ע"ח (נצרת) 69983-07-20 זכי אבראהים נ' מדינת ישראל (23.08.2020)

בית המשפט המחוזי בנצרת

ע"ח 69983-07-20 אבראהים נ' מדינת ישראל                                                                  תיק חיצוני:

  

בפני	כבוד השופטת תמר נסים שי
עוררים		זכי אבראהים
נגד
משיבים		מדינת ישראל

 החלטה

 

 ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת יסמין כתילי-מני) מיום 30.6.20, בגדרה נעתר בית המשפט קמא לבקשת העורר להשיב לידיו רכב שנתפס ע"י המשיבה, ואולם זאת בכפוף לתנאים שונים, לרבות הפקדה כספית בשיעור של 30% משוויו.

 רקע ותמצית עובדתית דרושה –

 

1. כנגד העורר ואחרים מתנהלת חקירה בגין חשד לעבירות הלבנת הון ועבירות מס בהיקפים נרחבים של מיליוני שקלים. על פי ההחלטה קמא, על שמו של העורר נרשמו מספר חברות ששימשו ככסות לעסקי פורקס לא חוקי, וחלק מכספים שהופקו מאלה הוזרמו לחשבונות בנק שלו ושל החברות הרשומות על שמו. ביום 18.5.20, לאחר שהחקירה הפכה גלויה, נעצר העורר ונתפס רכבו מסוג B.M.W (להלן: "הרכב"), מחשבים ורכוש נוסף. העורר שוחרר ממעצר ביום 25.5.20.

 

2. העורר הגיש לבית המשפט קמא בקשה להחזרת הרכוש שנתפס, כאשר בנוגע לרכב טען שמדובר ברכב שנרכש בעיקרו במימון חברת מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ (ולהלן: חברת המימון), כאשר הוא שילם סך של 16,000 ₪ בלבד והיתרה בהלוואה של חברת מימון, שהעורר מחזיר בתשלומים חודשיים. בדיון בבית המשפט קמא הוסיף העורר וטען, כי בגין ההלוואה שנטל הוטל על הרכב שעבוד לטובת חברת המימון. משכך, עתר העורר להשבת הרכב לידיו ללא חיוב בהפקדה כספית כלשהי, תוך שהסכים להטלת צו איסור דיספוזיציה על הרכב.

 

3. בית המשפט קמא הכריע בבקשה על כל רכיביה, אולם הואיל והערר מופנה רק כנגד הרכיב של הרכב התפוס, אדרש לקביעותיו בנוגע לרכיב זה בלבד. לקביעתו בעניין זה, תפיסת הרכב נעשתה למטרת החילוט, כאשר אין מחלוקת כי שוויו נופל במידה רבה משווי העבירות המיוחסות לעורר. אף שהרכב נתפס לתכלית ראויה, נבחנה שאלת קיומה של חלופה אחרת שפגיעתה בזכות הקניין של העורר פחותה. בעניין דנן אין די באיסור דיספוזיציה אלא יש מקום לחייב גם בהפקדה כספית, אותה העמיד על 30% משווי הרכב ללא ניכוי הלוואת המימון (בהקשר זה הפנה לפסיקה בצ"א 35739-06-17 מדינת ישראל – אגף המכס ומע"מ נ' סאמר יגמור (1.8.17) שאושרה בבע"ח (מחוזי מרכז) 16453-09-17 יגמור סאמר נ' מדינת ישראל- מחלקת חקירות מכס ומע"מ (28.11.17) ולהלן: "עניין יגמור"). כן התנה את ההחזרה בעריכת ביטוח מקיף לרכב שהמשטרה תיקבע כמוטב יחיד בו, רישום עיקול על הרכב במשרד הרישוי ושעבוד ברשם המשכונות לטובת המשטרה.

 

טיעוני הצדדים –

 

4. העורר טוען כי בית המשפט קמא שגה עת חייבו בהפקדת 30% משווי הרכב ולא משוויו הלא משועבד, שהינו ערך הרכב לחילוט. בהתאם להחלטה קמא, על העורר להפקיד סך 50,000 ₪, סכום העולה בהרבה על הסכום ששולם על ידו עד כה.

