|
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו |
|
|
|
|
|
בע"ח 50855-05-21 צ'פיקוב נ' מדינת
ישראל
|
|
|
לפני |
כבוד השופט שמואל מלמד |
|
|
איגור צפיקוב ע"י
ב"כ עו"ד אבישג כהן - בן נתן |
||
|
נגד |
||
|
משיבים |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד קלאודיה בילנקה |
|
|
החלטה
|
השאלה העומדת לדיון בבקשה זו היא האם יש להעדיף את זכות המבקש להליך הוגן הבא לידי ביטוי בזכות העתקה (להבדיל מזכות העיון) על הזכות של של קורבן העבירה ששילמה בחייה קרי, כבוד המתה? ביום 28.06.21 התקיים דיון בבקשתה של ב"כ המבקש להעתקת חומר חקירה.
כתב
האישום
2. על פי עובדות כתב האישום בין הנאשם לבין המנוחה התנהלה מערכת יחסים זוגית במשך
כעשר שנים. ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום התגוררו הנאשם והמנוחה בדירת 2 חדרים
בבת ים. וביום שישי ה 1.5.2020 בשעה 18:00 או בסמוך לכך, שהו הנאשם והמנוחה
יחדיו בדירה. במהלך שהותם בדירה שתה הנאשם לשכרה. באותה
עת, בין הנאשם לבין המנוחה נתגלע וויכוח והשניים צעקו זה על זה.
מאוחר יותר, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בין ליל
שישי ה 1.5.2020 לבין שבת ה 2.5.2020 בשעות הבוקר, התגבשה אצל הנאשם החלטה להמית
את המנוחה. לצורך כך נטל הנאשם סכין, דקר את המנוחה וגרם למותה, באופן שאינו ידוע במדויק
למאשימה ובין היתר, דקר את המנוחה לפחות דקירה אחת, בחזה מימין, בכוונה להמיתה.
בהמשך לכך, לאחר שגרם למות המנוחה ביצע הנאשם את המעשים
המפורטים להלן בגופתה:
א. הנאשם דקר את המנוחה, באמצעות סכין בעלת להב באורך כ 25 ס"מ וברוחב שנע
בין 4.5 ס"מ (באזור הקת) ו 0 3 ס"מ באזור חוד הלהב (להלן:
"הסכין") עשרות דקירות, באזור הגב ובאזור קדמת החזה מימין ומשמאל. וגרם
בין היתר לריתוש חלק נרחב מהלב. כן דקר הנאשם את המנוחה דקירות מרובות באזור
הריאות, בצד האחורי של ירכה השמאלית ובשוקה הימנית.
ב. בנוסף ביתר הנאשם באמצעות הסכין, את גופת המנוחה והשחית אחדים מאיבריה, באופן
מלא או חלקי כמפורט להלן:
1.
הנאשם כרת את ראשה של
המנוחה.
2.
הנאשם הסיר את שדה
הימנית של המנוחה באופן מלא ואת השד השמאלי באופן חלקי וכן הסיר את עכוזה ואת
מפשעתה (להלן: "איברי המין").
3.
הנאשם ביצע חתך אנכי
ממרכז בית החזה ועד לגובה הבטן והמפשעה הסיר חלק מכלוב הצלעות בגופת המנוחה, הפריד
את הסרעפת מדופן החזה והותיר את מרבית איבריה הפנימיים של המנוחה כשהם חשופים.
4. הנאשם ביתר את גפיה של המנוחה ובין היתר, הסיר את ירכה הימנית, קטע את שוקיה,
ואת האמה הימנית בגובה המרפק וביצע חתכים בזרועותיה.
במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בין יום שבת ה 2.5.2020
ליום ראשון ה 3.5.2020 בשעה 06:00 או בסמוך לכך, השליך הנאשם לתוך פח אשפה, בחדר
אשפה המצוי בבניין, חלקים מגופת המנוחה המבותרת ובניהם, ראשה של המנוחה, ירכה
הימנית ואיברי המין, זאת בכוונה לטשטש את עקבות מעשיו, למנוע את השימוש בהם כראיה
ולהכשיל את הליך החקירה הפלילית.
