and to force the plaintiff and convenience to all concerned may lead the court in its discretion

"to sue the defendant in a more appropriately available forum

( 1992,.nd ed 2,st. Paul) scoles and p. Hay, conflict of laws .e.f) .(373

הדוקטרינה שפותחה על-ידי בית המשפט לצרכים אלה היא, כידוע, זו של "פורום לא נאות" (forum non conveniens). על דוקטרינה זו נאמר בספרם של scolesו- hayכי:

It is designed to avoid the hardship on the defendant and on" the court that can result from undue forum shopping possible(שם, בעמ' 373-374). "under accepted concepts of jurisdiction בעניין זה ראוי להדגיש כי על-פי הגישה האמריקנית:

Unlike issues of jurisdiction, determinations of forum non" rather they represent;conveniens are not pure questions of law Practical inconveniences posed to the litigants and to the court exercises of structured discretion by trial judges appraising the Should a particular action be litigated in one forum rather ,[5] (1980) .pain v. United technologies corp) " than another(ההדגשה שלי – מ' ש'.; 781at .7פסק הדין המנחה בסוגיה זו הוא פסק הדין שצוטט בע"א 74/83 [2] ובהלכת אבו עטיה [1] הנ"ל: [6] (1974) ,gulf oil corp. V. Gilbertובו נקבעו השיקולים שבית המשפט יתחשב בהם בבואו לקבוע אם הפורום הנוכחי הוא הפורום הנאות. אמנם, פסק-דין זה התייחס למערכת היחסים הבין- מדינתית, אך פסיקה מאוחרת יישמה אותו אף במישור הבינלאומי (ראה, למשל, פסק-דין piper; scolesו- hay[7] (1981) , aircraft co. V. Reynoבספרם הנ"ל, בעמ' 381).

בית המשפט הבחין בין שני סוגי שיקולים המנחים אותו, והמובילים למסקנה כי הפורום הנוכחי אינו הפורום הנאות. סוג אחד של שיקולים מתייחס לבעלי הדין, והסוג השני מתייחס לציבור הרחב (ראה לעניין זה גם ס' גולדשטיין, "סמכות בינלאומית מבוססת על  תפיסת הנתבע – הלכה למעשה כיום" משפטים י (תש"מ) 409, 419).

במסגרת סוג השיקולים הראשון הזכיר בית המשפט את השיקולים של גישה למקורות הראיות, האפשרות לחייב עדים להעיד בבית המשפט, ההוצאות הכרוכות בהבאת עדים המוכנים להעיד מרצונם, האפשרות לראות את מקום התרחשות האירוע נושא הדיון ולבקר בו (כאשר ביקור כזה נדרש), וכמו כן הקושי שבאכיפת פסק הדין שיינתן.

במסגרת סוג השיקולים השני אשר – כפי שצוין – מתייחס לציבור הרחב, מנה בית המשפט את הבעייתיות הכרוכה בריכוז תובענות במרכזים עמוסים במקום ניהולן במקום בו נוצרו העילות, את העומס הלא הוגן המוטל על החברה בניהול התדיינות שאינה קשורה לה, היתרון ביישוב סכסוכים מקומיים בסביבתם הטבעית, והרצון שתובענות יידונו בבית-משפט המכיר את החוק שחל בעניינן, על פני יצירת מצב שבו בית המשפט המקומי יעסוק בברירת הדין, ובמקרה הצורך בהפעלת דין זר.

יחד עם זאת נקבע, כי שיקולים אלה אינם ממצים, ושיקול הדעת שניתן לבית המשפט בהפעלתה וביישומה של דוקטרינת הפורום הלא נאות הוא רחב. מסיבה זו גם נקבע, כי ערכאת הערעור תמעט להתערב בשיקול-דעתה של הערכאה הראשונה, והיא תעשה כן רק במקרה שברור כי שיקול הדעת לא הופעל כיאות.

The forum non conveniens determination is committed to the sound" discretion of the trial court. It may be reversed only when Where the court has; considered all relevant public and private interest factors, there has been a clear abuse of discretion And where its balancing of these factors is reasonable, its .piper aircraft co) "decision deserves substantial deference .( 257, at[7] חשוב להדגיש, כי למרות שהמדובר בשיקול-דעת רחב המוקנה לבית המשפט של הערכאה הראשונה, בהחליטו אם להחיל את הדוקטרינה במקרה שלפניו, עדיין שיקול הדעת מוגבל, ובית המשפט חייב להפעילו בהתייחס לסטנדרטים שנמנו לעיל ובהתייחס להגבלות שחלות על הפורום מכוח הדין. על כך נאמר בספרם הנ"ל של scolesו- ,hayבעמ' 374-375:

...The doctrine of forum non conveniens has been viewed as one" in which a court will exercise its discretion to remit the parties ,to trial in another available forum. This should not, however Defined-be viewed as arbitrary discretion, for the doctrine has well . Standards for the exercise of that discretion and constitutes a"limitation, a limitation imposed upon the forum by its own law .9במסגרת השיקולים שבית המשפט יתחשב בהם בהחלת הדוקטרינה, על בית המשפט להתייחס לעובדה שהתובע כבר בחר בפורום אשר רכש סמכות כדין, ולכן קמה לטובתו חזקה כי הפורום הוא נאות, חזקה אשר לא בנקל תיסתר על-די הנתבע:

Constitutional( מ' 'ש -the) ...once the plaintiff has satisfied" standard choice of available forums, this leads to the strong Policy reasons the chosen forum should not disturb the For thatit. As a consequence, there is a strong plaintiff's choice unless in the there are exceptional reasons

 This presumption is frequently presumption that the forum is appropriate if constitutional .jurisdictional standards are met Plaintiff's choice forum and will not do so unless the balance of stated to the effect that the court hesitates to disturb the ."factors is strongly in favor of the defendant (שם, בעמ' 375).

יחד עם זאת, יש לזכור כי אין להפעיל חזקה זו באופן מלאכותי, והיא תחול בעוצמה שונה במקרים שונים. יפים לעניין זה דברי בית המשפט בפרשת piper [7] . Aircraft coהנ"ל, שם נקבע כי חזקה זו תחול בעוצמה פחותה כאשר מדובר בתובע זר:

The district court acknowledged that there is ordinarily a strong" presumption in favor of the plaintiff's choice of forum, which Clearly point towards trial in the alternative forum. It he may be overcome only when the private and public interest factors Plaintiff or real parties in interest are foreign. Ld, however, that the presumption applies with less force when the Plaintiffs and foreign plaintiffs is fully justified... The district court's distinction between resident or citizen However, this assumption is much less reasonable. Because the that his choice is convenient. When the plaintiff is foreign, when the home forum has been chosen, it is reasonable to assume The trial is convenient, a foreign plaintiff's choice deserves less central purpose of any forum non conveniens iquiry is to ensure that ."deference (שם, בעמ' 255-256; ההדגשה שלי – מ' ש').

.10לסיכום נקודה זו ניתן להביא את גישת בית המשפט בפסק הדין,[5] painאשר מדגיש את הקשיים שבפניהם עומד בית המשפט של הערכאה הראשונה ביישמו את הדוקטרינה. כמו כן מבהיר בית המשפט את עניין נטלי הראיה המוטלים על הצדדים:

In short, trial judges applying the doctrine of forum non conveniens" Defendants must walk a delicate line to avoid implicitly sanctioning forum .shopping by either litigant at the expense of the other Forum is inappropriate and that the action should therefore be bear a heavy burden of establishing that plaintiff's choice of Argue that his forum choice deserves blind deference because it does dismissed. At the same time, however, a plaintiff cannot merely 'or 'oppressive' to the defendant... Not rise to the level of an abuse of process which is 'vexatious A competent but clearly] should be required to show 'at the least, a plaintiff who chooses[inappropriate forum in which to bring suit Some reasonable justification for his institution of the action

,. In the forum state rather than in a state with which the defendant"'or the res, act or event in suit is more significantly connected (שם, בעמ' 784).

