פיצויי הלנת שכר - ד"מ (ת"א) 25088-03-17 וולדו מהזין נ' קפלן את לוי בע"מ (29 מאי 2018)

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
	ד"מ 25088-03-17

29 מאי 2018

לפני:
כב' השופטת  אסנת רובוביץ  - ברכש נציג ציבור (מעסיקים)  מר אבי איילון
התובע	וולדו מהזין
-
הנתבעת	קפלן את לוי בע"מ

חקיקה שאוזכרה:

חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958: סע'  2, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 17, 17א(א), 18, 20.ד

פסק דין

1.            התובע, מר וולדו מהזין עותר לשכר עבודה והלנתו.  הנתבעת מסרה לו המחאות לפקודתו בגין שכר עבודתו, תוך ציון "למוטב בלבד", אותן לא יכול היה להפקיד. משהנתבעת  סירבה להמיר המחאות אלו באחרות ללא הגבלה או במזומן, הגיש תביעה זו.

2.            התשתית העובדתית כעולה מחומר הראיות

א.   התובע, אזרח אריתריאה הועסק בנתבעת, חברת "קפלן את לוי בע"מ", כעובד ניקיון בעיריית פתח תקוה בחודשים אוגוסט וספטמבר 2015.

ב.   הנתבעת שילמה לתובע את שכר עבודתו בגין חודש 8/16 בהמחאה ע"ס 4793.62 ₪ ואת שכר עבודתו לחודש 9/16 בהמחאה ע"ס 4112.85 ₪.  ההמחאות היו לפקודת התובע תוך ציון "למוטב בלבד" על ההמחאות. המחאות אלו לא נפרעו עד היום (ר' נספח א' לתצהיר התובע).

ג.    התובע לא הצליח לפתוח חשבון בנק בבנק הדואר.

ד.   משכך ב"כ התובע פנה לנתבעת במכתב מיום 22.1.17, כמצוטט:

"... למרשי נאמר על ידכם כי עליו לפתוח חשבון בבנק הדואר על מנת לפרוט את ההמחאות כאמור לעיל. 3. בהתאם לסעיף 4(א)(2) לצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"א-2011, בעת פתיחת חשבון בבנק הדואר נדרשים שני מסמכי זיהוי במקרה של תושב חוץ. 4. למרשי יש מסמך זיהוי אחד בלבד, לאור האמור, אין באפשרות מרשי לפתוח חשבון בבנק הדואר. 5. יצויין כי מרשי פנה לבנק הדואר בסניף תל אביב, שם נאמר לו כי אין באפשרותו לפתוח חשבון בנק משאין ברשותו שני מסמכים מזהים. 6. יובהר כי אי תשלום שכרו של מרשי הינה הלנת שכר אשר מנוגדת לכל דין. 7. לאור האמור לעיל, עליכם לשלם למרשי את שכרו במזומן, קרי סך של 8906 ₪ ולתאם עימי מועד שבו מרשי יוכל להגיע למשרדכם על מנת לקבל את שכרו....." (ר' נספח ה' לכתב התביעה).

ה.   משהנתבעת לא ענתה למכתב זה, פנה התובע, באמצעות ב"כ במכתב נוסף מיום 7.2.17. וביקש להעביר לידי התובע את שכרו במזומן כנגד השבת ההמחאות (ר' נספחי כתב התביעה).

תמצית טענות הצדדים

3.            לטענת התובע הנתבעת מסרה לו כי על מנת לפרוע את ההמחאות בגין שכר עבודתו עליו לגשת לבנק הדואר ולפתוח חשבון בנק על שמו. התובע פנה לבנק הדואר כדי לפתוח חשבון בנק, שם נמסר לו כי עליו להציג 2 מסמכים מזהים מאחר והינו תושב חוץ. משהיה ברשותו מסמך מזהה אחד, סירב בנק הדואר לפתוח עבורו חשבון וכפועל יוצא מכך לא יכול היה התובע לפרוע את ההמחאות שניתנו לו כשכר עבודתו. משכך פנה התובע לב"כ והוא פנה לנתבעת וביקש להעביר לידי התובע את שכרו במזומן כנגד השבת ההמחאות. פנייה זו נותרה ללא מענה. לאחר שהתובע שלח פנייה נוספת,  נענה הוא כי עליו לפתוח חשבון בנק בבנק הדואר כפי שעושים שאר העובדים מבקשי המקלט המועסקים בנתבעת ואין שום דרך אחרת בה יוכל התובע לקבל את שכרו. ב"כ התובע אף הציע לנתבעת לקבל את הכספים בנאמנות עבורו אך הנתבעת סירבה גם לכך.

