צ"א (עכו) 13111-05-17 משטרת ישראל - שלוחת הונאה חיפה נ' שמעון שוקרון (20.07.2017)

בית משפט השלום בעכו
צ"א 13111-05-17 משטרת ישראל/ שלוחת הונאה נ' שוקרון ואח'                    20 יולי 2017

  

בפני	כבוד השופטת  ג'ני טנוס
מבקשת		משטרת ישראל - שלוחת הונאה חיפה
נגד
משיבים		1. שמעון שוקרון 2. מרלן שוקרון משיבים 1-2 ע"י עו"ד תמי אולמן ועו"ד שאדי סרוג'י 3. אמנון שוקרון ע"י עו"ד שמואל לוינשטין 4. סביחה שוקרון ע"י עו"ד תמי אולמן ועו"ד שאדי סרוג'י 5. ענת לוי ע"י עו"ד תומר יפרח 6. סמי שמואל ע"י עו"ד רוני מועלם 7. ימית שוקרון – נמחקה מהבקשה ע"י עו"ד תמי אולמן ועו"ד שאדי סרוג'י

החלטה

1.         המבקשת הגישה בקשה להאריך לה את המועד להחזקת תפוסים ולהאריך צווי הקפאה של דירת מגורים וחשבונות בנקים לשישה חודשים נוספים, מעבר לששת החודשים שחלפו מאז הוצא הצו הראשון בפרשה.

בדיון שהתקיים לפניי הסכימו המשיבים 1-2 להארכת תוקף הצו הקיים ביחס לדירת המגורים שלהם, ולכן החלטה זו תתמקד אך בכספים התפוסים בחשבונות הבנקים של המשיבים.

הצדדים להליך ותמצית טענותיהם:

2.         המבקשת, משטרת ישראל יחידת הונאה חוף, מנהלת מזה תקופה חקירה כנגד המשיב 1 וחשודים נוספים (כולל המשיבים בהליך זה) בחשד לביצוע עבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין") ולפי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000  (להלן – "חוקאיסור הלבנת הון") בהיקף של מיליוני ₪, כמפורט להלן: 

*           קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415(3) לחוק העונשין.

*           עשיית פעולה ברכוש אסור – עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

*           הימנעות מחובת דיווח – עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.

*           איסור עשיית פעולה ברכוש אסור – עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

*           קשירת קשר לפשע – עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין.

*           גניבה בידי עובד – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין (משיב 1 בלבד). 

מדובר בחקירה מורכבת ומסועפת שהתחילה באופן סמוי, והחל מיום 21.11.2016 הפכה לגלויה.

3.         המבקשת טוענת כי התגבשה בידיה תשתית ראייתית לביסוס העבירות המפורטות לעיל, וכל חומר החקירה הועבר לעיון פרקליטות המחוז להמשך טיפול לשם הגשת כתבי אישום נגד המעורבים.

המבקשת הוסיפה, כי בעבר ניתנו צווים שונים לתפיסת רכוש שכולל בית מגורים של המשיבים 1-2 וכספים מחשבונות הבנק של המשיבים, אך בין לבין הסכימה לשחרר מספר חשבונות עו"ש של חלק מהמשיבים.

לטענת המבקשת, תכלית הבקשה היא מניעת הברחת הנכסים והבטחת חילוטם בעתיד. לפיכך עתרה המבקשת להארכת תוקף התפיסה וההקפאה של החשבונות לתקופה של שישה חודשים נוספים – היא התקופה הנדרשת להגשת כתבי אישום על ידי הפרקליטות. כמו כן, עתרה המבקשת למכירת ניירות הערך של המשיבים 3 ו-5 (שאף הם נתפסו במסגרת הצווים הקודמים שהוצאו בעניין) ולהעברת תמורתם לקרן החילוט, וזאת לשם שמירה אופטימלית על ערכם הכספי, שכן אין בידי המבקשת האמצעים לפקח ולשמור עליהם.