רק ביום א' 3.5.2020 בסמוך לשעה 19:45, הזעיק הנאשם את
כוחות המשטרה לדירה, שם נגלתה לעיניהם במטבח הדירה, גופתה של המנוחה כרותת הראש,
במצבה כפי שתואר לעיל.
במעשיו המפורטים לעיל, גרם הנאשם בכוונה למותה של המנוחה,
לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית, באכזריות מיוחדת ותוך התעללות גופנית
בקורבן, השמיד ראיות ועשה מעשים בכוונה למנוע ולהכשיל הליך שיפוטי ולהביא לידי
עיוות דין.
טענות
ההגנה
3. ב"כ המבקש הגישה בבקשתה את עיקרי
טיעוניה לפיהם עתרה לקבל לידיה העתק דיסק תצלומי הזירה במלואו, על מנת שתוכל
להיערך כדבעי להגנת המבקש ולהיוועץ במומחים מטעמה, במשרדיה או במשרדי המומחים וזאת
מבלי כל הפרעה. המבקשת ציינה כי היא מתחייבת לשמור על כבוד המנוחה, העתק הדיסק לא
יעבור לגורמים שלישים שאין עניינם בבחינת הגנה ישירה של הנאשם. לטענתה צילומים
אלה, הינם לב ליבת התיק ובשם זכות ההגנה ואף חובתה לבחון את חומרי החקירה העיקריים
או שוליים הלוך ושוב עד שתמוצה הגנתו של הנאשם.
לטענת ב"כ המבקש בהוצאת עשרות תצלומים מדיסק זירת האירוע, המדינה קנתה
לעצמה סמכות לא לה, אשר אינה מעוגנת בשום נוהל ו/או חקיקה המאפשר לה לעשות כן.
וודאי כאשר לא יכולה להיות מחלוקת שהחומר שהוצא הינו בלב ליבת חומר הראיות.
ב"כ המבקשת ציינה את סעיף 74(א) לחוק סד"פ (נוסח משולב)
תשמ"ב 1982 המסדיר זכות עיון והעתקה של חומרי החקירה. הפנתה לפסיקה של בית
משפט עליון.
לפיכך ביקשה להורות למשיבה להעביר העתק דיסק תמונות הדירה לידיה באופן מידי.
נטען כי הנחיית פרקליט המדינה 6.1 שמתייחסת
לתמונות שצולמו במהלך הנתיחה/בדיקה קלינית. העלתה טענה כי יש הבדל מהותי בין דליפת
תמונה של איבר מוצנע לבין דליפה של איבר פנימי אחר. לכן לא סבורה שיש מקום לעשות
את המיון בין סוגי התמונות.
לטענת ב"כ המבקשה ההבחנה שביצעה המדינה
באיזה תמונות היא כן מעבירה ואיזה לא, היא הבחנה פסולה ואין בה ממש. לטענתה לא
נעשה איזון אמיתי אלא בשרירות לב וללא מחשבה, כיוון שהועברו תמונות רבות לידי
ההגנה שמראות איברים פנימיים ומראות חלקי גופה, לצד כאלה שלא הועברו.
ב"כ המבקש ציינה כי היא יכולה לפרט במעמד
צד אחד, שלא לפרוטוקול, את הדבר אותו הם צריכים ובוודאי שלא במעמד צדדים, שאחרת זו
פגיעה אנושה בהגנת הנאשם.
ב"כ המבקש הפנתה לפסיקה וכן טענה כנגד
הפסיקה שב"כ המשיבה ציינה, לדבריה אף אחד מהמקרים שהציגה ב"כ המשיבה לא
דומה למקרה זה, כשברור לחלוטין שהשאלה כיצד נגרם מותה של המנוחה נמצא במחלוקת.
טענות
המדינה
4. בדיון טענה ב"כ המשיבה כי ההגנה בבקשתה טוענת טיעון כללי המתמקד בטענת
הנוחות. אין מקום לערוך הבחנה בין זכותה של המנוחה כקורבן עבירה לבין זכותן של
קורבנות שחיות. הפנתה לזכות המת שמעוגנת בחוק יסוד כב' האדם וחירותו.