דהיינו, גישת בית המשפט היא, כי על הנתבע מוטל נטל כבד להראות כי בחירת הפורום שנעשתה על-ידי התובע הייתה בלתי ראויה, וכי יש לכן לדחות את התביעה; יחד עם זאת, אין התובע יכול להסתפק אך בעובדה שבחר פורום אשר אינו "מטריד" את הנתבע או "מציק" לו, אלא עליו להראות צידוק סביר מדוע הגיש את התביעה בפורום הנוכחי ולא בפורום שלו הזיקה ההדוקה ביותר לאירוע נושא הדיון – דהיינו, הפורום שעליו מצביעים השיקולים שנמנו לעיל.

.11בית המשפט בפרשת [5] painראה לנכון לציין, כי ייתכנו מקרים שבהם עלול להיווצר מצב של "שוויון", דהיינו מצב שבו מבחינת שיקולי הצדדים קיימות זיקות לשני הפורומים, כאשר קיימת אפילו עדיפות קלה לטובת הפורום שבו בחר התובע. במצב שכזה, אומר בית המשפט, באים לידי ביטוי השיקולים הציבוריים אשר יטו את המאזניים לטובת אחד משני הפורומים האפשריים.

...When private equities are in equipoise, even with the extra" deference accorded to the plaintiff's choice of forum, the gilbert Factors of public convenience must ultimately guide the trial .(שם) "judge in deciding whether or not to grant a motion to dismiss שיקולים ציבוריים אלו הם כאמור, בין היתר, החשש שהמשך ההתדיינות בפני הפורום הנוכחי יביא לנטל לא הוגן המוטל על החברה שההתדיינות אינה קשורה לה; העובדה שלציבור אין עניין (או שיש לו עניין מועט) בניהול ההתדיינות; או שהדין שיחול על הדיון בפני אותו פורום הוא דין זר, אשר אותו בית המשפט אינו מכיר.

.12מאפיין נוסף של דוקטרינת הפורום הלא נאות במשפט האמריקני הוא, כי מיוחסת חשיבות רבה לאפשרות המעשית של תביעה בפורום הזר.

הגישה הרווחת היא, כי דוקטרינת הפורום הלא נאות משווה את נוחותו של פורום הדיון הנוכחי לנוחות של פורומים אחרים שבהם ניתן לתבוע, ולכן על בית המשפט לבדוק אם הלכה למעשה ניתן להגיש תביעה בבתי-משפט אלה.

לצורך כך, כמובן, יש לענות על התנאי הראשוני, כי לשני בתי המשפט בפורומים האלטרנטיביים תהיה סמכות על הצדדים ועל נושא הדיון:

That two alternative forums have(מ' ש' – it is required)..." jurisdiction over the subject matter and parties in the suit

". Before the doctrine of forum non conveniens even comes into play(שם, בעמ' 738) יחד עם זאת, יש הגורסים אף כי גמישותה של דוקטרינת הפורום הלא נאות מאפשרת

לבית המשפט להתחשב באפשרות תביעה בפורום אחר, אף אם אפשרות תביעה זו היא תוצאה של פשרה או של הסכם בין הצדדים, והיא לא הייתה קיימת ללא הסכמתם. את גישתם זו הם מחזקים בעובדה שבפסקי-דין רבים שבהם נדחתה התביעה בטענת פורום לא נאות, התנאי לדחייה היה כי הצדדים מתחייבים שלא לטעון טענת התיישנות לפני הפורום שלפניו יובא הדיון (ראה: , hay& scolesבספרם הנ"ל, בעמ' 376-377).

.13דוגמה טובה לגמישותה של הדוקטרינה ניתן למצוא בפסק הדין של מדינת ניו-יורק – [8] (1984) .bewers v. American home productsבמקרה זה נערך דיון בהקשר של אחריות בגין מוצרים פגומים. בית המשפט של הערכאה הראשונה דחה את בקשת הנתבע להעביר את הדיון לאנגליה מטעמים של פורום לא נאות, וקבע כי הדיון יימשך במדינת ניו-יורק.

הנתבע ערער על החלטה זו. ערכאת הערעור קיבלה את הערעור ושינתה את החלטת הערכאה הראשונה, בקובעה כי יש לדחות את התביעה ולהחיל את הדוקטרינה. יחד עם זאת קבע בית המשפט מספר תנאים, שאותם צריך היה הנתבע למלא על-מנת שהדיון יתקיים באנגליה. נקבע, כי היה ותנאים אלה לא יתמלאו, ערכאת הערעור תדחה את הערעור ותאשר את פסק-דינו של בית המשפט של הערכאה הראשונה, כך שהדיון ייערך במדינת ניו-יורק: ...Defendants' motion to dismiss is granted, on the condition" , days of service of the order entered hereon 90that within To waive objection to suit(1) :appellants stipulate-defendants Complaints herein and to waive objection to the jurisdiction being brought in the united kingdom for the relief sought in the To accept(2) ; to waive of the courts of the united kingdom in this matter(3) ;the service of process in the united kingdom Witnesses a nd production of documents and to make the same objection to compulsory process requiring the appearances of To consent to full faith and(4) ; credit for any judgment obtained against them in the united kingdom available at their own expense To waive any defense of(5) and;limitation of time, whether statutory or otherwise, provided, and to consent to pay the same Days from the date of servife of the defendant's stipulation however, that the suit in the united kingdom be commenced within90

Failure to comply with the foregoing conditions the order of upon counsel for the plaintiffs. In the event of the defendant's (שם, בעמ' 638). "...supreme court is affirmed גישה זו מעניקה בעצם לנתבע אופציה: רוצה, ימלא אחר התנאים, והדיון ייערך לגופו של עניין לפני הפורום הזר (דבר התואם ברוב המקרים את רצונו, שכן לטענתו הפורום

הנוכחי אינו הפורום המתאים); רוצה, יתכחש לתנאים אלה – דבר שיביא להמשך הדיון לפני הפורום הנוכחי.

.14לסיכום נקודה זו חשוב לציין שיקול נוסף שאותו לוקח בית המשפט בחשבון בטרם החליטו על העברת הדיון לפורום אחר, והוא הסעד הצפוי לתובע אם יזכה בתביעתו.

אמנם, הכלל הוא כי בית המשפט לא יתחשב בסכום הפיצוי הצפוי כשיקול לצורך העברת הדיון או אי-העברתו לפורום אחר, וכדוגמה ניתן להביא את דברי בית המשפט בפסק-דין,[5] painשם נאמר כי: ...Even if the potential amount of recovery has affected defendant's" decision to seek trial elsewhere, the comparative amount of recovery Factor relevant to the forum non conveniens inq obtainable in the two alternative forums has never been considered a (שם, בעמ' 479)."uiry ואולם, יחד עם זאת, יילקח השיקול הנ"ל בחשבון במקרים קיצוניים שבהם הסעד שיקבל התובע בפורום הזר יהיה בלתי סביר באופן קיצוני. ההלכה היא שהסעד שיקבל התובע בפורום האחר, צריך שיהיה דומה במהותו לסעד שיכול היה התובע להשיג בפורום הדיון, ועליו לשקף דרישות של צדק מהותי. לעניין זה נאמר בפסק-דין [7] . Piper aircraft ,coבעמ' 254: We do not hold that the possibility of an unfavorable change in law" should never be a relevant consideration in a forum non conveniens Inquiry. Of course, if the remedy provided by the alternative Remedy at all, the unfavorable change in law may be given substantial forum is so clearly inadequate or unsatisfactory that it is no The district court may conclude that dismissal would;. Weight"not be in the interests of justice .15לסיכום סקירת המשפט האמריקני ניתן להביא כדוגמה את הדרך להפעלת הדוקטרינה על-ידי בית המשפט של הערכאה הראשונה, כפי שבאה לידי ביטוי בפסק-דין [5] pain: Thus, a district judge's forum non conveniens inquiry should" proceed in four steps. As a prerequisite, the court must Possesses jurisdiction over the whole case. Next, the trial establish whether an adequate alternative forum exists which ,plaintiffs' initial forum choice. If the trial judge finds this weighing in the balance a strong presumption against disturbing judge must cons ider all relevant factors of private interest ,he must balance of private interests to be in equipoise, or near equipoise

That the balance favors such a foreign forum, the trial judge balance in favor of a trial in a foreign forum. If he decides then determine whether or not factors of public interest tip the Must finally ensure that plaintiffs can reinstate their suit ."in the alternative forum without undue inconvenience or prejudice (שם, בעמ' 784; ההדגשות שלי – מ' ש').