לסיום, המבקשת הסכימה במהלך הדיון למחיקת הבקשה ולביטול הצו הזמני שהוצא בעבר ביחס למשיבה 7, והמחלוקת היחידה שנותרה לגביה נסבה סביב שאלת ההוצאות. 

4.         המשיבים, למעט המשיב 6, הם בני משפחה אחת מדרגת קרבה ראשונה למשיב 1 שהינו החשוד העיקרי בפרשה, כמפורט להלן: המשיבה 2 היא אשתו, המשיב 3 הוא אחיו,
המשיבה 4 היא אמו, והמשיבה 5 היא אחותו. המשיב 6 הוא אביו של חשוד עיקרי נוסף ששמו אינו מופיע בבקשה.

המשבים העלו במהלך הדיון מספר השגות כנגד הבקשה, כאשר חלק מההשגות מתייחס לפן הדיוני, וחלקו האחר לפן המהותי. בגדר זאת אציין, כי חלק מהמשיבים העלו השגות בשל הגשת הבקשה באמצעות המבקשת ולא באמצעות בקשה חתומה בידי פרקליט, ובשל אי זימון המשיבים לשימוע. לגופו של עניין, מרבית המשיבים התנגדו למתן הצווים הזמניים מהטעם כי מדובר בכספים שמקורם בחיסכון ובשכר עבודה או בתמורה חוקית אחרת, כאשר הם כלל לא היו מעורבים בעבירות נשוא הבקשה. כמו כן, המשיבים חלקו על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לביצוע העבירות נשוא הבקשה, ולכן אין כל הצדקה להטלת הצווים הזמניים אשר פוגעים בקניינם או בקניין של צדדים תמימים אחרים (בני/בנות זוג), ומכבידים עליהם בניהול חיי היומיום שלהם.

המסגרת הנורמטיבית:

5.         הליך החילוט לפי חוק איסור הלבנת הון מטרתו תפיסת הרכוש שהושג בעבירה או שימש לצורך ביצועה. מטרה זו משרתת ומגשימה שתי תכליות עיקריות: האחת, היא תכלית הרתעתית. החילוט מונע מצב בו חוטא יוצא נשכר ממעשה עבירתו ופוגע בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע העבירה - בכדאיות שבביצוע עבירה המניבה רווח מהיר ונכבד, לעיתים רווח קל, כשלמולו סיכון שאינו נתפס כממשי ביותר. הפגיעה בבסיס המימון של העבריינים בתחום זה מייעלת את המלחמה בעבירות של הלבנת הון (בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון, פורסמה בנבו, מיום 31.10.07).

התכלית השנייה היא חילוץ רווחי הפעילות העבריינית מבין ציפורניו של העבריין, וזאת באמצעות חילוט רכוש הקשור בצורה זו או אחרת לעבירה. מדובר בתכלית בעלת אופי קנייני עליו עמדה הפסיקה בתארה את מהות החילוט כ"הוצאת בלעו של גזלן מפיו" (עניין סיטבון הנ"ל; ע"פ 7475/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית, פ"ד נב(2) 385 (1998)).

6.         סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון כונן מנגנון חילוט רכוש מידי הבעלים, המחזיק או השולט ברכוש ששימש, במישרין או בעקיפין, לביצוע עבירה לפי סעיף 3 או 4 לחוק, או שהושג בעבירה כאמור  או התקבל כשכרה. לעניין זה, הוגדר 'רכוש' בסעיף 1 לחוק איסור הלבנת הון בהגדרה רחבה הכוללת: מקרקעין, מטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור.

חרף חשיבותו של האינטרס הציבורי שבחילוט, ויהא זה מרכושו של אדם אחר, סעד זמני נגד רכוש אינו יכול להינתן נגד מי שאינו נאשם ואין לו כל זיקה להליך הפלילי, והדברים אמורים גם במי שחולק רכוש משותף עם הנאשם דוגמת בן זוג. על פני הדברים, וכל עוד לא הוכח אחרת, רכוש משותף הרשום בשם בעלים משותפים אינו אמור לעמוד לחילוט בשלמותו בגין עבירות שעבר אחד השותפים. דין זה אמור לחול לא רק בשלב החילוט הסופי אלא גם בשלב מתן הסעדים הזמניים. בנוסף, העיקולים המוטלים בסעדים זמניים אינם אמורים לחרוג מהיקף הרכוש המהווה נשוא העבירות נשוא  האישום (בש"פ 3120/06 מדינת ישראל נ' פרץ, פורסמה בנבו, מיום 3.8.06).