4.            משהתובע לא קיבל את שכר עבודתו הגיש תביעה זו וזאת לטענתו תוך מאמץ רב הואיל והוא נתין זר ששהה במתקן חולות ותוך הוצאת עלויות גבוהות וזאת נוכח חוסר תום לב של הנתבעת. התובע לא קיבל את שכרו מאז חודש 9.16 ועד היום. עוד טוען התובע כי בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, על הנתבעת היה לשלם לו את שכרו עד 9 לחודש במזומן או בהמחאה אם זה נקבע בהסכם קיבוצי, חוזה עבודה או שהעובד הסכים לה בדרך אחרת ובלבד שיקבל  את השכר במועדים הקבועים בחוק. משהתובע לא יכול היה לפדות את ההמחאות שקיבל ולא נתן הסכמתו לקבל את שכרו באמצעות המחאה הייתה הנתבעת מחויבת לשלם לו את שכרו במזומן. מעבר לאמור טוען התובע כי סירובה של הנתבעת להמיר את שכרו באמצעות המחאות למזומן עולה כדי חוסר תום לב ואטימות למצבו המורכב של התובע. וכי על הנתבעת לשלם לו את שכרו וכן פיצוי הלנת שכר עבודה.

5.            מנגד לטענת הנתבעת, התובע עבד אצלה משך חודשיים בחודשים

 8-9/16. הנתבעת מסרה לתובע שתי המחאות המהוות את שכר עבודתו לחודשים אלו. משכך לטענתה שילמה היא את שכרו של התובע. לטענת הנתבעת היא משלמת את שכר עובדיה בהמחאה הערוכה לפקודת העובד תוך ציון שהשיק למוטב בלבד ומשורטט בקרוס. עוד טוענת הנתבעת כי מניסיון העבר שלה, אין לה ברירה אחרת וזאת מכיוון שהיה מקרה בו כנגד חברה אחרת  הוגשה תלונת שווא למשרד התמ"ת של עובד שקיבל שכר בשיק  ואח"כ טען כי מעולם לא קיבל את סכומו של השיק, לכן נפתחה חקירה כנגד אותה חברה ואף הוגש כנגדה כתב אישום וכל ניסיונותיה של אותה חברה להוכיח כי השיק האמור הופקד לחשבון הבנק של העובד על ידי העובד והשיק נפרע לא הועילו ונדרש 3 שנים כדי להוכיח שאכן השיק הופקד ונפרע על ידי אותו עובד.

6.            משכך טוענת הנתבעת כי בהתאם לייעוץ משפטי אותו קיבלה היא משלמת שכר של עובדיה רק בשיק למוטב בלבד ומשורטט בקרוס כדי שתוכל להוכיח את פירעון השכר. לטענת הנתבעת מניסיון העבר כל העובדים שמקבלים שכרם בשיקים שאינם למוטב בלבד ומשורטטים בקרוס נוהגים להסב אותם ולנכות אותם אצל גורמים שונים ואז קשה עד בלתי אפשרי לסתור את טענותיהם של אלה כאילו לא קיבלו שכר. לכן, הנתבעת מבקשת להימנע מכפל תשלומים, כתבי אישום ותיקי הוצאה לפועל ואין לבוא אליה בטענות כי היא פועלת כך. לטענת הנתבעת היא פעלה כדין  והעבירה את שכרו של התובע במועד ומשכך אין לחייבה בהלנת שכר או ריבית או שכ"ט עו"ד. הנתבעת טענה טענות חדשות בסיכומיה ומשטענות אלו לא נטענו בכתב ההגנה, מדובר  בהרחבת חזית, שאין אנו מתירים.

להלן הכרעתינו:

התשתית המשפטית

7.            עיון בסעיף2 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 (להלן: חוק הגנת השכר) מעלה כי הוא קובע, כמצוטט:

                         2.(א) שכר עבודה ישולם במזומנים, אך מותר שישולם בשיק או בהמחאת דואר, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה או שהעובד הסכים לה בדרך אחרת, ובלבד שהעובד יכול לקבל מהנמשך פרעון השיק או המחאת הדואר במועדים הקבועים בסעיפים 9 עד 14, הכל לפי הענין.