הווי אומר, מקוימת בדיקה תלת-שלבית: ראשית, נבדק אם קיים בכלל פורום חלופי מתאים שהוא בעל סמכות שיפוט לגבי הנושא כולו. שנית, נבחנים האינטרסים הרלוואנטיים של בעלי הדין, קרי נבדקת נקודת הראות הפרטית; כאשר אינטרסים אלה מתאזנים, נבחנים השיקולים הציבוריים כדי לבדוק לאן נוטות כפות המאזניים. לבסוף, אם הכף נוטה לכיוון הפורום הזר, על בית המשפט לוודא שהתובע אכן יכול להתחיל בשלב האמור בהליכים לפני אותו פורום חלופי.

גישת המשפט האנגלי

.16הן בע"א 74/83 [2] והן בהלכת אבו עטיה [1] הגיעו המשנה לנשיא השופטת בן-פורת והשופטת שטרסברג-כהן למסקנה, כי המבחן האנגלי המקורי לבדיקת הפורום המתאים לדיון נזנח, ועל-מנת לעכב דיון אין עוד צורך בשני התנאים המצטברים שנדרשו על-פי המבחן המקורי, היינו -

"(1) כי מהמשך בירור התובענה באנגליה תצמח לנתבע תוצאה טרדנית או מציקה (oppressive and vexatious), או שהוא יהווה שימוש לרעה מצד התובע באותם הליכים.

(2) כי עיכוב ההליכים לא יגרום אי-צדק לתובע" (ע"א 74/83[2], בעמ' 149).

בית הלורדים אימץ מבחן חדש, בהשמיטו את המושגים "מטריד ו"מציק". מבחן חדש זה נקבע בפסק הדין בעניין ,[9] (1978) ..mcshannon v. Rockware glass ltd 367at כפי שגם צוטט בע"א 74/83 [2] הנ"ל, בעמ' 150: Tin order to justify a stay two conditions must be satisfied, one" the defendant must satisfy(A) :positive and the other negative Amenable in which justice can be done between the parties at the court that there is another forum to whose jurisdiction he is The stay must not(B) which would be available to him if he invoked the jurisdiction of the deprive the plaintiff of a legitimate personal or juridical advantage substantially less inconvenience or expense, and ." english courtu על פסק-דין זה והמבחן שנקבע בו, אמרו המלומדים . G.c. cheshire and p.mבספרם, th ed., by p.m. north 12,london) and j.j. fawcette, north private international law 222(1992, כי: Abandoned in(מ' ש' – were) ...the criteria of oppression and vexation"

. Favor of a less stringent approach, hard to distinguish from one"of forum non conveniens כלומר, הקריטריונים שנקבעו במבחן החדש לקביעת הפורום הינם נוקשים פחות מאלו שאפיינו את המבחן המסורתי, והגישה שננקטה על-ידי בית המשפט התקרבה לגישה האמריקנית ואף הסקוטית של "פורום לא נאות".

יחד עם זאת חשוב להדגיש, כי בפסק הדין הנ"ל עדיין לא קיבל בית הלורדים את הדוקטרינה במלואה. אשר לכך אמרה השופטת שטרסברג-כהן בהלכת אבו עטיה [1], בעמ' 375, כי לתוך הביטויים "מציקה וטורדנית" נוצקה משמעות חדשה, וכן -

"...שהמבחן החדש דומה מאוד לדוקטרינת ה'פורום לא נאות', הנקוט במשפט האמריקני. . . שופטי בית הלורדים לא אימצו את הדוקטרינה הנ"ל, עם זאת זנחו את מבחן ה'הטרדה וההצקה' לטובת מבחן גמיש יותר של דרישות הצדק במקרה המסוים".

צעד נוסף התקדם בית הלורדים האנגלי בפסק-דינו בעניין the abidin daver [10], (1984) המוזכר גם בע"א 74/83 [2] הנ"ל. שם אמר הלורד ,kcolpidבעמ' 476, כי: ... Judicial chauvinism has been replaced by judicial comity to" an extent which i think the time is now ripe to acknowledge Frankly is... Indistinguishable from the scottish legal doctrine(ההדגשה שלי – מ' ש'). Of forum non convenienss .17התפתחות מאוחרת בעניין זה, אשר טרם נסקרה בפסיקה בישראל, הייתה בפסק הדין המנחה של בית הלורדים בעניין .spiliada maritime corp. V. Cansulex ltd (1978) [11]. חוות הדעת העיקרית בפסק-דין זה ניתנה על-ידי הלורד ,goffובה סוכמה גישת המשפט האנגלי לעניין הסוגיה של פורום לא נאות.

בפסק-דינו מאמץ הלורד goffאת דברי הלורד diplockבעניין the abidin daver[10] הנ"ל ואומר, כי עתה אין הבדל, לעניין קביעת הפורום, בין הדין הסקוטי לדין האנגלי, וכי ניתן לומר, כפי שעולה גם מדברי הלורד דיפלוק, כי הדין האנגלי אימץ את הדוקטרינה הסקוטית של פורום לא נאות.

הלורד goffרואה את נקודת המוצא העיקרית של המשפט האנגלי בקביעת הפורום בכך שאכן קיים פורום חלופי בעל סמכות מלאה, אשר יהווה פורום מתאים במובן זה שלפניו ניתן יהיה לדון במחלוקת בצורה נאותה יותר מבחינת האינטרסים של בעלי הדין ולשם עשיית צדק ביניהם. נטל השכנוע רובץ על הנתבע, ועליו לשכנע את בית המשפט להפעיל את שיקול-דעתו. כאשר בעלי הדין מבקשים להביא בטיעוניהם תנא דמסייע לגירסתם, רובץ הנטל על מי שטוען לקיומה של תיזה פלונית בעניין מצב הדברים, שעליה הוא מבקש לסמוך את דבריו.

אם בית המשפט משתכנע בדבר קיומו של פורום חלופי מתאים, אשר נראה לכאורה מתאים יותר לדיון בתביעה, עובר הנטל לתובע, אם הוא טוען כי קיימות נסיבות מיוחדות אשר בעטיין הוא מוסיף וגורס כי אין לשנות את מקום השיפוט.

.18לאור דברים אלה נראה, כי המבחן האנגלי ל"פורום לא נאות" הוא מבחן דו-שלבי.

העיקרון הבסיסי הוא, כי עיכוב הליכים בגין פורום לא נאות יינתן רק כאשר בית המשפט נוכח לדעת כי עומד לרשות הצדדים פורום חלופי, בעל סמכות, ופורום זה הוא הפורום המתאים לדיון – הן מבחינת התועלת שתצמח לצדדים והן מבחינת דרישות הצדק.