אולם, כלל זה אינו חל על אותם מקרים בהם מתקיים הסייג הקבוע בסעיף 21(ג) לחוק איסור הלבנת הון. סעיף זה מאפשר מימוש החילוט מתוך רכושו של אדם אחר, כאשר הנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אחר בלא תמורה, וזאת מתוך הכרת המציאות בה לא אחת פועלים עבריינים במבט צופה פני עתיד ומפזרים את הרכוש המשמש אותם בביצוע העבירות, או את הרכוש שצברו כפירות העבירה, בין מקורבים שונים שאין להם חלק בביצוע העבירות ועל כן גם לא יועמדו לדין. לפיכך, עצם הבעלות של אדם אחר ברכוש, כשלעצמה, אינה מגינה מפני חילוט (בש"פ 6665/02 אופק נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 544 (2002)).

יחד עם זאת, בכדי למנוע פגיעה בלתי מידתית של צו החילוט בזכויות הפרט מחייב חוק איסור הלבנת הון את בית המשפט לשמוע טענותיו של הטוען לזכות ברכוש שחילוטו מתבקש. בכל אופן, על מנת למנוע פגיעה בקניינו של אדם שאינו צד להליך הפלילי וטוען לזכות ברכוש לגביו מתבקשים הסעדים הזמניים, נקבע כי לטוען לזכות ברכוש מעמד כבר בשלב הדיון בסעדים הזמניים ברכוש (בש"פ 6159/01 אבו עומר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 817 (2001)).

7.         סעד זמני ברכוש – היא הבקשה העומדת לדיון בתיק זה - מטרתו לשמר את מצבת נכסיו של הנאשם ולמנוע הברחתם, באופן שאם יורשע בסופו של הליך ויינתן צו חילוט, ניתן יהא לבצע את הצו (עניין פרץ הנ"ל). כן מיועד הסעד הזמני למנוע מהעבריין המורשע להפיק תועלת מרכוש שהניבה לו העבירה. ואולם, בית המשפט הדן בבקשה למתן סעדים זמניים יעשה כן בזהירות המתבקשת מהפגיעה בקניינו של הנאשם, שמוחזק בשלב זה כחף מפשע, ונוכח האפשרות שבסופו של ההליך לא יוחלט על חילוט הרכוש (עניין סיטבון הנ"ל).

דיון בטענות הפרוצדורליות:

8.         כפי שצוין מקודם, המשיבים הלינו על כך כי הבקשה הוגשה על ידי היחידה החוקרת במשטרה, תחת הגשתה באמצעות הפרקליטות.

לעומת זאת טען נציג המבקשת כי הבקשה מוגשת כדין מכוח סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), תשכ"ט-1969 (להלן – "הפסד"פ).

9.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נחה דעתי לדחות את טענת המשיבים בנדון.

בפסיקה נקבע, כי למדינה קיימות שתי דרכי פעולה מקבילות לצורך תפיסת רכוש (דנ"פ 3384/09 אברם נ' מדינת ישראל, פורסמה בנבו, מיום 26.7.09). האחת, היא מכוח סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון אשר מחיל על חילוט רכוש לפי חוק זה את הוראות סעיפים 36ג-36י לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973 (להלן – "פקודת הסמים המסוכנים"). מכוחה של הוראת תחולה זו מוסמך בית המשפט המחוזי לתת, קודם להגשת כתב אישום ועל פי בקשה המוגשת לו בידי פרקליט מחוז, צו זמני, היינו צו למתן ערבויות, צווי מניעה, צווי עיקול, או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט, בנסיבות המקימות יסוד סביר להניח שהרכוש המיועד לחילוט עלול להיעלם או שיינקטו פעולות העשויות לסכל את חילוטו.