לטענתה הבחינה צריכה להיות קונקרטית בנוגע
לפגיעה הנטענת ולא פגיעה בעלמא לעניין חוסר נוחות אלא ההגנה צריכה להניח תשתית
קונקרטית המצביעה על הפגיעה שתיגרם לה או למומחה מטעמה לצורך העניין, אם התמונות
הללו, שאפשר לעיין בהן בזמן בהחלט סביר, לא תועמדנה להעתקה אלא ניתן יהיה לעיין
בהן בכל עת שההגנה תחפוץ.
ב"כ המשיבה טענה בתגובתה לבקשת ב"כ המבקש כי תצלומי הזירה כוללים
בחלקם, תמונות קשות ביותר, המתעדות את מצבה של גופת המנוחה בעת הגעתם של גורמי
המשטרה לזירה, לרבות תמונות איברי גוף פנימיים, איברי גוף מרוטשים וחלקי גופה.
ולגישת המשיבה בתמונות אלה יש פגיעה קשה בכבוד המנוחה ובצנעת הפרט שלה. מטעם זה
הוכן עבור ב"כ המבקש תקליטור המכיל תיעוד של הזירה, אשר אינו כולל את התמונות
הנ"ל ואילו התמונות הללו הועמדו לעיון ב"כ המבקש לעיין בהם במשרדי
המשיבה.
ב"כ המשיבה בתגובתה ציטטה את סעיף 74 לחוק וכן ההלכה הפסוקה שזכות
העתקה כפופה לסייגים אשר אחד מהם נוגע לצנעת הפרט. כשאל מול נוחות ההגנה ויכולתה
להיוועץ בכל עת במומחים מטעמה במשרדיה. ניצבים כבוד המנוחה וצנעת הפרט שלה, אשר
לטענת ב"כ המשיבה עלולים להיפגע אנושות, כפועל יוצא מדליפת תצלומים ופרסומם.
לטענתה במציאות של ימינו, לא ניתן להתעלם מהחשש ולו הקל שבקלים, כי הוצאת התצלומים
ממשמורתה של המדינה, עלולים לגרום לדליפתם או להפצתם ולו מחמת תקלה.
ב"כ המשיבה הפנתה לפסיקה וכן ציינה את הנחיית פרקליט המדינה מס' 6.1 לפיה
במקום שנוחיותו של הנאשם וסנגורו עומדים בסתירה לזכות יסוד, כגון הזכות לפרטיות,
תיסוג הזכות להעתיק חומר חקירה מפני זכות היסוד. וכן ציינה כי גם על פי נוהל המכון
לרפואה משפטית, עיון בתמונות של איברים מוצנעים של גופות יתאפשר לרוב לעורכי דין
ומומחים בלבד ובמכון בלבד.
ב"כ המשיבה טענה כי בנסיבותיו של תיק זה וכמתואר בכתב האישום, יש דמיון
רב בין תמונות הזירה לבין תמונות נתיחת הגופה, אשר אף הן לא הועברו לידי הצדדים
ועל כן יש מקום להקיש מנוהל המכון לרפואה משפטית לבקשה זו.
בדיון טענה ב"כ המשיבה כי בתיק
זה צולמו כ- 670 תמונות. מתוכן יריעת המחלוקת מתייחסת ל- 98 תמונות. כל יתר
התמונות הועמדו לעיון והעתקה של ההגנה.
ב"כ המשיבה טענה כי הסינון שערכו היה
סינון מוקפד ומהודק. התמונות שלא הסכימה לתת הן תמונות שבחלקן כוללות גם איברי
מין, בעיקר אזור מסוים שמופיע בצו איסור הפרסום ומעבר לכך יש שם תמונות המתעדות
איברים אחרים שברמה הפורמאלית הם לא איברים מוצנעים אך כן כל התמונות מתמקדות
בגופה של המנוחה ובאיבריה. להבדיל מכל המאפיינים האחרים של הזירה, התיעוד הכולל,
שאם היה רכיב כזה או אחר שגם לגביו ניתן היה לשקול אם להעביר או לא, ב"כ
המשיבה ציינה כי העבירה .
דיון
והכרעה
5. לאחר שבית
המשפט עיין בבקשה, בתגובה לה ולאחר ששמעתי את הצדדים וצפיתי בחומר המתועד אני סבור
כי דין הבקשה להידחות. בבקשה זו על בית המשפט לאזן בין הזכות
להעתקת חומר חקירה (להבדיל מזכות העיון) לבין זכות המת לכבוד.