בשלב הראשון מוטל נטל הההוכחה על הנתבע, ועליו לשכנע את בית המשפט להפעיל את שיקול-דעתו ולהורות על עיכוב הליכים בשל כך שהדיון אינו נערך לפני הפורום המתאים. בשלב זה מנסה כל צד להראות כי קיימים שיקולים ועובדות, אשר לדעתו מביאים לתוצאה הרצויה לו, בין אם תוצאה זו גורמת להעברת הדיון ובין אם היא גורמת להשארתו לפני הפורום הנוכחי. נטל הבאת הראיות לעניין זה מוטל על הצד הטוען לעובדות אלו.

לעניין נטל ההוכחה המוטל על הנתבע מבהיר הלורד ,goffכי לטעמו אין די בהעלאת הטענה כי אנגליה אינה הפורום הטבעי והמתאים, אלא יש לבסס את התיזה שיש פורום אחר, אשר באופן ברור ומובחן, clearly or distinctlyכדבריו, מתאים יותר. בכך ניתן ביטוי נאות לעובדה שהתביעה הוגשה באנגליה מעיקרה כדין, היינו במסגרת תחום הסמכות. אם הזיקה לפורום האנגלי היא חלשה (למשל, אם מוסרים לנתבע הזמנה לדין בעת ביקור קצר לאנגליה), ייקל על הנתבע להוכיח כי יש פורום מתאים במקום אחר.

כלומר, אין די בהוכחת העובדה שאנגליה אינה פורום הטבעי או המתאים, אלא על הנתבע להראות כי קיים פורום אחר, אשר באופן ברור ומובחן מתאים יותר מהפורום האנגלי לעריכת הדיון, כאשר, בין היתר, יש להתחשב בעובדה שבית המשפט האנגלי כבר רכש לעצמו סמכות שיפוט.

.19בית המשפט מבהיר, כי מכיוון שהנטל המוטל על הנתבע הוא להראות שקיים פורום אחר, אשר באופן ברור מתאים יותר לעריכת הדיון, יש לקבוע את הדרך ואת הקריטריונים שיש להתחשב בהם בקביעתו של הפורום האחר. לעניין זה אומר הלורד goff: Since the question is whether there exists some other forum which is" Will look first to see what factors there are which point in the clearly more appropriate for the trial of the action, the court Direction of another forum. These are the factors which lord diplock Done in the other forum at described, in macshannon's case... As indicating that justice can be

Scottish principles are regarded as being the same, to adopt the consider that it may be more desirable, now that the english and 'substantially less inconvenience or expense'. ... I respectfully ... 415, . 398A.c[1984] expression used... In the abidin daver Referred to the 'natural forum' as being 'that with(מ' ש'-(which) .'which the action had the most real and substantial connection And these will nclude not only factors affecting so it is for connecting factors in this sense that the court must;first look , But(such as availablity of witnesses) also other factors such as the law governing the relevant convenience or expense . Transaction... And the places where the parties respectively reside"or carry on business (שם, בעמ' 477-478; ההדגשות שלי – מ' ש').

דהיינו, המבחן לקיומו של "פורום טבעי" אחר הוא מבחן מרב הזיקות. הפורום הטבעי לדיון יהיה הפורום שאליו מצביעות מרב הזיקות הרלוונטיות ואשר לו הקשר "האמיתי והמהותי" למקרה נושא הדיון. לצורך בחינת הזיקות הרלוואנטיות יתחשב בית המשפט לא רק בשיקולים של נוחות הצדדים והוצאות הדיון, אלא גם בדין השולט על המקרה, במקום מגורי הצדדים או במקום שבו הם מנהלים את עסקיהם.

על-מנת לעכב את ההליכים, על בית המשפט להשתכנע, בהקשר למבחן מרב הזיקות, כי אכן קיים פורום שבאופן ברור מתאים יותר לניהול הדיון. אם הנתבע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בקיומו של פורום כזה, הרי לא יעכב בית המשפט את הדיון.

.20לעומת זאת, אם בית המשפט משתכנע שקיים פורום אחר, אשר לכאורה מתאים יותר לקיים את הדיון לפניו, יש לעבור לשלב השני במבחן קביעת הפורום. בשלב זה ייטה בית המשפט להעניק סעד של עיכוב הדיון לצורך הפנייה לפורום המתאים. יחד עם זאת, לתובע עדיין ניתנת הזדמנות למנוע את העיכוב. במצב דברים זה עובר לתובע הנטל להוכיח, כי קיימות נסיבות מיוחדות אשר בגינן יש לקיים את הדיון לפני הפורום הנוכחי, וזאת מטעמי צדק. כדברי הלורד ,goffבעמ' 478: If however the court concludes at that stage that there is some" other available forum which prima facie is appropriate for the Are circumstances by reason of which justice req uires that a stay trial of the action, it will ordinarily grant a stay unless there Consider all the circumstances of the case, including circumstances should nevertheless not be granted. In this inquiry, the court will Which go beyond those taken into account when considering Such factor can be the fact, if established objectively by cogent connecting factors with other jurisdictions circumstances one . Evidence, that the plaintiff will not obtain justice in the foreign . Jurisdiction... On this inquiry, the burden of proof shifts to the"plaintiff

 לעניין השיקולים שיש להתחשב בהם בקביעה "שהצדק דורש שהדיון לא יעוכב", אומרים המלומדים ,cheshire and northבספרם הנ"ל, בעמ' 226, את הדברים הבאים: .all the circumstances of the case will be taken into account" Justice abroad because, for example, the judiciary is not the court will consider the fact that a plaintiff may not obtain Under what we would regard as the governing law, to litigate to justice to require a plaintiff, who had an arguable claim independent. It has also been held that it is not conducive Claims. Inordinate delay of the order of magnitude of ten years abroad in a country which would summarily reject the plaintiff's As has a derisorily low limit on damages imposed before an act ion comes to trial abroad has also been held to be a; denial of justice ."...by the foreign court ועוד הם מוסיפים כי בית המשפט, במסגרת השיקולים, יתחשב גם בעובדה שעיכוב ההליכים יביא לאובדן יתרון שהיה נתון בידי התובע, לו היה נערך הדיון לפני הפורום הנוכחי.

.21מוסכם על הכול, כי בית המשפט לא יעכב את ההליכים בשל כל יתרון (בין אם מדובר ביתרון אישי, כגון שהתובע הוא אזרח הפורום, ובין אם מדובר ביתרון משפטי, כאשר קיים שוני כלשהו בדין שעומד לטובת התובע) שמוענק לתובע. היטיב לבטא זאת הלורד goffבעניין [11] . ,spiliada maritime corpשם אמר, כי אל לו לבית המשפט להירתע מעיכוב ההליכים אך ורק בשל כך שיישלל מן התובע יתרון כלשהו, אך זאת בתנאי שבית המשפט משתכנע כי ייעשה צדק מהותי בפורום החלופי.

בהקשר זה מציינים המלומדים ,cheshire and northבספרם הנ"ל, בעמ' 229, כי בית המשפט לא ישתכנע בנקל שבהעברת הדיון יהיה משום פגיעה בצדק: The courts are, however, not going to be easily convinced of" the existence of such injustice, particularly when it is alleged . That it arises in a country which is one with which the united"...kingdom has close ties .22דוגמה טובה לכך מובאת על-ידי בית המשפט בפרשת . Spiliada maritime corp[11], בשאלה אם זכאות לסכום פיצויים גדול יותר במדינה שבה נערך הדיון מצדיקה את אי-עיכוב הדיון אף שמדינה זו אינה הפורום המתאים, כאשר הנתבע הוכיח כי קיים פורום אחר מתאים יותר. אם בעלי הדין היו מעורבים בתאונת דרכים שאירעה בארץ נוכרייה, ואשר שניהם תושביה, ותאונה זו משמשת עילה לתביעת פיצויים, הרי אין להירתע מעיכוב הליכים אך ורק בשל כך שהתובע היה זוכה באנגליה לשיעור פיצויים גבוה יותר.