הדרך השנייה, היא מכוח סמכויות החיפוש והתפיסה לפי סעיף 34 לפסד"פ, על פי בקשה המוגשת בידי שוטר מוסמך, והדיון בה נעשה בבית משפט השלום. לעניין זה נפסק, כי השילוב של סעיף 34 לפסד"פ עם סעיפים 21 ו-26 לחוק איסור הלבנת הון מביא למסקנה כי ניתן להחיל את סמכויות החיפוש והתפיסה לפי הפסד"פ גם לגבי רכוש 'בשווי' פירות העבירה, להבדיל מרכוש הקשור בביצועה העבירה (בש"פ 3190/14 ארזון נ' מדינת ישראל, פורסמה בנבו, מיום 25.6.14).

ויוער בהקשר זה, כי בית המשפט הכיר זה מכבר בהקפאת חשבון בנק כתפיסה לפי הפסד"פ (בש"פ 5015/99 התאחדות משפטנים בלתי תלויים נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(1), 657 (1999)), וכן הוכרה האפשרות ששני דברי חקיקה שונים, שמכוחם יכול בית המשפט להורות על תפיסה או חילוט רכוש בהליך הפלילי, יחולו בנסיבות המקרה הספציפי (עניין אברם הנ"ל; ע"פ 1236/97 מדינת ישראל נ' חוזה, פורסמה בנבו, מיום 5.6.97).

10.        בכותרת הבקשה שהוגשה לתיק דנן, ציינה המבקשת כי הבקשה מוגשת לפי סעיפים 34 ו-35 לפסד"פ וסעיפים 21, 23, ו-26 לחוק איסור הלבנת הון. על יסור הדברים שצוינו לעיל, ברי כי מדובר בדרך פעולה לגיטימית שהמבקשת רשאית הייתה לנקוט בה.

מעבר לכך אוסיף, כי חומר החקירה הוא בהיקף עצום והועבר לעיון הפרקליטות לצורך בחינת החומר וגיבוש כתבי אישום. מאחר שפרקליטות המחוז טרם למדה את חומר החקירה בצורה מעמיקה, ומאחר שאין לשלול האפשרות כי תינתנה הוראות ליחידה החוקרת בדבר ביצוען של פעולות חקירה משלימות לצורך 'סגירת קצוות' או לצורך בירור נקודות מסוימות הטעונות ליבון, הרי שבנסיבות אלו הגשת הבקשה על ידי המשטרה היא כורח המציאות, ואילו הגשתה באמצעות פרקליט שאינו מתמצה דיו בחומר החקירה היא לא ריאלית.

לאור זאת, לא מצאתי פסול או דופי בדרך בה בחרה המבקשת להגיש את בקשתה.

כמו כן, ולאור עיתוי העברת חומר החקירה לטיפול הפרקליטות, מצד אחד, והיקף החומר, מצד שני, איני מוצאת פסול בעבודה כי המשיבים טרם זומנו לשימוע. אולם, יש להניח כי הפרקליטות תעשה כן בהמשך טרם הגשת כתבי אישום נגד המעורבים.

דיון בטענות לגופו של עניין:

11.        הדיון בפרק זה יתמקד בנושא הראיות.

וזה סיפור המעשה בקצירת האומר: החשוד העיקרי, הוא המשיב 1, היה במועדים הרלוונטיים לפרשה עובד של חברת דקסל ושימש, בין השאר, בתפקיד של קניין החברה. עפ"י החשד, משיב זה ניצל את מעמדו, תפקידו, סמכויותיו והאמון שניתן בו וקשר קשר עם מעורב מרכזי אחר לשם ביצוע מרמה מתוכננת כנגד החברה לאורך מספר שנים במהלכן הוציא מהחברה שלא כדין כספים בהיקף העולה על מיליון ₪. מעורבים אחרים, וביניהם המשיבים, למעט המשיבה 4, לקחו חלק במעשי המרמה (אם כי במדרג נמוך בהרבה מזה של המשיב 1) באמצעות שיתוף פעולה עם המשיב 1, כאשר האחרון מנצל את הקשר המשפחתי שלו אליהם על מנת להוציא את מעשי המרמה אל הפועל ועל מנת להלבין את הכספים שהושגו ברמייה דרך חשבונות הבנק שלהם.     