 

5. העורר מפנה לפסיקה שקובעת כי אין לחלט רכוש שלא קיים בו פוטנציאל חילוט, בין משום ששוויו עולה על שווי העבירה, בין משום שהוא שייך לצד ג' או שקיימות לצד ג' זכויות בו שגוברות על זכות המדינה. לעניין זה נקבע בפסיקה, כי זכותו הקניינית של צד ג' (כגון מכוח שעבוד) גוברת על זכות המדינה (ע"פ 1428/08 עו"ד אורי חורש נ' מדינת ישראל (25.3.09), בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' יוסף סיטבון (31.10.07)). מכאן, שיש לגזור את שווי ההפקדה משווי זכויותיו של העורר ברכב ולא משוויו הכולל. גישה זו מקבלת חיזוק בפסיקה שקובעת כי המועד לחישוב שווי הרכב לצורך בחינת פוטנציאל החילוט, הינו מועד התפיסה ולא מועד החילוט. כך, במועד תפיסת הרכב שווי זכויות העורר שהן בנות חילוט, הינו התשלומים שביצע בעדו כאשר היתרה משועבדת.

 

6. לטענת העורר, הפסיקה עליה נסמך בית המשפט קמא שונה בנסיבותיה, ומכל מקום אינה בבחינת הלכה מחייבת. הוא מפנה לפסיקה אחרת בה"ת (מחוזי ת"א) 51320-12-18 יהודה דואק נ' מ"י (12.3.19) (להלן: "עניין דואק"), ממנה עולה כי ערך הרכב לצורך החילוט חושב לאחר ניכוי ההלוואה בגינה הוטל שעבוד. עוד מפנה לפס"ד בבע"ח (מחוזי נצרת) 64178-11-19 מאור פרץ נ' מ"י (10.12.19), במסגרתו התקבל ערר על בית משפט השלום שחייב את העורר בהפקדת 30% משווי הרכב (40,000 ₪) כנגד החזרתו, ונקבע, על יסוד הסכמת הצדדים שבאה בהמלצת ערכאת הערעור, כי העורר יפקיד 15,000 ₪ בלבד.

 

7. לטענת העורר, החלטת בית המשפט איננה מובילה לתוצאה הגיונית וישימה. שכן, בפניו שתי אפשרויות – האחת להמשיך לשלם את ההלוואה ובכך להגדיל את שווי זכויותיו ברכב ואת פוטנציאל החילוט, וככל שהרכב שיחולט בסוף ההליך אזי יפסיד העורר הן את הכספים ששילם והן את הרכב. האפשרות השנייה הינה להפסיק לשלם את התשלומים בגין ההלוואה, ובמצב זה תפעל חברת המימון למימוש הרכב. או אז לא יוותרו בידי המדינה כספים מעבר לאלה שיופקדו, וחברת המימון אף עלולה לתבוע את העורר בגין יתרת ההלוואה (ככל שהמימוש יתבצע בחלוף זמן ולאחר ירידת ערך הרכב). לפי כל אחד משני התרחישים, לא קיימת כדאיות מבחינת העורר להפקיד את הסכום עליו הורה בית המשפט קמא.

 

8. אשר על כן, העורר עותר להפחית את סכום ההפקדה כך שהוא ייגזר משווי הכספים ששולמו על ידו עד כה (24,400 ₪). לחילופין, מוצע להורות על מכירת הרכב כבר עתה, כאשר התמורה תשמש לפירעון יתרת ההלוואה והיתרה תוחזק בידי המדינה לתקופת הסעד הזמני.

 

9. המשיבה מתנגדת לערר וסומכת ידיה על החלטת בית המשפט קמא. אף שאינה חולקת כי אם הרכב היה נמכר היום עומדת לה זכות שלא עולה על חלקו של העורר ברכב (24,400 ₪) הרי שלשיטתה, מטרת ההפקדה הינה הבטחת השווי העתידי במועד החילוט ולא במועדו הנוכחי. ההפקדה נועדה להבטיח את הפער בין שוויו של הרכב לפי המחירון המלא היום כך שאם תהא ירידת ערך בעתיד ובמקביל הוא כבר ישוחרר מהשעבוד תהא בטוחה בת קיימא המשמרת את שוויו.

 

דיון והכרעה –

 

10. לאחר עיון בטענות הצדדים, סבורני כי דין הערר להתקבל. להלן אנמק טעמיי. 

 

11. כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים לעניין תכלית התפיסה, שהינה חילוט הרכב בסוף ההליך הפלילי, ככל שיוגש כתב אישום ויתנהל הליך פלילי. אף אין מחלוקת בדבר הצורך בהתנאת החזרת הרכב בתנאים כאלה ואחרים, לרבות הפקדת ערובה כספית. המחלוקת סבה בעיקרה סביב גובה ההפקדה, כאשר המשיבה טוענת כי זה צריך להיגזר משווי הרכב במלואו ביום התפיסה, ואילו העורר טוען שיש לגזור את סכום ההפקדה מההפרש בין שווי הרכב ביום התפיסה לבין גובה יתרת ההלוואה נכון למועד החזרת הרכב – קרי מהחלק ששולם על ידו תמורת הרכב.