                 (ב) הוצגו השיק או המחאת הדואר לפרעון תוך שני חדשים לאחר מסירתם לעובד ולא שולמו לא תישמע טענת המעסיק, שהיה אפשר להשיג תשלום במועד קודם או מאוחר.

8.                  הנתבעת לא הציגה כל הסכם קיבוצי או הסכם או הסכמה של העובד לקבל את שכרו בשיק או בהמחאת דואר ולכן היה עליה לשלם לתובע את שכרו במזומן. מעבר לאמור, גם אם הנתבעת הייתה מציגה הסכם קיבוצי או הסכם עבודה או הסכמת העובד הרי שבכל מקרה במידה ואכן התובע לא יכול היה לקבל את פירעון השיק במועדים הקבועים בסעיפים 9-14 לחוק הגנת השכר, הרי שבכל מקרה היה על הנתבעת לשלם לתובע את שכרו במזומן.

9.                  עיון בתצהירו של בעל הנתבעת, מר עזיז עאצי, מעלה כי הוא מודה כי לא שילם לתובע את שכרו במזומן אלא בהמחאה עליה צוין שהשיק הינו למוטב בלבד ומשורטט בקרוס (ר' סעיף 5 לתצהירו).

10.              גם עיון בחקירתו הנגדית של מר עזיז עאצי מעלה כי הוא יודע כי שכר עבודתו של התובע לא שולם לו בפועל, למרות שנמסרו לתובע ההמחאות: "ש: האם ההמחאות נפרעו והגיעו לידיו של התובע? האם הוא פרע את ההמחאות האלה? ת: הוא קיבל את השיקים שלו, לשאלתך, לפי מה שראיתי עכשיו זה לא נפרע... " (ר' עמ' 26-28).

11.              מנגד עיון בתצהירו של התובע מעלה כי הבהיר הוא לנתבעת כי אינו יכול להפקיד את ההמחאות נשוא שכר עבודתו כי אינו מצליח לפתוח חשבון בנק  אולם הנתבעת לא הסכימה לשלם לו את שכרו במזומן ואף לא באמצעות עורך דינו שהציע לקבל את הכספים עבורו בנאמנות (ר' סעיפים 5-9 לתצהיר התובע).

12.              עיון בחקירתו הראשית של התובע מעלה כי תצהירו לא נסתר בנקודה זו:

"מה שאני תובע זה שתי ההמחאות שאני מציג כרגע (ההמחאות המקוריות)... מדובר על שכר עבודה לחודש 8/16 ו9/16. אני הלכתי למשרד שלו ( מצביע על הבעלים הנתבעת שנמצא באולם), לפחות 10 פעמים, בחולון כדי לקבל את הכסף, בכל ישראל עברתי בבנקים, אפילו הגעתי לאילת. הם בעצמם אומרים לי כדי שאני אתעייף – לך לשם, לך לשם. התעייפתי אחרי זה הלכתי לעורך דין. על מה שהתעייפתי הלכתי לשם, הלכתי לעורך דין, כל מה שהפסדתי אני רוצה את הכסף".

13.              זה המקום לציין כי הנתבעת לא הכחישה בכתב ההגנה כי קיבלה את מכתבי ב"כ התובע בהם צוין מפורשות כי:

"... יצויין כי מרשי פנה לבנק הדואר בסניף תל אביב, שם נאמר לו כי אין באפשרותו לפתוח חשבון בנק משאין ברשותו שני מסמכים מזהים. 6. יובהר כי אי תשלום שכרו של מרשי הינה הלנת שכר אשר מנוגדת לכל דין... (ר' נספח ה' לכתב התביעה).

14.              חרף האמור, הנתבעת לא ענתה למכתבים אלו, ולא מצאה לנכון לכל הפחות לאפשר לתובע  להחליף את המחאות במזומן או בהמחאות  לפקודת ב"כ התובע, דבר שהיה פותר את החשש שלה לכך שלא תשלם פעמים או שלא יהיה לה הוכחה כי אכן שילמה שכר עבודה.

15.              גם כנשאל בעל הנתבעת מדוע הוא לא עושה כן, לא נתן מענה של ממש בנדון: "ש: למה בתיק הספציפי הזה יש בעיה לשלם את השכר שלו של 8-9/16 בהמחאה לפקודת בא כוחו בנאמנות? ת: יש לי חשבי שכר, גם אנשים שהם בתוך החברה שלי שהם רוצים לשלם ישירות לעובדים" (ר' עמ' 5 שורות 22-26).