12.        נציג המבקשת העביר לעיוני דו"ח סודי בן 39 עמודים שכולל, בין היתר, תקציר חומר החקירה הנוגע לפרשה, אופן גילויה, היקף המרמה, הגניבה והלבנת ההון, הפעולות שבוצעו, והראיות שקושרות כל אחד מהמעורבים. כמו כן, הועברו אלי חומרי חקירה גולמיים המתייחסים לטענות שהמשיבים העלו במהלך הדיון.

13.        מאחר שכתב האישום טרם הוגש, אני נמנעת מהצגת פרטים ומחשיפת חומרים המבססים את החשדות. יחד עם זאת, רואה אני לנכון לציין, כי למקרא חומרי החקירה, אני מוצאת כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית בדבר ביצוע העבירות נשוא הבקשה בידי המשיב 1, שהוא כזכור החשוד העיקרי והמרכזי בפרשה.

אשר להיקף הכספי של מעשי המרמה והלבנת ההון – מחומר החקירה עולה כי בידי המבקשת ראיות לביצוע מעשי גניבה ומרמה בהיקף של כ-1,150,000 ₪, אף שהמשיב 1 חשוד בביצוע מעשים מסוג זה בהיקף גדול יותר.

14.        לגבי יתר המשיבים המצב הוא שונה, הן מבחינת היקף העבירות והמעשים בהשוואה
למשיב 1, והן מבחינת עוצמת הראיות. כך למשל, לגבי משיבים 2, 3, 5, ו-6 קיימת תשתית ראייתית המקימה חשד סביר לביצוע חלק מהעבירות בלבד, ואילו לגבי המשיבה 4 אין כל תשתית כזאת וגם המבקשת רואה בה צד תמים לחלוטין. יחד עם זאת, ובמנותק משאלת החשד לביצוע העבירות, נכון יהיה לומר – וזה העיקר מבחינתם - כי חומר החקירה מצביע ברמת ודאות גבוהה על כך כי חשבונות הבנק של כלל המשיבים, ללא יוצא מן הכלל, נגועים בפעילות אסורה של הלבנת הון הקשורה לכספי המרמה.

ביחס לאמרתי האחרונה אבקש להבהיר, כי לגבי חלק מהמשיבים, כגון המשיבים 2, 5 ו-6, הפעילות האסורה בוצעה בחשבונות אחרים השייכים להם, אך המבקשת ביקשה, ובצדק, לתפוס כספים  שהם שווי ערך לפעילות האסורה במסגרת החשבונות נשוא הבקשה.

ויודגש, נכונה אני להניח כי הכספים שנתפסו עד כה הם כספים 'כשרים' ואינם נגועים במרמה או בהלבנת הון. ברם, כפי שציינתי מקודם, חוק איסורהלבנת הון מסמיך את בית המשפט לחלט כספים שהם שווי ערך לשווי הלבנת ההון, ולכן לא מצאתי נפקות לטענות המשיבים ולמסמכים שהוצגו מטעמם בדיון בכל הנוגע למקור הכספים התפוסים.

15.        אביא להלן התייחסות ממוקדת לגבי כל אחד מהמשיבים 2-6:

א.         המשיבה 2 – מדובר באשתו של המשיב 1, ועפ"י חומר החקירה קיימות ראיות לכאורה לכך כי השתמשה ונהנתה מכספי המרמה, וכי חשבונותיה 'זוהמו' בכספים אלה ובפעולות שונות של הלבנת הון. מאחר שהסכום התפוס בחשבונה נופל בהרבה מהיקף הלבנת ההון, ישנה הצדקה להארכת תפיסתם (נתפס פיקדון בסכום של כ-15,000 ₪, ואילו הלבנת ההון כמפורט בדו"ח הסודי היא בהיקף העולה בהרבה על הסכום התפוס).