 .23בית הלורדים דן גם בשאלה מה יהיה הדין כאשר קיים פורום אחר מתאים יותר לדיון אך התביעה התיישנה בו, וכעת לא ניתן לתבוע עוד במדינת הפורום הנאות. במצב שכזה, אומר בית המשפט האמור, יש לשקול את מערכת הנסיבות ולהעניק חשיבות רבה למעשי התובע, וזאת כדי למנוע ממנו ניצול לרעה של הליכי משפט. כדברי בית הלורדים: ...Take the example of cases concerned with time bars. Let me" consider how the principle of forum non conveniens should be applied Where his claim was not time barred, but there is some other in a case in which the plaintiff has started proceedings in england Appropriate for the trial of the action, but where the plaintiff jurisdiction which, in the opinion of the court, is clearly more Barred. Now, to take some extreme examples, suppose that the has not commenced proceedings and where his claim is now time Plaintiff allowed the limitation period to elapse in the appropriate Jurisdiction, and came here simply because he wanted to take; advantage of a more generous time bar applicable in this country Or suppose that it was obvious that the plaintiff should have In cases such commenced proceedings in the appropriate jurisdiction, and yet he; did not trouble to issue a protective writ there As these, i cannot see that the court should hesitate to stay The plaintiff's claim would inevitably be defeated by a plea of proceedings in this country, even though the effect would be that ."the time bar in the appropriate jurisdiction (שם, בעמ' 483; ההדגשה שלי – מ' ש').

דהיינו, במקרים אלו ייטה בית המשפט לעכב את הדיון גם אם לא ניתן, מחמת דיני ההתיישנות, להגיש את התביעה בפורום הזר, שכאמור הינו, פרט לעובדה זו, הפורום הנאות.

אולם אין לשכוח כי במקרים של עיכוב דיון שיקול הדעת של בית המשפט רחב, והוא רשאי ואף חייב להתחשב במקרים אלו גם בשיקולי צדק.

אומר על כך בית המשפט:

But, in my opinion, this is a case where practical justice should be" done. And practical justice demands that, if the court considers That a plaintiff acted reasonably in commencing proceedings in Putting on one side) the appropriate forum for the trial of the action this country, and that, although it appears that( the time bar point Is elsewhere than england, the

 Proceedings... In that jurisdiction within the limitation period plaintiff did not act unreasonably in failing to commence Applicable there, it would not, i think, be just to deprive the . Plaintiff of the benefit of having started proceedings within the"limitation period applicable in this country (שם, בעמ' 483-484).

כלומר, בית המשפט קבע, כי מאחר שהתובע לא פעל באופן בלתי סביר בהגשת התביעה לפני הפורום הנוכחי ובאי-נקיטת צעדים למניעת ההתיישנות בפורום הנאות, הרי שבאופן עקרוני אין זה צודק לשלול ממנו את היתרון של הדיון במדינה שבה הגיש את התביעה. יחד עם זאת מציין בית הלורדים כי לדעתו, כאשר העלאת טענת ההתיישנות בפורום הנוח תלויה בנתבע, והוא יכול לוותר על העלאתה, יש להעביר את הדיון לפורום זה, וזאת בתנאי שהנתבע יתחייב שלא להעלות טענת התיישנות לפני אותו פורום: The appropriate order, where the application of the time bar in the" Foreign jurisdiction is dependent upon its invocation by the Stay, or the exercise of discretion against giving leave to serve out defendant, may well be to make it a condition of the grant of a . Of the jurisdiction, that the defendant should waive the time in(שם)"...the foreign jurisdiction בית הלורדים מציין גם, ובצדק, כי זהו המצב המשפטי גם בארצות-הברית. עד כאן המצב המשפטי, דהאידנא, באנגליה.

סיכום ביניים

.24כפי שראינו לעיל, הן המשפט האנגלי והן המשפט האמריקני אימצו את הדוקטרינה של "פורום לא נאות", אם כי ראוי לציין כי כל אחת מהשיטות מבטאת את הדוקטרינה בצורה שונה במעט. בשתי השיטות בוחנים למעשה אם קיים פורום אחר אשר לו יש באופן מובהק מרב הזיקות או אשר לו הקשר המהותי ביותר למקרה נושא הדיון. לצורך בחינתן של אותן זיקות או קשר מהותי, עושה השיטה האמריקנית הבחנה בין שיקולים הקשורים לאינטרסים של הצדדים לבין שיקולים הקשורים לאינטרסים של הציבור, כאשר האחרונים באים לידי ביטוי במקרה שאין הכרעה (או שקיים יתרון קטן לצד התובע) במאזן השיקולים הראשוני – דהיינו במישור השיקולים שבין הצדדים עצמם. השיטה האנגלית, לעומת זאת, אינה עורכת הבחנה כזו, והיא מתייחסת לכל השיקולים במאזן כולל שבסופו מוכרע גם מהו הפורום הנאות.

בשתי השיטות, היתרון הראשוני מוענק לתובע אשר בעקבות תביעתו כבר רכש בית המשפט של הפורום הנוכחי סמכות. בשיטה האמריקנית יתרון זה בא לידי ביטוי בכך שקיימת חזקה לטובת התובע כי הפורום הוא נאות, ועל הנתבע לסתור חזקה זו. בשיטה

האנגלית יתרון זה בא לידי ביטוי בכך שהנטל הראשוני מוטל על הנתבע, ועליו להוכיח כי קיים פורום אחר מתאים יותר באופן מובהק, שלפניו יש לקיים את הדיון.

יחד עם זאת, שתי השיטות גם יחד מטילות נטל גם על התובע. השיטה האנגלית גורסת, כי לאחר שהנתבע הוכיח כי קיים פורום אחר נאות יותר, על התובע להציג לפני בית המשפט קיומן של נסיבות מיוחדות, אשר בגינן יש להמשיך ולהתדיין לפני הפורום הנוכחי, וזאת משיקולי צדק (יש גורסים, כי נטל זה מוטל על התובע עוד בשלב הראשוני, ואין מדובר במבחן בן שני שלבים – ראה לעניין זה ספרם הנ"ל של , cheshire and northבעמ' 230). השיטה האמריקנית גם כן מטילה על התובע נטל, בכך שהיא גורסת שלא די שהוא בחר בפורום אשר אינו "מטריד" את הנתבע או "מציק" לו, אלא עליו להראות צידוק סביר מדוע הגיש את התביעה לפני הפורום הנוכחי, מה עוד שכאשר מדובר ב"תובע זר", החזקה שעומדת לטובת התובע, כי מדובר בפורום הנאות, תחול "בעוצמה פחותה", כך שלמעשה ייקל על הנתבע לסתור אותה.

זאת ועוד, אליבא דשתי השיטות, שוני בסכום הפיצויים או בסעד שיינתן לתובע בפורום הזר אינו מצדיק כשלעצמו את אי-העברת הדיון, כאשר הפורום המתבקש מתאים יותר, כל עוד נעשה עם הצדדים צדק במובן המהותי.

מדברים אלה אין להבין כי דוקטרינת הפורום הלא נאות תופעל כדבר שבשגרה; נהפוך הוא: הדוקטרינה תופעל רק במקרים שבהם קיימת נחיתות משמעותית של פורום הדיון בהתייחס לפורום האלטרנטיבי.