16.            ערים אנו לטענת הנתבעת לפיה ברגע שהעבירה המחאות לתובע מילאה היא את מחויבותה לשלם את שכר אולם אין אנו סבורים שיש לקבל טענה זו נוכח הוראת סעיף 2 לחוק הגנת השכר. בוודאי שאין לקבל טענה זו שעה שידעה שיש לתובע בעיה להפקיד המחאות אלו הואיל והוא אינו יכול לפתוח חשבון בנק כפי שפרט במכתביו ובשיחותיו עם נציגי הנתבעת.

17.            יפים לענייננו פסיקת בית הדין הארצי בדיון לב/84-0 (ת"א)  אבנר קהילה נ' המוסד לביטוח לאומי  פד"ע ד 29:

"באשר לטענה, כי תשלום השכר לתובע נעשה בעת מסירת השיק, הרי הלכה פסוקה היא בדיני שטרות, כי מתן שטר, ושיק בכלל זה, אינו מהווה תשלום החוב אלא על תנאי, שאם ייפרע השיק יסולק החוב. הוא הדין על-פי סעיף 2(א) לחוק הגנת השכר, תשי"ח- .1958(ראה ע"א 512/67- אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נגד יצחק אבני; פד"י, כרך כב (1), ע' 460, 462".

18.            משכך אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה ברגע שמסרה לתובע את ההמחאה שילמה לו את שכרו. על אחת כמה וכמה שאין לקבל טענה זו של הנתבעת שעה שהתובע הבהיר לה כי אינו יכול להפקיד את ההמחאות של שכר עבודתו היות ואינו יכול לפתוח חשבון בבנק הדואר כעולה ממכתבים שהתובע הוציא באמצעות ב"כ לנתבעת עליהם כלל לא טרחה לענות כעולה מתצהירו ועדותו של התובע בנדון, שלא נסתרה.

19.            משכך אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את שכרו באמצעות העברת המחאה לפקודת ב"כ התובע .

פיצויי הלנה

20.            עיון בסעיפים 9-12 לחוק הגנת השכר מעלה כי המועד שהיה על הנתבעת לשלם לתובע את שכרו היה עד ל-9 לחודש לאחר חודש העבודה, משהתובע עבד על בסיס שכר שעתי כעולה מתלושי השכר שלו, כמצוטט: 

"9. שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם; בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.

10.שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועסק העובד; אולם לגבי עובד ששכר-עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועסק במשך כל החודש האמור, יחול סעיף 9 אם תוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה".

21.   אין חולק כי התובע טרם קיבל את שכר עבודתו בגין חודשים 8-9/16 הואיל והנתבעת עדיין עומדת על טענתה כי אינה צריכה להעביר לו את שכרו אלא באמצעות המחאה כפי שהעבירה לו, חרף העובדה כי ידוע לה כי אינו יכול להפקיד המחאה זו ומשכך אינו יכול לקבל את כספו בגין שכר עבודתו. הנתבעת בחרה גם שלא להעביר לו את שכר עבודתו באמצעות עורך הדין שלו, חרף העובדה כי יכלה לעשות כן מרגע שקיבלה את מכתבי ב"כ התובע, דבר שגם היה פותר את החשש שלה, שעה שמעורב עו"ד שמקבל את השכר עבור התובע.

22.   סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר) קובע כי הזכות לפיצויי הלנת שכר, בגין שכר שלא שולם כלל, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי "תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן", במקרה דנן התובענה הוגשה בתוך תקופה זו.

23.   סעיף 17 לחוק הגנת השכר קובע סנקציה חמורה בנסיבות של אי תשלום שכר עבודה במועד, בדמות פיצויי הלנת שכר. תכליתם של פיצויי הלנת השכר לשמש תמריץ לתשלום שכר עבודה במועד, תוך הרתעת מעסיקים מפני הפרת הוראות החוק. בנוסף, יש בפיצויי ההלנה כדי להוות פיצוי לעובדים אשר לא זכו לקבל את שכר עבודתם במועד (ר' ע"ע 1242/04 עיריית לוד נ' אבלין דהן  (מיום 28.7.05); ע"ע 56846-05-12 ג'י.איי.אס גלובל אנוירמנטל סולשנס בע"מ נ' רמי אפללו  (מיום 10.2.15)).