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לגבי המשך תפיסת הכספים בחשבון.

ב.         המשיב 3 – מדובר באחיו של המשיב 1. מחומר החקירה עולה כי המשיב 3 עבד כשכיר בעסק של המשיב 6 וביצע פעולות בשליחותו של המשיב 1. לגבי משיב זה קיימות ראיות לכאורה לכך כי שיתף פעולה עם המשיב 1 לביצוע חלק ממעשי המרמה כלפי חב' דקסל, וכי הכספים שנתפסו בחשבון נשוא הבקשה מקורם בהלבנת הון.

ויודגש, בגרסתו של המשיב 3 בחקירתו במשטרה לגבי מקור הכספים ומטרת פתיחת החשבון נתגלו תהיות וסתירות מהותיות. בנוסף לכך, מדובר בחשבון שנפתח על שם המשיב 3 בלבד מבלי שאשתו תדע אודותיו (להבדיל מחשבון אחר שנפתח קודם לכן על שמו ועל שם אשתו), כאשר המסמכים הקשורים לחשבון זה נתפסו אצל אמו של המשיב 3, המשיבה 4, ללא הסבר המניח את הדעת. בכל אופן, חומר החקירה מלמד על כך כי החשבון שימש כחשבון להלבנת הון, ולכן קיימת הצדקה להמשך תפיסת הכספים שבו. 

גם אם אניח לרגע כי מקור הכספים בחשבון זה הוא חוקי – וחומר החקירה סותר הנחה זו - הרי שהסכום התפוס כיום בחשבונו של המשיב 3 נופל בהרבה מהיקף הלבנת ההון שנעשתה בחשבון זה (נתפס פיקדון בסכום של 1,898 ₪, ניירות ערך בסכום של 40,036 ₪ ועוד 55 ₪ בעו"ש, שהם בסך הכל 41,989 ₪, ואילו הלבנת ההון כמפורט בדו"ח הסודי היא בהיקף העולה בהרבה על הסכום התפוס).

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לגבי המשך תפיסת הכספים בחשבון.

ג.          המשיבה 4 – מדובר באישה מבוגרת שהינה אמו של המשיב 1 (ואמם של המשיבים 3 ו-5). היא לא יודעת קרוא וכתוב וחומר החקירה אינו מצביע על חשד בדבר מעורבותה בעבירות המרמה שבוצעו כלפי חב' דקסל או בכל עבירה אחרת. ברם, חומר זה מצביע באופן מבוסס למדי, כי חשבון הבנק שלה שימש להלבנת כספים על ידי המשיב 1.

מהנתונים העולים מחומר החקירה ניכר כי היקף הלבנת ההון שנעשתה בחשבון של המשיבה 4 עולה לאין ערוך על הסכום התפוס (נתפס פיקדון בסכום של כ-79,000 ₪, ואילו הלבנת ההון כמפורט בעמ' 17 לדו"ח הסודי היא בהיקף העולה בהרבה על הסכום התפוס). על אף זאת, המבקשת הסכימה בעבר לשחרר את חשבון העו"ש שלה, והבקשה שבפניי מתייחסת אך ורק לכספי הפיקדון.

על אף שהמשיבה 4 אינה חשודה בביצוע עבירה כלשהי, קיימות ראיות לכאורה לכך כי החשבון שלה שימש כתחנה להלבנת כספים על ידי המשיב 1, ולכן מדובר בחשבון 'מזוהם' באופן שמצדיק את תפיסת הכספים המצויים בו – אף אם הם כספים חוקיים וכשרים כפי שנטען בדיון.

במקרה דנן, סכום הפיקדון התפוס נופל מסכום הלבנת ההון, ולכן יש מקום להורות על המשך תפיסתו ואני מקבלת את הבקשה לגביו.

ד.         המשיבה 5 – מדובר באחותו של המשיב 1, שעל שמה נוהל חשבון של עוסק מורשה בשם 'תבל' ולגביה קיים חשד סביר לביצוע חלק מהעבירות נשוא הבקשה. מלבד כך, מתברר כי המשיבה 5 נהנתה באופן ישיר מחלק מכספי העבירה, אם כי בסכום הנופל לאין ערוך מהסכומים מהם נהנתה המשיבה 2.