סוגיה נוספת שבה קיים דמיון רב בין השיטות היא סוגיית ההתיישנות. הגירסה האמריקנית של הדוקטרינה גורסת כי במקרה של התיישנות, בית המשפט יכול עדיין לדחות את הדיון, אך כדי שלא תישלל מהתובע אפשרות לדון בעניין לגופו, הוא יעשה זאת רק כאשר הנתבע יתחייב שלא להעלות טענת התיישנות לפני הפורום הזר, או לוותר עליה אם תעלה. המשפט האמריקני אף מרחיק לכת וקובע שניתן לחייב את הנתבע בתנאים נוספים לשם העברת הדיון. נראה כי גם המשפט האנגלי תומך בגישה זו. לגישת הלורד ffogבעניין [11] . ,spiliada maritime corpכאשר טענת ההתיישנות תלויה בנתבע, ניתן להתנות את הדחייה בכך שהנתבע לא יעלה טענה זו או שיוותר עליה. יחד עם זאת, נראה כי כאשר טענה זו אינה תלויה בנתבע, למשל כאשר מקור טענת ההתיישנות הוא בדין קוגנטי אשר ניתן לוויתור, ידון בית המשפט בעניין על-אף העובדה שקיים פורום אחר מתאים יותר לדיון (פרט לאותה עובדה שהתביעה התיישנה).

במשפט האנגלי יש חשיבות רבה גם למעשי התובע: כאשר התובע פעל באופן בלתי סביר בהגישו את התביעה לפורום הנוכחי ולא נקט צעדים למניעת ההתיישנות בפורום הזר, ידחה בית המשפט את התביעה, אף אם כתוצאה מכך תידחה תביעתו לפני אותו פורום.

.25נשוב עתה לגישת המשפט הישראלי כפי שהיא באה לידי ביטוי בפסיקתו של

בית-משפט זה.

בהלכת אבו עטיה [1] סקרה השופטת שטרסברג-כהן את גישת המשפט האנגלי והאמריקני באותה תקופה, ואזכרה מספר פסקי-דין בישראל אשר נקטו את הגישה המסורתית האנגלית, דהיינו גישת המבחן הכפול. יחד עם זאת, ציינה כי בפסקי הדין האמורים לא הועמד המבחן הכפול לדיון ולבדיקה מחודשת, משום שבנסיבות המיוחדות של המקרים, שבהן דנה אותה פסיקה, לא היה צורך להתמודד עם שאלת התאמתו של המבחן הכפול לצורכי המשפט הבינלאומי המתפתח.

היא הוסיפה ואמרה, בעמ' 377-378:

"כשלעצמי אין לי היסוס לאמץ את הגישה החדשה, המשתחררת מהמבחן הנוקשה והמאפשרת שקילה מאוזנת של כל הגורמים הרלוואנטיים ובעלי החשיבות לשאלה, אם ומתי מן הראוי למחוק או לעכב תביעה המוגשת בארץ, אף-על-פי שיש לבית המשפט כאן סמכות בינלאומית ומקומית לדון בה, ולהפנות את הצדדים ל'פורום הטבעי'...

עדים אנו להתפתחויות חברתיות, כלכליות ואחרות בחיי הפרט, בחיים הציבוריים וביחסי הגומלין בין מדינות (כשבמשפט הבינלאומי הפרטי יש ליחסי גומלין אלה משקל מיוחד). על המשפט, לכל ענפיו, להוות חלק אינטגרלי מהתפתחויות אלה, להדביקן, לשקפן ולתת להם ביטוי הולם, העונה על צרכי המציאות המשתנה מעת לעת".

באותו פסק-דין סקר השופט ברק, בעמ' 385-386, את ההלכה האנגלית, ומסקנתו, לאור ההתפתחויות שחלו בה, הייתה כי:

"...הגישה, לפיה ניתן להפסיק הליך שיש בו יסודות זרים גם אם אין בהגשתו משום הצקה והטרדה, נראית לי. המבחן המכריע בעניין זה הינו ­כפי שעמד עליו השופט ריד (lord reid) בפרשת – atlantic starהאם הפורום המקומי הוא 'פורום טבעי'.. . או שמא קיים פורום טבעי זר, בעל סמכות. על מבחן זה אמר השופט ש' לוין בת"א (ת"א) 11/79...: '...בית-המשפט באנגליה מוסמך להעמיד את התובענה שהוגשה לו לא רק אם יש בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט, במובן המרחיב הנזכר לעיל, אלא גם אם שיקולי צדק מחייבים את הדבר. בגדר שיקולים אלה חייב בית-המשפט לשקול את האינטרסים של כל בעלי-הדין ולשוות לנגד עיניו את התמונה בכללותה; לכאורה, כשהמקום הטבעי לקיום ההתדיינות הוא אנגליה, שומה על מבקש צו העיכוב להצביע על טעמים להעמדת הדיון; כשהמקום הטבעי לקיום ההתדיינות הוא ערכאה זרה והוגשה בקשה לעכב את הדיון, חייב התובע להצדיק את בחירתו.

 ...

גישה זו נראית לי. בקביעת 'טבעיות הפורום' יש להתחשב בנסיבות כולן ובמכלול הזיקות תוך התחשבות בציפיותיהם הסבירות של הצדדים כולם. על-פי מבחן זה... (במקרה דנן – מ' ש') אין כל זיקה עניינית הקושרת את התביעה לישראל... שונה היה המצב, אילו היה מעורב בפרשה גורם ישראלי משמעותי, כגון שאחד הצדדים הוא אזרח או תושב ישראלי, אשר מבחינת ציפיותיו הסבירות הפורום הטבעי אינו בית-משפט ביהודה ושומרון אלא בית-משפט בישראל... אכן, אילו סברתי, כי יש בעניין זה ספק, ואילו הייתה בנמצא זיקה משמעותית כלשהי, הייתי נמנע מלהפסיק את הדיון".

יחד עם זאת, השאיר השופט ברק את ההלכה האמריקנית בעניין פורום לא נאות בצריך עיון. לסברתו, ספק אם יש לייחס חשיבות כה רבה לשיקולים הציבוריים, שכן גישה כזו תביא לתוצאה שלפיה, כאשר שיקולי הצדק בין הצדדים מעוינים, תגבר ידם של השיקולים הציבוריים. יחד עם זאת, לעניין השוני בסכום הפיצויים אימץ השופט ברק את ההלכה האמריקנית, שלפיה שיקול זה לא יילקח בחשבון במסגרת קביעתו של הפורום.

בע"א 74/83 [2], אשר ניתן מאוחר יותר, סקרה השופטת בן-פורת את גישת המשפט האנגלו-אמריקני ואת גישתה של הפסיקה בארץ והגיעה למסקנה הבאה באשר למשפט הזר:

"אין להבין מהסקירה דלעיל, שאני מציעה לאמץ את הגישה במדינות הללו, או מי מהן בישראל. גם לא אנסה כוחי לקבוע מראש את המבחנים הראויים בעיניי בנושא בו עסקינן. יחד עם זאת ברור, למשל, כי שימוש לרעה בהליך המשפטי

- כמשמעותו במבחן האנגלי המקורי – יצדיק מחיקת התובענה. במקרים אחרים ישתנו, מן הסתם, השיקולים בהתאם לנסיבותיהם, וניתן יהיה להסתיע בכללים, שנקבעו במדינות האחרות" (שם, בעמ' 152).

