בבית המשפט העליון בשבתו כבית
משפט גבוה לצדק
|
בג"ץ 2219/17
בג"ץ 4142/17
|
העותרת בבג"ץ 2219/17:
העותרים בבג"ץ 4142/17:
|
עיריית רמת גן
יאיר שחר ואח'
|
נ ג ד
|
המשיבים:
|
1.
ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות
|
2.
ממשלת ישראל
|
|
3.
שר התחבורה
|
|
4.
נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים
|
עתירות למתן צו על-תנאי
|
תאריך הישיבה:
|
ב' בכסלו התשע"ח
|
(20.11.2017)
|
חקיקה שאוזכרה:
חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965: סע' 1, 76ג(9)(ב)
תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן-1990
חוק הקרינה הבלתי מייננת, תשס"ו-2006
פסק-דין
|
1. עניינן
של שתי העתירות שלפנינו הוא בבקשת העותרים, עיריית רמת גן (להלן: העירייה) ותושבי העיר רמת גן (להלן: תושבי
רמת גן או התושבים), כי תבוטל תכנית
תשתית לאומית מספר 70/א' להקמת הקו הסגול (המקטע המערבי) של הרכבת הקלה במטרופולין
תל-אביב (להלן: התכנית). לחלופין, מבקשים
העותרים כי ייבחנו חלופות ראויות יותר, לגישתם, לתוואי הרכבת הקלה. תושבי רמת גן
עתרו גם לכך שחדר השנאים (להלן: חדר השנאים או החדר הטכני) המתוכנן לפי התוואי הנוכחי להיבנות במקומה של תחנת הדלק
"פז" יוחזר למקומו במחלף אלוף שדה, לפי התכנית המקורית.
רקע עובדתי
2. הרקע העובדתי והליכי התכנון הרלוונטיים
לעתירות פורטו בהרחבה בתשובות המשיבים לעתירות, ותמציתם, שאינה שנויה במחלוקת,
תובא להלן.
הקו הסגול של הרכבת הקלה הוא אחד
מהקווים שאושרו במסגרת תכנית המתאר הארצית למערכת תחבורה עתירת נוסעים במטרופולין
תל אביב (תמ"א 23/א/4), אשר פורסמה למתן תוקף בחודש אוגוסט 2010 (להלן: התמ"א), ואשר
נועדה להשיג חידוש מרכזי הערים והמרחב המטרופוליני, להוביל לשיפור המרחב העירוני,
לתרום לתכנון הכולל של המטרופולין ולהפחית את הבעיות הסביבתיות הנגרמות מעומס
התחבורה (סעיף 4 לתמ"א).
הקו הסגול הוא קו רכבת קלה עילי, המצוי
כולו מעל פני הקרקע, המתפרש לאורך של 30 ק"מ, והוא חולק לשני מקטעים המקודמים
באמצעות תכניות נפרדות. המקטע המערבי, הוא מושא העתירה דנן, מתפרש על-פני כ-20
ק"מ, עובר בשטחן של 5 רשויות וכולל כ-44 תחנות לאורכו. תחילתו במסוף 2000
(ארלוזורוב) בסמוך לתחנת הרכבת תל אביב מרכז-סבידור, ובהמשכו הוא עובר לאורך דרך
השלום אל דרך אלוף שדה ברמת גן. במחלף אלוף שדה מתוכנן הקו הסגול לחצות את כביש 4
באמצעות גשר עילי, ומשם ימשיך לדרך שיבא, עד לפיצול – דרומה, לכיוון המרכז הרפואי
"שיבא", וצפונה – עד לתחנה הסופית בחלק זה של הקו, בסמוך לאוניברסיטת בר-אילן.
3. חלקו של תוואי המסילה הרלוונטי לעניינו
הוא זה העובר בדרך אלוף שדה, המצוי בשטח השיפוט של עיריית רמת גן. לפי התכנית,
תוואי הקו הסגול בחלק זה עתיד לעבור בגדה הצפונית של דרך אלוף שדה, על שטח ציבורי
פתוח ובגבולות הדרך הקיימת, ללא ביטול של נתיבי נסיעה. התכנית נועדה לקבוע רצועות
מסילה עבור הקו הסגול, לרבות מיקום תחנות, שטחי התארגנות זמניים ומתקנים הנדסיים
המיועדים להפעלת הרכבת הקלה.
הליכי התכנון
4. התכנון המפורט של הקו הסגול קודם בתחילה
באמצעות הכנת תכנית מתאר מחוזית (5/6), ואולם בהמשך ולנוכח העובדה כי הקו הסגול
חוצה מחוזות, וכן על מנת להקל על הליך הוצאת היתרי בנייה בהתאם לתכנית, הוחלט
להמשיך את קידומו באמצעות תכנית תשתית לאומית, הכוללת הוראות ברמת התכנון המפורט.