בכל אופן, חומר החקירה מגלה בבירור כי חשבון זה נוהל באופן מעשי על ידי המשיב 1 ושימש אותו באופן מובהק לביצוע עסקאות המרמה כלפי חב' דקסל והלבנת ההון, כאשר המשיבה 5 משמשת כלי בידיו של המשיב 1 לביצוע הפעילות האסורה, הן בנוגע לעבירות המקור והן להלבנת ההון.

הכספים התפוסים בחשבון נופלים מסכום הלבנת ההון (נתפסו פיקדונות בסכום של 125,032 ₪, ניירות ערך בסכום של 253,582 ₪ ועוד 180 ₪ בעו"ש, שהם בסך הכל כ-379,000 ₪), ולכן יש מקום להורות על המשך תפיסתם, ובכפוף למסקנה אליה הגעתי בנוגע לשחרור חלקו של בן הזוג (התייחסות תבוא בהמשך).

ה.         המשיב 6 – מדובר באביו של מעורב מרכזי אחר בפרשה שהיה שותפו של המשיב 1 בביצוע מעשי המרמה והגניבה.

            המשיב 6 הוא איש מבוגר, אב שכול ואינו יודע קרוא וכתוב. חומר החקירה מגלה קיומו של חשד סביר לגביו אודות מעורבותו בחלק קטן מהעבירות נשוא הבקשה.

על שמו של המשיב 6 התנהלו תיקי עוסק מורשה ששימשו לביצוע עסקאות המרמה כלפי חב' דקסל וחשבון הבנק שלו שימש אף הוא לקידום מטרה זו ולהלבנת הון. לצד זאת, ישנן ראיות המצביעות על כך כי משיב זה נוצל בידי המשיב 1 ובידי בנו (המעורב האחר) לשם ביצוע עסקאות המרמה.

הכספים התפוסים בחשבון נופלים מסכום הלבנת ההון (נתפס פיקדון בסכום של 162,600 ₪), ולכן יש מקום להורות על המשך תפיסתם, ובכפוף למסקנה אליה הגעתי בנוגע לשחרור חלקה של בת הזוג (התייחסות תבוא בהמשך).

16.        אשר לזכויותיהם של צדדי ג' - בהינתן הדעת לעובדה כי החשבונות התפוסים של המשיבים 5 ו-6 הם חשבונות בבעלות משותפת עם בני זוג, שוכנעתי לשחרר מחשבונות אלה מחצית הכספים התפוסים על מנת שלא לפגוע בזכויותיהם הקנייניות של בני הזוג שלגביהם אין תשתית ראייתית המצדיקה הארכת הצווים ביחס לזכויות שלהם בחשבונות הבנק.

לעניין זה יובהר, כי בניגוד לאשתו של המשיב 6 שלגביה לא התעורר כל חשד, חומר החקירה מלמד על חשד בדבר מעורבות מסוימת מצד בעלה של המשיבה 5 בביצוע חלק מהעבירות נשוא הבקשה. ברם, מדובר בחשד ברמה נמוכה שאינה מצדיקה פגיעה קניינית בו.

אשר על כן, אני מורה על שחרור סכום של 190,000 ₪ מהכספים התפוסים בחשבונה של המשיבה 5, ועוד סכום של 82,000 ₪ מהחשבון התפוס של המשיב 6.

17.        זה המקום להעיר, כי אומנם המשיבה 2 היא אשתו של המשיב 1, שגם לגביה רמת החשד היא נמוכה, אולם אין מקום לגזור לגביה גזירה שווה מהמסקנות אליהן הגעתי לגבי בני הזוג של המשיבים 3 ו-5. זאת משום שחומר החקירה מגלה כי היא והמשיב 1 היו הנהנים העיקריים מכספי העבירה באופן שמצדיק הותרת הצו המתייחס לחשבונה בתוקף, אף שמדובר בחשבון שבבעלותה בלבד.