 

12. נדבך נוסף שאינו שנוי במחלוקת הינו כי על הרכב מוטל שיעבוד בגין הלוואת מימון (אף שמסמך השעבוד שהוגש לתיק זה אינו קריא דיו). כאמור, הלוואה זו ניטלה לצורך מימון חלק הארי משווי הרכב, כאשר עד למועד זה שילם העורר 4 תשלומים בלבד בגין ההלוואה. השעבוד מקנה לחברת המימון זכות קניינית שכידוע, גוברת על זכויות המדינה בהליך הפלילי, מקום בו מוכיח בעל הזכות כי רכש את הזכות בתום לב וכי הוא נעדר מעורבות במעשים הפליליים המיוחסים לנאשם (ר' ע"א 7025/12 קמור רכב (1990) בע"מ נ' מדינת ישראל (25.5.14)). גם הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 שמסדירות את סוגיית התפיסה, אינן באות לפגוע בזכותו של צד שלישי. נהפוך הוא, אלה מחייבות כיבוד זכותו של צד שלישי בנכס שהוא בר חילוט, וזאת בשים לב לתכלית העונשית של החילוט שאיננה רלוונטית אליו (ע"פ 1982/93 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3) 238).

 

13. בבוא בית המשפט להכריע בעניינו של תפוס בהליכי ביניים, הוא מצווה לבחון קיומן של חלופות אחרות שפגיעתן פחותה, וזאת בשים לב לפגיעה בזכות הקניין של בעל הזכות ברכוש מושא החילוט (ר' ע"פ 6009/19 עלאא ביידון נ' מדינת ישראל (23.10.2019)). בבחינת החלופות הקיימות בית המשפט עורך "איזון בין שיקולים שונים: מן הצד האחד, זכותם של העוררים שטרם הורשעו בדין (כמו גם הצדדים האחרים לבקשה שנגדם לא הוגשו אישומים) לקניינם, השאיפה לקבוע ערבות סבירה שלא תסכל את השבת כלי הרכב לחזקת העוררים והרצון לבחור באמצעי שפגיעתו בעוררים פחותה. מן הצד השני, השאיפה ליתן סעד זמני אפקטיבי שיבטיח את מימוש החילוט אם יורשעו העוררים, ישמר את ערך הנכסים התפוסים וימנע את הברחתם" (בש"פ 6529/10 דודו מגידיש נ' מדינת ישראל (21.9.10)).

 

14. ומן הכלל לענייננו – המשיבה כאמור מסכימה להשיב את הרכב לעורר, תוך שאין מחלוקת על כלל התנאים שקבע בית המשפט קמא אלא על סכום ההפקדה. לאחר עיון בטענות הצדדים ובפסיקה אליה הופניתי, סבורני כי במקרה כאן, שעה שהגורם המשעבד לא צורף להליך (בשונה מעניין יגמור), והמשיבה לא ציינה לעת הזו כי יש בפיה טענה כלשהי כלפיו או בעניינו ביחס להלוואה או לזכותו להיפרע תחילה מהרכב, והתמקדה בטענה הטכנית בלבד של נוהג הפסיקה ביחס לשחרור כלי רכב לצורך שימור ערכם ואפשרות החילוט, בהתחשב בשלב הראשוני של ההליך הפלילי ובאיזון בין השיקולים השונים, מועדפת עלי עמדת העורר והפסיקה אליה הפנה (עניין ה"ת 51320-12-18 דואק נ' מדינת ישראל, עמדת המדינה ב - 64178-11-19 פרץ נ' מדינת ישראל). ממנה עולה, כי מצבת נכסי העורר אשר שימורה מתבקש אינה מלוא שוויו של הרכב כי אם מה שבידיו כעת, קרי מה ששילם בעדו עד כה, ומחלק זה יש לגזור את שיעור ההפקדה. את הנושה המובטח כאן – חברת המימון - מבטיח השעבוד הרשום. זו טרם פעלה למימושו וחזקה עליה שתעשה כן, ככל שהעורר לא יעמוד בתנאי ההלוואה תוך שהיתרה שתיוותר לאחר המימוש (חלקו של העורר), ממילא מובטחת לטובת המשיבה בעיקול המוטל על הרכב מכוחו של הליך זה.

 

15. בנסיבות העניין, בשים לב למכלול התנאים שנקבעו בהחלטה קמא המבטיחים כשלעצמם את החילוט, ובכפוף להמצאת מסמכי שעבוד קריאים (שיוגשו ישירות לתיק קמא), אני סבורה כי ניתן להסתפק בהפקדה כספית של 12,000 ₪ בלבד כתוספת לתנאים אלה.

 

5129371

54678313המזכירות תמציא לצדדים.

 

ניתנה היום, ג' אלול תש"פ, 23 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.