6. ב"כ המבקש במסגרת הבקשה ציינה כי היא מבקשת להעביר את
התצלומים לידה כדי שהיא תוכל לעיין ולהיערך לדיוני ההוכחות ובנוסף בכוונתה להעביר
את התצלומים לעיון מומחים מטעמה. גם בבקשה וגם בדיון בפני ועד כה לא ברור לבית
המשפט באילו מומחים מדובר. סוג המומחיות ואופן הערכות לא ברור לבית המשפט. דבר
המקשה מאד לבחון את הקונקרטיזציה של הבקשה. מעבר לכך בדיון נטען כי במידה והמבקש
ימסור פרטים לגבי אופן ביצוע הבדיקה ע"י המומחה ודרישות ביצוע הבדיקה הדבר
יפגע בהגנת המבקש. לצורך כך הציע בית המשפט כי ההגנה תקיים דיון במעמד צד אחד בו
יובהרו מטרות העברת התמונות. ההגנה הציעה כי תעביר לבית המשפט הודעה בכתב בו תפרט
את קו ההגנה והצורך בתמונות, כדי לקבל החלטה מושכלת. בית המשפט אף הציע כי הבקשה
תועבר ישירות לבית המשפט שלא במסגרת נט המשפט כדי לא לפגוע בהגנת המבקש. ביום
11.07.21 התקבלה הודעה של ההגנה כי העברת חומרים חסויים לבית המשפט תפגע בהגנת
המבקש ובנסיבות אלו היא עותרת כי תתקבל החלטה על סמך הטיעונים בדיון בלבד, ללא
שיינתן הסבר לצורך בתמונות. בית המשפט יאמר בפה מלא כי לא מובן לבית המשפט, מדוע
הנחת תשתית לבקשה מעבר לאמירה הכללית כי זו זכות המבקש להעתיק את חומר החקירה
מהווה פגיעה בהגנת המשיב. העובדה כי הדבר נעשה במעמד צד אחד בפני שופט שאינו שומע
את התיק העיקרי מהווה איזון ראוי כדי לבסס את הבקשה. מסיבה זו בלבד היה מקום לדחות
את הבקשה, בהעדר תשתית מינימלית המסבירה את נסיבות העברת התמונות. כאשר ההגנה כלל
לא טרחה לומר לבית המשפט מי המומחה, מה תחום המומחיות ומה הוא אמור לבדוק.
7. מעבר לנדרש, לצורך הדיון בבקשה נאלץ בית המשפט לראות את כל
התמונות השנויות במחלקת העתקתם 98 במספר. בית המשפט יאמר כי מדובר בתמונות שככל
שיתפרסמו או ידלפו בכל צורה שהיא גם שלא במזיד ע"י פריצה של האקרים למקום בו
ישמרו התמונות יש בהן פגיעה אנושה בכבוד המתה. מדובר בתמונות פוגעניות בהן נראית
גופתה של המנוחה מרוטשת כאשר היא כרותת ראש, כרותת גפיים, איברה הפנימים נמצאים
מחוץ לגופה. אברי המין של המנוחה מרוטשים. כל זאת כאמור בכתב האישום. ניתן לומר,
ברמת וודאות גבוהה, כי הפצת התמונות ולו בטעות במרשתת יהווה פגיעה קשה מאד של כבוד
המת.
8. קיים הבדל מהותי בעיני בין תצלומים מהמכון לרפואה משפטית
לבין זירת העבירה - הניסיון להשוות בין תצלומים במכון לרפואה משפטית לבין התצלומים
מזירת העבירה נועד לכישלון. בעוד בתצלומים המצולמים במכון לרפואה שהוא תצלום
סטרילי שבמידה ולא רואים את פניו של המנוח לא ניתן לזהות ממנו את ההקשר של תצלום
הגופה וזיהוי המנוח. התמונות המבוקשות הן תמונות מזירת העבירה. ההקשר של ביצוע
העבירה בגופה שרוטשה לחלוטין והפגיעה במנוחה הוא כבד בהרבה. זיהוי המנוחה אף שמבצע
העבירה כרת את ראשה יכול להיעשות בקלות. במידה ומישהו המכיר את המנוחה יוכל לראות
את התמונות הדבר יהווה פגיעה הרבה יותר קשה מאשר בתצלום במכון הפתולוגי נוכח מצב
הגופה שבותרה בצורה פוגענית ע"י פגיעה מכוונת באברי מינה. עצם אופן הפגיעה
בגופה מהווה פגיעה בכבודה של המנוחה. הפצה של התמונות תהווה פגיעה קשה מאד בכבוד
המנוחה.