24.   ביום 28.8.17 ניתן פסק דין של בית הדין הארצי מפי כב' השופטת נטע רות בתיק ע"ע 43694-12-11 , 53128-12-11 חברת אפי אבטחה בע"מ נ' יעקב (קובי) מרדכי  (להלן:"פסק דין אפי אבטחה")  המחדד את המהות של רכיב פיצויי ההלנה כמצוטט:

"השיעור המשמעותי של פיצויי ההלנה - על רקע תכליתם ההרתעתית והמפצה כאמור - מקפל בחובו הסתייגות חברתית חריפה מהלנת שכר או מהלנת תשלומים אחרים המגיעים לעובד בתמורה לעבודתו, במהלך עבודתו או בסיומה. עוצמת  הסתייגות, כפי שהיא מצאה ביטוי בשיעור הפיצוי, נסמכת על מספר הצדקות תועלתניות ומוסריות כאחד ובכלל אלה: הצדקות שעניינן טיבו המיוחד של חוזה העבודה "כחוזה יחס", המקפל בתוכו ציפייה מוגברת להוגנות ואף לערבות הדדית; הכרה בפערי הכוחות שבין הצדדים ליחסי העבודה; מעמדו של הערך החברתי העלול להיפגע בשל הלנת השכר, הנוגע לזכותו של העובד לקיום בכבוד אנושי וכן, עוצמת הפגיעה הצפויה בערך זה והסיכוי הגבוה להתממשותה. במיוחד, שעה שמדובר באוכלוסיות עובדים מוחלשות. כל אלה, הביאו אפוא את המחוקק לקבוע פיצוי סטטוטורי משמעותי אשר ייתן ביטוי להיבטים מפצים, עונשיים ומרתיעים, החורגים מעבר להיקף הנזק הכלכלי הישיר והעקיף של העובד כתוצאה מן ההלנה..."

    ובהמשך:

"אשר להצדקה לקביעת פיצויי הלנה עונשיים שמקורה בתוכן ובמעמד של האינטרס המוגן הנפגע בשל ההלנה - הרי שההנחה היא כי הלנת שכר פוגעת במידה משמעותית ברווחת העובד או ברווחת האנשים התלויים בו והיא עשויה לפגוע קשות ובוודאות קרובה אף בזכות לקיום בכבוד. הדבר נכון במיוחד ביחס לאוכלוסיות עובדים מוחלשות אשר שכרם מנוצל ברובו לצריכה שוטפת. לא למותר לציין כי הנחה ערכית זו, המסתייגת חריפות מהלנת השכר, יונקת גם מתפיסה תרבותית מושרשת, כפי שהיא מצאה ביטוי במקורות ובמסורת ישראל לאמור: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר." (ויקרא, פרק י"ט, פס' י"ג) וכן, "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ... "... (דברים, פרק כ"ד, פס' י"ד-ט"ו). "

25.   אכן סעיף 18 לחוק מאפשר לבית הדין להפחית את פיצויי הלנת השכר או לבטלו, אם וככל שנוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו "בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו".

26.   זה המקום לציין כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי  אין לראות עוד בהסדר שבסעיפים 18 ו- 20(ד) לחוק הגנת השכר הסדר שלילי וכי בית הדין מוסמך לשקול שיקולים נוספים מעבר לאלה הקבועים בסעיפים אלה לצורך הגשמת התכלית המפצה והמרתיעה של פיצויי ההלנה. שיקולים המביאים בחשבון את אפיונו של חוזה העבודה , את מידת הפגיעה באינטרס המוגן של העובד ששכרו הולן וכן שיקולים שמקורם בעקרונות של צדק חלוקתי הנוגעים לזהות המעסיק, לגודלו, לחוסנו הכלכלי בתקופה הרלוונטית או שיקולים הנוגעים לדרך התנהלותו של המעסיק לאורך התקופה הרלוונטית לתביעה. הן ביחס לעובד המסוים והן ביחס לעובדים אחרים.