.26מכאן לענייננו:

המדובר בתאונת עבודה שאירעה באזור כתוצאה מפגיעת חוט חשמל. הנפגע הוא תושב האזור ואף נושא תעודת זהות של האזור. טענת הנפגע היא, כי התאונה אירעה כתוצאה מכך שלא ננקטו אמצעי זהירות למניעת הפגיעה מחוט החשמל, עמוד המתח הגבוה לא גודר, וכן לא ננקטו אמצעי אזהרה והתראה נאותים באזור התאונה, דוגמת הצבת שלטים מתאימים. לעניין זה ניתן להניח, כפי שאכן נטען על-ידי המשיבה, כי במקרה דנן מקום מגורי העדים לתאונה ולנסיבותיה הוא באזור. מקום האירוע שבו יתבקש ­אולי – בית המשפט לערוך ביקור, הוא באזור. ביקור במחנה קלנדיה בנסיבות הקיימות הוא, לבית-משפט ישראלי, סיכון ביטחוני ובטיחותי כפשוטו. זימון העדים, כולם תושבי האזור שאינם תושבי היישובים היהודיים, נתקל כיום בקשיים רבים ובמקרים רבים אינו בר-ביצוע.

זאת ועוד, עיקר פעילותה של המשיבה היא באזור. היא עוסקת באספקת שירותים לתושבי האזור ובביצוע פעולות שוטפות, כגון תחזוקת רשת החשמל. אמנם המשיבה אינה מכחישה את העובדה שהיא גם חברה ישראלית, אך מלכתחילה היא כוננה כחברה באזור ונועדה לפעול בשטח שאינו ישראלי. כפי שעולה מן ההתדיינויות לפני בית-משפט זה שהמשיבה הייתה צד להן, הדירקטורים שלה, להוציא אחד, הם ערבים אזרחי ירדן; מנהלי העבודה שלה ועובדיה זיקתם לאזור עולה על זיקתם למדינת ישראל. רק בשל הוראות הדין שעניינו השתרעות פעולתה של החברה גם על ירושלים (שאינה מקום אירוע התאונה במקרה דנן), הפך משרדה הרשום להיות בשטח שחל עליו החוק הישראלי (ראה לעניין זה ת"א (י-ם) 1245/86[4]).

לאור נתונים אלה יש לבדוק מהו הפורום הנאות לדיון בתביעת המערער.

.27אמנם, המערער רכש סמכות בבית-משפט בישראל, אך החזקה שעומדת למערער כי תביעתו הוגשה בפורום הנאות נסתרת לאור הזיקות הדומינאנטיות של האירוע לאזור ולתושביו, הכול כפי שפורט לעיל.

המקרה שלפנינו שונה מהלכת אבו עטיה [1] ומע"א 489/85סאלחאת נ' עיריית שכם ואח' [3]. על-פי העובדות שם, התובע והנתבע היו תושבי האזור, ואף התאונה אירעה באזור, מה שאין כן בענייננו – שכן המשיבה היא חברה הרשומה בישראל. אולם המערער אינו יכול להיבנות מהבדל עובדתי זה, שכן המדובר בשוני שאינו מהותי, במיוחד לאור נסיבותיה המיוחדות של המשיבה, אשר לא שינתה את אופייה כחברה שזיקתה לישראל היא בעיקרה פורמאלית. נכון הדבר שרישומה של המשיבה בישראל מהווה זיקה אשר תומכת בקיום הדיון בישראל, אך, כאמור, כנגד זיקה זו עומדות במקרה דנן זיקות רבות ומהותיות יותר לטובת קיום הדיון באזור – זיקות המכריעות את הכף במקרה שלפנינו.

המערער מנסה למצוא בהלכת אבו עטיה [1] דברים אשר לא נאמרו בה.

לשיטתו, בהסתמך על הלכת אבו עטיה [1], הנתבע הישיר הינו תמיד "גורם משמעותי", ודי בזיקה משמעותית כלשהי של אותו גורם למדינת ישראל, כדי להפוך את ישראל לפורום המתאים ולהשאיר בה את הדיון.

אם נאמץ גישה זו, נייתר במידה רבה את הדיון בשאלת הפורום המתאים, שכן, כביכול, די יהיה בכך שהנתבע הוא אזרח מדינה מסוימת על-מנת שמדינה זו תהיה הפורום המתאים, ללא כל קשר למקום ביצוע המעשה, האפשרות לחייב עדים להופיע בבית המשפט או ההוצאות הכרוכות בכך (השווה ע"א 74/83 [2], בעמ' 149). כמו כן לא תוקדש כל מחשבה לאפשרות אכיפתו של פסק הדין שיינתן ואף לדין החל (ראה הלכת אבו עטיה [1], בעמ' 373).

גישתי עולה בקנה אחד עם האמור בהלכת אבו עטיה [1], שכן ציפיותיה הסבירות של המשיבה במקרה זה הן להתדיין בשטחים. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו על-ידי הנשיא

זיילר בת"א (י-ם) 1245/86 [3] הנ"ל:

"חוששני שהתובע גילה פנים שלא כהלכה ברציו של פסק הדין עליו הוא מתבסס (הכוונה לפסק-דין אבו עטיה [1] – מ' ש'). לא נאמר שם שכל אימת שמדובר בתושב ישראל, יהיה הפורום הטבעי להתדיינות מצוי בישראל, הדבר סוייג בכך שצפיותיו הסבירות של 'ישראלי' זה תהיינה שהפורום הטבעי אינו בית המשפט ביהודה ושומרון.

לי נראה שככל שהדבר נוגע לחברת חשמל, היפוכו של מצב זה הוא הנכון. ציפיותיה הסבירות של חברה המספקת שירותים בכלל, ושירותי חשמל בפרט, הן להתדיין במקום בו היא מספקת את השירותים. היא מתאימה עצמה לחוקים השוררים באותו מקום, לרמת הזהירות הנדרשת שם, לרמה הטכנית הקיימת שם לנוהגים ולמנהגים הנהוגים שם, בכל אלו היא כבולה אם על ידי חוק אם על ידי הסכמים מפורשים או מכללא, אם מכוח הצפיות הליגיטימיות שלה ושל מקבלי השירותים, למערכת המושגית (במובן הרחב) הקיימת בשטח בו היא פועלת. הטלת מערכת זרה על מגוון שירותיה היא אולי אפשרית מבחינה משפטית, אולם היא בוודאי לא במסגרת 'ציפיותיה הסבירות' ".

.28משהגעתי לכך, שמרב הזיקות המתייחסות לבעלי הדין שלפנינו מובילות

למסקנה כי הפורום הנאות הוא זה שבאזור ולא בישראל, איני רואה צורך לבחון את השיקולים הציבוריים בעניין זה. כפי שצוין, על-פי הגישה האמריקנית, במצב של איזון במערכת היחסים שבין הצדדים לסכסוך יש לפנות ל"מעגל חיצוני" של שיקולים ציבוריים. פנייה זו הושארה בצריך עיון בהלכת אבו עטיה [1], בעמ' 386, ואף אנו לא נכריע בדבר בתיק זה. עם זאת, ברצוני לציין כי לכאורה איני רואה סיבה מדוע לא ניתן יהיה, בדרך כלל, להתייחס לשיקולים הציבוריים ואף להעניק להם משקל, כאשר כפות המאזניים שבין הצדדים מעוינות. ניתן להקשות ולשאול: מדוע תישא מערכת המשפט הישראלית – באמצעות החברה – בעומס הכבד של תביעות וניהול התדיינויות שאינן קשורות לה, מה גם שהוצאות אלו גדולות באופן יחסי מהוצאות משפט רגילות, בהתחשב בקשיים שבהוכחת דין זר שמטבע הדברים יהיה ה- lex causaeובהבאת עדים שלא ניתן לזמנם בדרך הרגילה.

.29המערער מעלה בסיכומיו מספר טענות לעניין חוסר הצדק שייעשה, לטענתו, אם יועבר הדיון לאזור.