9. הפסיקה אותה הגישה
ב"כ המשיב בתפ"ח 46714-02-11 ומ"ת 27287-05-10 מתייחס
לכך שמומחה ספציפי יקבל לידיו תמונות לזמן מוגבל ולאחר הכנת חוות הדעת הוא ישיב
אותם למדינה תוך שהוא יתחייב לשמירה על סודיות. בבש"פ 8706/07 התקבלה
החלטה לפיה בית המשפט יבדוק בצורה קונקרטית את הצורך בהעברת התמונות וככל שבית המשפט
יחליט כי יש מקום להעביר יעביר. במקרה הנוכחי לא ברור מי המומחה, לא ברור במה הוא
מומחה ולא ברור מה צריך לבחון המומחה בתמונות. בית המשפט אפשר בירור כאמור ולו
במעמד צד אחד בכל צורת דיון שירצה המבקש לנהל בין בכתב ובין בעלפה כדי לברר את
הצורך בהעברת התמונות אך ההגנה סרבה לכך. בנסיבות אלו אני סבור כי ההגנה לא עמדה
בתנאי הפסיקה אותה הציגה לבית המשפט.
10. בהעדר הסבר המניח את הדעת לפגיעה בהגנת המבקש הרי שההסבר
היחיד שבית המשפט שמע בית המשפט הוא הסבר של נוחות ההגנה להיערך לדיון ההוכחות.
ב"כ המבקש טענה טענות שונות כולן טענות כלליות הקשורות בזכויות המבקש. אולם
לא נטענה אף לא טענה אחת שמסבירה כיצד הגנת המבקש נפגעת מעבר לנוחות כאמור.
11. לסיום בית המשפט מבקש לומר כי לאחר ששמע את הצדדים ועיין
בבקשה, בתגובה ובחומר שהוצג לו לא מצאתי כי יש ממש בטענות המבקש מעבר לנוחות של
ההגנה לקבל את התמונות לידיה כדי שניתן יהיה לבחון אותם במשרדי הסנגוריה לא ברור
לשם מה. חשוב לציין כי לא מדובר בחומר חקירה שלא ניתנה בו זכות עיון, אלא חומר שלא
ניתן בו זכות העתקה.
12. למול זכות העתקה ונוחות ההגנה עומדת הזכות של קורבן העבירה
ששילמה בחייה לאור מעשי מבצע העבירה שקטל את חייה ובהמשך גופתה הושחתה. השחתת
הגופה יש בה לפגוע קשות בכבודה של המנוחה. מהתמונות שבהן עיינתי רואים גופה מרוטשת
שחלקי גופה רוטשו ניתן לקבוע כי כבודה של המנוחה נפגע גם ללא פרסום התמונות. חשש
להפצתן יכול להגדיל את הפגיעה בכבוד המנוחה.
13. כבודה של המנוחה נפגע ראשית, עם הירצחה. שנית, עם ביתור
גופה, פגיעה אנושה באזוריה המוצנעים שנכרתו, אברים שנכרתו מגופה, כל זאת, שעה שלא
ניתן לקבור את המנוחה כגוף שלם. כעת יש היתכנות כי כבודה יחולל בפעם השלישית אם
בטעות שלא במזיד תמונות הגופה המרוטשת יפצו ברשת עם הפצת תמונות מזירת הרצח. כאשר
למול זאת עומד הזכות למשפט הוגן של המבקש שבהעברת התמונות למעשה עומד שיקול אחד
הוא נוחות ההגנה להיערך למשפט ולא מעבר לכך, שכן ההגנה רשאית לצפות בתמונות במשרדי
המדינה ככל שתחפוץ. בית המשפט סבור כי האיזון הנכון הוא להעדיף את הזכות של כבוד
המת על פני זה של נוחות הצפייה בתמונות.
14. סוף דבר, הבקשה נידחת.
5129371
54678313מזכירות
נא לשלוח תוכן ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ד' אב תשפ"א, 13 יולי 2021, בהעדר הצדדים.