27.   הפחתת פיצויי הלנת השכר, שיעור ההפחתה או ביטולם כליל מסור לשיקול דעתו של בית הדין. בבואו להפעיל את שיקול דעתו בסוגיה האמורה שומה על בית הדין לבצע איזון המביא בחשבון את התנהלות הצדדים, תום ליבם, סוג המעסיק, הסיבות להלנה ומאפייניה. על בית הדין לשקול מחד גיסא את תכלית החוק, את הצורך בהרתעת מעסיקים, את חשיבות תשלום שכר העבודה במועדו ואת הפגיעה הנגרמת לעובד שאינו מקבל שכר במועד. מאידך גיסא, על בית הדין להביא בחשבון את משמעותה הקשה של פסיקת פיצויי הלנה ואת ההשלכה שיכולה להיות לאלה על המעסיק (ר' ע"ע (ארצי) 473-09 מוטור אפ בע"מ נגד יניב ורד,  (1.11.11)).

28.   לאחר ששקלנו את מלוא נסיבות העניין מצאנו כי אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה לא הלינה את שכר עבודתו של התובע משמסרה המחאות לתובע במועד הנדרש.

29.   תשלום שכר עבודה במועד הינו מהחובות היסודיות והבסיסיות של מעסיק. אי תשלום שכר כלל הינו נורמה פסולה שיש להוקיעה ולמגרה, שכן היא פוגעת פגיעה אנושה בעובדים, הן מבחינה כלכלית תוך פגיעה בתנאי המחיה הבסיסיים שלהם והן מבחינה ערכית, תוך פגיעה בכבוד האדם.

30.   בנסיבות העניין  שוכנענו כי הנתבעת הלינה את שכר עבודתו של התובע וכי יש לחייבה בפיצויי הלנה בשיעור משמעותי אולם לא באופן מלא כדי שלא  להוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין של המעסיק קרי, לפסיקת פיצויי הלנה בשיעור העולה על הנדרש לצורך הגשמת התכלית המרתיעה והמפצה של פיצויים אלה, תוך התייחסות לכך שהתובע פנה ביום 22.1.17 לראשונה  אל הנתבעת בכתב אמצעות ב"כ והבהיר כי אינו יכול להפקיד את ההמחאות נשוא שכר עבודתו וביקש להעביר לו את שכר עבודתו במזומן.  חרף האמור שהנתבעת לא הכחישה קבלת מכתבים אלו לא מצאה לנכון לענות למכתבים אלו או למצוא פתרון בנסיבות שנוצרו, אם על ידי תשלום מזומן לתובע  או תשלום בהמחאה לב"כ התובע. הנתבעת בחרה להתעלם ממכתבים אלו ולנהל הליך הגם שיכלה היתה לחסוך אותו באמצעות תשלום שכר לעובד או לב"כ בסמוך לקבלת מכתב זה.

31.   על רקע האמור, על בסיס מכלול השיקולים הרלוונטיים, כמפורט לעיל, לרבות  פערי הכוחות שבין החברה לבין התובע ועוצמת הניצול של חולשתו של התובע והיותו עובד זר שהיה לו קושי בפתיחת חשבון ובנק והעובדה כי מדובר בשכר מינימום שנועד לפרנסתו של התובע ומנגד העובדה כי הנתבעת מסרה לתובע המחאות בגין שכר עבודתו, ורק לאחר מכן נודע לה על הבעייתיות שבהפקדת ההמחאות  במכתב ב"כ התובע, לאור האמור, מקום בו התביעה הוגשה בחודש מרץ 17 בגין שכר ששולם לא במועד בגין חודש 8-9/16 , מצאנו לנכון, בנסיבות העניין, לעשות שימוש בסמכות שניתנה לנו מכוח סעיף 18 לחוק הגנת השכר, ולהעמיד את רכיב פיצוי ההלנה על סך של 8,000 ₪.

32.   משכך התביעה מתקבלת. על הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים כמפורט:

א.   שכר עבודה לחודשים 8-9/16 – 8906 ₪  בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 1.9.16 ועד למועד התשלום בפועל.

ב.   פיצויי הלנת שכר עבודה- 8,000 ₪.

33.   כמו כן הנתבעת תישא בתשלום שכ"ט עו"ד של התובע ותשלם לב"כ התובע סך של 5,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן כל סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום ועד התשלום בפועל. התשלומים נשוא פסק דין זה ישולמו בהמחאה לפקודת ב"כ התובע.

נציג ציבור מעסיקים, מר אבי איילון		אסנת רובוביץ – ברכש, שופטת

ניתן היום, ט"ו סיוון תשע"ח, (29 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.