מבוא
ורקע
במסגרת עבודה זו
אבקש לבחון את סוגיית יישוב הסכסוכים ברשת האינטרנט באמצעות מנגנונים חילופיים
ליישוב סכסוכים, כשאתמקד באחת הסוגיות המובילות בעניין יישוב סכסוכים באמצעות
מנגנונים חילופיים, היא יישוב סכסוכים לגבי שמות מתחם (Domains).[1]
באמצעות ניתוח ובחינת מנגנוני יישוב הסכסוכים לגבי שמות מתחם ברשת האינטרנט, אבקש
לבחון כיצד מנגנונים חילופיים ליישוב סכסוכים ברשת האינטרנט משתלבים במארג הכולל
של יישוב סכסוכים במוסדות ישוב הסכסוכים המדינתיים-פורמאליים ואת הבעיות הנובעות
וצפיות לנבוע ממנגנוני יישוב הסכסוכים ברשת האינטרנט.[2]
במהלך שני
העשורים האחרונים העולם המערבי המודרני עבר שינוי שאין כדוגמתו. נראה כי ניתן
להגדיר באופן כולל את שינוי זה כמהפכה הטכנולוגית או מהפכת התקשורת, כשבמרכזה של
מהפכה זו ניצבת רשת האינטרנט, אשר שינתה את אורחות חיינו באופן חסר תקדים וכהרף
עין. רשת האינטרנט חדרה וחלחלה במהירות לכל תחומי חיינו, החל מאופן ההתנהלות במקום
העבודה, תרבות הפנאי והנגישות למידע. נראה כי לא יהיה זה מוגזם להגיד כי חיינו
כיום נשענים ומושתתים על רשת האינטרנט באופן כל כך מהותי, עד שקשה להאמין שרק לפני
כעשרים שנים האינטרנט לא היה חלק מחיינו. בהתאם לחדירה המאסיבית של רשת האינטרנט
לחיינו, מושגי יסוד רבים שינו את משמעותם או הפכו ללא רלוונטיים, ונראה כי משותף
לכל השינויים שהאינטרנט גרם לחיינו הינה העובדה שהאינטראקציה הבינאישית והחברתית
שינתה את פנייה ללא היכר.
כחלק מהשינוי
שעברה האינטראקציה הבינאישית יש לציין במיוחד את המושג השגור "כפר
גלובאלי", אשר על אף היותו מונח שמעורר שאלות וסוגיות רבות כשלעצמו, נראה כי
הוא מבטא באופן ראוי ונכון את העובדה שאחת ההשפעות המשמעותיות של רשת האינטרנט
הינה שינוי יסודי באופן בו אנו מתייחסים למרחקים גיאוגרפים וגבולות מדיניים. רשת
האינטרנט פתחה צוהר רחב לאפשרות ליצור אינטראקציות אישיות ועסקיות עם גורמים
במדינות רחוקות והסירה חסמי שוק רבים.
כמובן לצד כל
היתרונות והמעלות של רשת האינטרנט התעוררו ונוצרו שורה של בעיות וקשיים, מכיוון
שרשת האינטרנט שינתה מוסכמות יסוד שעליהן החברה המערבית המודרנית התבססה ואלו
הצריכו בחינה מחודשת של מוסכמות חברתיות שונות. קשיים אלו מביאים אותנו להשפעה של
רשת האינטרנט על עולם המשפט. אחד העקרונות היסודיים בעולם המשפט הינה התחולה
המקומית של המשפט. רובו המכריע של המשפט נשען על העובדה שהחוק אשר חל עלינו נגזר
ממיקומנו הגיאוגראפי. עם זאת, רשת האינטרנט אינה מאפשרת לנו להתייחס למיקום
הגיאוגראפי באופן זהה לאופן בו התייחסנו למיקום גיאוגראפי בעידן הטרום אינטרנטי.[3]
השאלה מה הדין החל על אתר אינטרנט שבעלי שם המתחם שלו הינו במדינה X, הוא משכיר את
שם המתחם לאדם במדינה Y, אשר מנהל אתר שבפועל מנוהל על ידי חברה שרשומה במדינה Z, שהשרת בו נמצא
האתר בפועל הינו במדינה W, והלקוח נמצא במדינה Q. כפי שניתן לראות, רשת האינטרנט השפיעה על כללי הסמכות המקומית
המסורתיים ויצרה צורך בשינוי תפיסתי לגבי אופן פתרון הסכסוכים בין גורמים הנמצאים
במדינות שונות.
כמו כן, בעוד
בעבר מסחר בינלאומי ועסקאות בינלאומיות היו מצומצמים יחסית ונערכו בעיקר על ידי
גורמים עסקיים ותאגידים, בעקבות רשת האינטרנט, כיום היקף האינטראקציות הבינלאומיות
גדל באופן משמעותי. מכיוון שמערכות המשפט המסורתיות לעיתים קרובות מתקשות להתמודד
עם סכסוכים בינלאומיים מסיבות פרוצדורליות ומהותיות, לא ניתן מענה ממשי ומספק
להתמודדות עם סכסוכים בינלאומיים שאינם בין תאגידים גדולים ובהיקפים רחבים.
בעייתיות נוספת
שנוצרה נובעת מכך שמערכת המשפט המסורתית מתקשה בדרך כלל לתת מענה משפטי מהיר
לפתרון סכסוכים ובמערכות המשפט המסורתיות בדרך כלל לוקחים חודשים רבים ואף שנים עד
שסכסוכים נפתרים. עם זאת, עולם האינטרנט המודרני פועל באופן מהיר במיוחד ולכן יש
גם צורך שסכסוכים יפתרו במהירות אשר תואמת את ההתנהלות ברשת האינטרנט.