המחלוקת הנוגעת למכירת ניירות הערך:   

18.        המבקשת עתרה במסגרת הבקשה דנן למכירת ניירות הערך התפוסים בחשבונותיהם של המשיב 3 והמשיבה 5, וזאת בשל הקושי לנהל ולפקח אחר תיקי השקעות מסוג זה.

לעומת זאת, המשיבים התנגדו לבקשה למכירת ניירות הערך וטענו כי ממילא המבקשת אינה יודעת לומר מהו ערכם המעודכן נכון להיום.

19.        אף שלכאורה יש היגיון בנימוקיה של המבקשת למכירת תיקי ההשקעות, אני מוצאת כי לנוכח העובדה שהמבקשת לא ביקשה במסגרת צווי התפיסה וההקפאה הקודמים למכור את ניירות הערך, ולאור זאת שלא הציגה בפניי כל אינדיקציה לנזק שנגרם עד כה לשווים, אזי יש להעדיף את עמדת המשיבים בנדון בהיותם בעלי הקניין, מודעים לסיכון הגלום בהתנגדותם, ומוחזקים כמי שפועלים לשמירה על האינטרסים הכלכליים שלהם.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה למכירת ניירות הערך. יחד עם זאת ועל מנת לשמור מנגנון פיקוח מסוים באופן שיאפשר 'הותרת היד על הדופק' גם מבחינת המשיבים 3 ו-5, אני מורה למבקשת להעביר מדי ראש חודש עדכון למשיבים הנ"ל בנוגע לשווי תיקי ההשקעות בניירות ערך על מנת להותיר בידיהם פתח לעתור למכירתם, אם יסברו כי יש בדבר כדי לשמר את הערך הכספי שלהם.

דיון בשאלת ההוצאות למשיבה 7:

20.        בדיון הודיע נציג המבקשת כי הוא חוזר בו מבקשתו לגבי המשיבה 7 והסכים לשחרור הכספים התפוסים בחשבונה.

באת כוחה של המשיבה 7 עתרה לפסיקת הוצאות לטובתה וטענה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה לתפיסתם.

21.        המשיבה 7 היא בתו של המשיב 1 ששימש כמיופה כוח בחשבון שלה. מאחר שחומר החקירה הצביע על כך כי המשיב 1 ניצל את קשריו המשפחתיים עם המשיבים (למעט המשיב 6 שאינו קרוב משפחה שלו), בין להוצאת מעשי המרמה אל הפועל ובין להלבנת כספי העבירה, החשד שהתעורר לגבי מעורבות חשבונה של המשיבה 7 בהלבנת הון באמצעות המשיב 1 כמיופה כוח בחשבון, היה חשד מוצדק.

על יסוד האמור לעיל, ולנוכח הסכום הקטן שנתפס בחשבון (סך של 4,600 ₪), אני דוחה את בקשתה לפסיקת הוצאות.

אחרית דבר:

22.        בכפוף לאמור בסעיף 16 לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על הארכת תפיסת והקפאת חשבונות הבנק של המשיבים 2-6, קרי החשבונות נשוא הבקשה, לתקופה של 6 חודשים מיום הגשת הבקשה.

יחד עם זאת ובהתאם לאמור בסעיף 16 לעיל בנוגע לזכויותיהם של בני-זוג, אני מורה על שחרור סכום של 190,000 ₪ מהכספים התפוסים בחשבונה של המשיבה 5, ועוד סכום של 82,000 ₪ מהחשבון התפוס של המשיב 6.

23.        אני דוחה את הבקשה למכירת ניירות הערך. יחד עם זאת, על המבקשת להעביר דיווח חודשי למשיבים 3 ו-5 בהתאם לאמור בסעיף 19 לעיל על מנת לאפשר למשיבים אלה לעקוב אחר היתרה ולהביע במידת הצורך הסכמה עתידית לביצוע המכירה.

24.        אני דוחה את הבקשה של המשיבה 7 לפסיקת הוצאות.

5129371חומר החקירה יוחזר לנציג המבקשת.  

54678313

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ז, 20 יולי 2017, בהעדר הצדדים.