ראשית, הוא טוען כי בפורום הזר ייפגע אינטרס משפטי מהותי שלו, שכן תביעה באזור תידון לפי סטנדרט הזהירות של אוכלוסיית האזור, אשר נמוך מזה המקובל בארץ. שנית, הוא טוען כי גם אם יזכה בפיצוי, הרי שסכום הפיצויים שייפסק לו באזור יהיה ככל הנראה נמוך מזה שייפסק בארץ. שלישית, המערער טוען כי -

"המצב הנוכחי בשטחים יקשה על ניהול תקין של התיק.

בעקבות האינתיפאדה, תיקים ממתינים זמן רב וישנם קשיים ברורים

באכיפתם".

בטענות אלה אין ממש. ראשית דבר, טענותיו של המערער הופרחו לחלל האוויר ולא נתמכו בכל הוכחה שהיא, ורק מטעם זה בלבד ניתן לדחותן. אך גם לגופם של דברים, נמצא שאין בטענות אלה כדי להועיל למערער.

אשר לטענה הראשונה, דינה להידחות, שכן לכאורה הסטנדרט שלפיו נהגה המשיבה בשטחים מאז היווסדה הוא הסטנדרט שלפיו נהגה גם במקרה שלפנינו. על-פי אמת מידה זו היא כלכלה צעדיה, נקטה את אמצעי הזהירות הראויים (או שלא נקטה אותם), וכן קבעה את מחיר השירות, המוכתב, בין היתר, על-פי הוצאות אלה. לפיכך לא יהיה זה נכון משפטית, ולכאורה גם יקשה, לבחון את מעשיה בדיעבד על-פי אמת מידה אחרת. זאת ועוד, סטנדרט ההתנהגות ייקבע על-פי הדין שיוחל על תביעת המערער, וייתכן, ואף סביר להניח, כי שני הפורומים האפשריים – ישראל והאזור – יחילו את אותו דין מהותי, שעל פיו יימדדו מעשיה של המשיבה באספקלריה של דין המקום שבו אירעה התאונה.

דין טענתו השנייה של המערער להידחות גם כן. סביר להניח שבשני הפורומים יוחל אותו דין, הוא דין המקום: אך מעבר לכך, אשר לגובה הפיצויים גורסות הן השיטה האנגלית והן הגישה האמריקנית, כי שוני בסכום הפיצוי אינו שיקול שיש להתייחס אליו בקביעת הפורום, כל עוד נעשה עם הצדדים צדק במובן המהותי.

לעניין טענתו השלישית של המערער. טענה זו משקלה מועט יחסית כאשר היא מושמעת בהתדיינות בין בעלי הדין הניצבים לפנינו בתיק זה, וזאת אף אם נתעלם מכך שהיא לא הוכחה. לעניין אכיפת פסק הדין – אותם קשיים אובייקטיביים יעמדו בפני הוצאתו לפועל באזור, אפילו ייערך הדיון בישראל (לעניין זה ראה צו בדבר עזרה משפטית (יהודה ושומרון) (מס' 348), תש"ל-1969), ואם ירצה המערער לאכוף בישראל את פסק הדין שיינתן באזור, הרי שלרשותו יעמוד סעיף 5(א) לצו אשר מאפשר אכיפת פסק-דין שניתן באזור בדרך הרגילה של הוצאה לפועל.

.30סוגיה נוספת העולה בענייננו היא סוגיית ההתיישנות. השאלה הנשאלת היא אם לא ייעשה אי-צדק עם המערער בכך שמצד אחד, הדיון בפורום הישראלי יימחק לאור העובדה שהוא אינו הפורום המתאים, ומצד שני, המערער לא יוכל להגיש את תביעתו באזור לאור דיני ההתיישנות שיחולו על העניין שם, ותביעתו לא תידון לגופה.

לשם בירור שאלה זו ביקשנו מהצדדים השלמת טיעון.

שני בעלי הדין מסכימים, כי דיני ההתיישנות שיחולו על תביעת המערער, אם הדיון ייערך לפני בית-משפט באזור, הם דיני ההתיישנות שעל-פי פקודת הנזיקין, 1944, כתחולתה באזור. הסעיף הרלוואנטי לענייננו הוא סעיף 68, הקובע: No action shall be brought in respect of any civil wrong unless such"

  – action be commenced Within two years next after the act, neglect or default of(A) ...which complaint is made, or ......

- provided that

If at the time when the cause of action first arises, the(A) plaintiff is under the age of eighteen years or is of unsound Shall not begin to run until the plaintiff attains the age of mind or the defendant is not in palestine, such periods of two years . Eighteen years or ceases to be of unsound mind or the defendant"...is again within palestine בא-כוח המערער טוען, כי "דלתי בית המשפט באיזור נעולות בפני המערער... המערער כיום בגיל 25, עברו 5שנים מאז שזכותו התיישנה [ו]גם את התביעה לבית המשפט בארץ הגיש כאשר היה בן 20.5, לאחר תקופת [ה]התיישנות באיזור, אך תוך תקופת ההתיישנות על פי החוק הישראלי" (ההדגשה שלי – מ' ש'). זאת ועוד, בדבריו מצביע המערער על לשונו הפסקנית של סעיף 68, אשר נוקט את המילים "לא תוגש תובענה", זאת להבדיל מחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, המורה כי "תביעה נתונה להתיישנות" (סעיף 2). מכך הוא מסיק כי לבית המשפט באזור סמכות למחוק את התביעה, אם הוגשה לאחר תקופת ההתיישנות.

גם המשיבה מחזיקה בדעה כי התביעה התיישנה על-פי דיני האזור, אך לטענתה את חלוף הזמן יש לזקוף לרעת המערער, שכן "התביעה לא התיישנה במהלך הדיונים בישראל אלא, קודם לכן, וייתכן מאוד שבעצם הגשתה כאן היה משום שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, דהיינו, ניסיון לעקוף את דיני ההתיישנות שבאיזור". יחד עם זאת, אומרת המשיבה כי:

"על אף האמור ולפנים משורת הדין מודיעה המשיבה לכב' בית המשפט כי אם יידחה הערעור ותישאר על כנה החלטת בית המשפט המחוזי, ואם יגיש המערער את תביעתו בתוך חודשיים מיום מתן פסק הדין על ידי בית משפט נכבד זה לבית המשפט המוסמך באיזור שבו אירעה לטענת התובע התאונה – הוא בית המשפט ברמאללה, לא תעלה המשיבה באותו בית המשפט את טענת ההתיישנות".

המשיבה העלתה לראשונה את הטענה בדבר ניצול לרעה של הליכי משפט בהשלמת הטיעון שנתבקשה בשאלת ההתיישנות. להוציא העובדה שהמערער הגיש את תביעתו בישראל בשנת 1989, לא הוכיחה המשיבה דבר נוסף בתמיכה לטענה בדבר ניצול לרעה. בכך אין די, ולכן הטענה נדחית.

לגופו של עניין, המשיבה מסכימה שלא להעלות את טענת ההתיישנות נגד תביעה

שתוגש – אם תוגש – באזור תוך חודשיים, ובכך די לענייננו. פתרון זה אף תואם את רוח המשפט האנגלו-אמריקני, כפי שתואר לעיל.

.31סיכומו של דבר, לאור זהותם של בעלי הדין – נתון שאליו מצטרפות נסיבות נוספות הכרוכות בעובדה זו, הפורום הנאות לדיון אינו בישראל. מסיבה זו דין הערעור להידחות. דחיית הערעור נעשית בכפוף להתחייבותה של המשיבה לפנינו שלא להעלות טענת התיישנות נגד תביעה שתוגש – אם תוגש – על-ידי המערער בבית המשפט המתאים באזור.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

השופט א' גולדברג: אני מסכים.

השופט מ' חשין: אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק-דינו של הנשיא.

ניתן היום, ט"ז בטבת תשנ"ד (30.12.93).