לאור כל הסיבות
האמורות לעיל, ברי כי רשת האינטרנט והאינטראקציות הנערכות במסגרתה מהוות אתגר
משמעותי למנגנוני פתרון הסכסוכים המסורתיים ולא מן הנמנע לקבוע כי מערכות פתרון
סכסוכים אלו אינן מתאימות לרשת האינטרנט. לאור הבעייתיות האמורה לעיל, אין זה
מפתיע שכורח המציאות יצר צורך מהותי במציאת ופיתוח מנגנונים לפיתרון סכסוכים, אשר
יתאימו למאפיינים האמורים לעיל. כפי שציינתי בראשית עבודה זו, אחד המנגנונים
המעניינים שהתפתחו הינו מערכת פתרון הסכסוכים במקרים של סכסוכי שמות מתחם.
אחד מתחומי
המשפט אשר עברו טלטלה משמעותית בעקבות רשת האינטרנט הינו דיני הקניין הרוחני. רשת
האינטרנט השפיעה באופן מהותי על תחום משפטי זה, מאחר שמוסכמות ועקרונות יסוד של
דיני הקניין הרוחני עמדו למבחן מחודש לנוכח העובדה שרשת האינטרנט מושתתת על מידע
והעברתו.[4]
לפיכך, סימני מסחר ושמות מסחריים הפכו להיות משמעותיים יותר מאי פעם. בעוד בעבר
חלק מהמוניטין של עסק נגזר גם ממיקומו הפיזי, מכיוון שרשת האינטרנט אינה בעלת
מיקומים פיזיים, שם מסחרי של עסק או אתר אינטרנט כלשהו הפך להיות כרטיס הביקור
ובסיס המוניטין של אותו העסק ומכאן חשיבותו. בהתאם לכך, אחת הסוגיות המורכבות שעלו
לדיון הינה מעמדם המשפטי של שמות המתחם וההגנה עליהם, כשבד בבד עם ביסוס הסוגיה
המשפטית כסוגיה מרכזית ברשת האינטרנט קמו מנגנונים שנועדו ליישב סכסוכים בסוגיה זו
בהתאם למספר עקרונות בסיסיים ובצורה פרוצדוראלית שתתאים למאפייני רשת האינטרנט.
זה המקום להוסיף
כי נראה שניתן לקבוע שאחד הקשיים הבסיסיים ביחסים בין המשפט לבין רשת האינטרנט
נובע מכך שבעוד רשת האינטרנט בפרט והטכנולוגיה בכלל מתפתחת במהירות עצומה, המשפט
מתפתח באופן איטי יותר ומתקשה להתאים את עצמו לשינויים במציאות, והדין בנוגע לשמות
מתחם מהווה דוגמא לאופן בו המשפט מתקשה להתמודד עם שאלות משפטיות העולות מסוגיה
משפטית חדשה שנוצרה ברשת האינטרנט.
להמשך הפוסט - שמות מתחם באינטרנט – מאפיינים והבעיה המשפטית
[1]
להלן אפרט מהם שמות המתחם ומהותם.
[2]
המינוח המקובל הינו ADR
(Alternative dispute resolution),
או שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים, אשר בשנים האחרונות נמצאות בתהליך עקבי של
תפיסת חלק מהמרחב הדיון המשפטי, בין היתר, לנוכח הצורך באיזון ראוי בין דיון יעיל
ומהיר לבין השמירה על עקרונות צדק במובנם הרחב. ראו דיון מעניין בסוגיה זו במאמר
של מיכל אלברשטיין "צדק מהיר מול צדק נשגב: אנטומיה של יחסי פרקטיקה ותאוריה
ביישוב סכסוכים" עלי משפט ט 85 (התשע"א).
[3]
ראו לדוגמא, את דברי בית המשפט בע"א 6316/03 אילן זגגות רכב בע"מ נ'
ברוך ובניו זגגות רכב בע"מ, פ"ד סב (2) 749, 771 (2007): "עוד
אעיר, כי בעידן האינטרנט, עוסקים ולקוחות מרוכזים יותר ויותר אל תוך שוק אחד: הולך
ונוצר כפר גלובלי, שהוא כמו הכפר המבודד בדוגמא הקלאסית. יש לצפות כי צדדים
לתביעות גניבת עין בעתיד יתמקדו יותר בסוג לקוחות כאפיון המגדיר את הציבור נשוא
המוניטין, במקום באפיון גיאוגרפי".
[4]
להשפעת עולם האינטרנט על הדין בכלל ועל דיני הקניין הרוחני בפרט, ראו: מיכל אגמון
גונן "האינטרנט כעיר מקלט?! הסדרה משפטית לאור אפשרויות העקיפה הטכנולוגיות
וגלובליות הרשת" משפט חברה ותרבות - רשת משפטית: משפט וטכנולוגיית מידע
207 (התשע"א), וכן את ההשפעה של העת המודרנית על תפיסות היסוד לגבי דיני
הקניין הרוחני ובעיקר בהקשר זכויות יוצרים: אורית פישמן אפורי "זכויות
היוצרים בראי ההיסטוריה: יין ישן בכלי חדש" משפט חברה ותרבות - רשת
משפטית: משפט וטכנולוגיית מידע 321 (התשע"א) ובמאמר יובל קרניאל
"אהוד נסימיאן, זכויות היוצרים בעידן המידע: הצורך באיזון חדש בין זכות היוצר
לבין חופש המידע" עלי משפט ג(1), 191 (התשס"ג-התשס"ד).