5. בהמשך לכך,
תכנית המתאר המחוזית 5/6 הובאה לדיון ראשון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה (להלן: המועצה הארצית) ביום 3.4.2012.
בדיון זה אישרה המועצה הארצית פה אחד את נוסח הנחיות פרקים א' ו-ב' לתסקיר השפעה
על הסביבה (להלן: התסקיר הסביבתי), כפי
שהוצעו על-ידי המשרד להגנת הסביבה, שהוא היועץ הסביבתי של המועצה הארצית. המועצה
הארצית אף הסמיכה את ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים להפקיד את התכנית,
למנות חוקר על מנת שידון בתכנית ויכריע בהתנגדויות לה ככל שיוגשו.
בחודש מאי
2013 הוגשו פרקים א' ו-ב' לתסקיר הסביבתי למשרד להגנת הסביבה במחוז תל אביב,
ובהתאם לדרישותיו, הוגשו בחודשים אוקטובר ודצמבר 2013 מסמכי השלמות לתסקיר.
ביום
25.6.2013 התקיים דיון נוסף במועצה הארצית ובו נדונו ואושרו, בין היתר, ההנחיות
לפרקים ג'-ה' לתסקיר הסביבתי.
ביום
11.3.2014 דנה ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים בפרקים א' ו-ב' של התסקיר
הסביבתי והחליטה לקבל את המלצות התסקיר ולאשר שינויים בתוואי שנקבע בתמ"א, על
בסיס ממצאיו.
6. ביום
21.9.2014 הועברה התכנית להמשך תכנון בפני הוועדה לתשתיות לאומיות, היא המשיבה 1
(להלן: הות"ל), בהיותה ועדה שמומחיותה המקצועית היא בתחום
התשתיות הלאומיות ועל-מנת להקל על הליכי הרישוי בהתאם לתכנית ולקדמה בצורה מיטבית.
הליכי התכנון בות"ל הוצגו בהרחבה ובפירוט בתשובות המשיבים, אך לצורך דיוננו
אביא אך את עיקרי הדברים ונקודות הציון העיקריות.
7. ביום
9.2.2015 התקיים דיון בות"ל במשותף עם חברי הוועדה המשותפת לתחבורה יבשתית,
בנושא שינויים בתמ"א בהתייחס לכל אחד מהמקטעים. בתום הדיון הוחלט על הטמעת
מספר שינויים בתכניות המפורטות המקודמות בות"ל, ובכללן בתכנית מושא העתירות.
בהמשך לכך, ולאחר הטמעת השינויים, ביום 28.5.2015 הוגשה התכנית לות"ל ונבדקה
בבדיקה תכנונית מוקדמת. במקביל, בדק היועץ הסביבתי של הות"ל את התאמתו של התסקיר
הסביבתי שהוכן לאחר הטמעת השינויים בתכנית, וזאת לאחר שבוצעו השלמות לתסקיר בתחום
האקוסטי. בתום הבדיקות נקבע כי התכנית עומדת בתנאי הסף הדרושים.
8. ביום
10.8.2015 נערך דיון נוסף במליאת הות"ל בו הוצגה התכנית בצורה מפורטת, לרבות
הקונפליקטים העיקריים שהיא מעלה, ממצאי התסקיר הסביבתי וחלופות התכנון. בדיון זה
נשמעו נציגי הרשויות המקומיות והגופים הרלוונטיים השונים, וכן נערך דיון פנימי של
הות"ל. בתום הדיון הוחלט על העברת התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות
הציבור בכפוף לתנאים שנקבעו.
9. בהתאם לכך,
ביום 18.12.2015 פורסמה בעיתונות הודעה על העברת התכנית להערות הוועדות המחוזיות
והשגות הציבור.
לתכנית
התקבלו 95 הערות מטעם ועדות מחוזיות והשגות פרטניות של רשויות מקומיות, אנשים
פרטיים, ארגונים וגופים שונים. ההשגות וההערות נשמעו במשך שבעה ימים בחודשים
פברואר-אפריל 2016 על-ידי החוקר מר דמיטרי מזו שמונה לשם כך (להלן: החוקר). כחודש וחצי לאחר מכן הגיש החוקר את המלצותיו (להלן: דו"ח החוקר).
10. ביום
30.5.2016 התקיים דיון בוועדת המשנה להערות והשגות של הות"ל (להלן: ועדת המשנה) בו הציג החוקר את ההערות וההשגות שהוגשו ביחס לתכנית ואת
המלצותיו. בסיום הדיון החליטה ועדת המשנה להמליץ למליאת הות"ל לאמץ את
דו"ח החוקר ולאשר את התכנית על בסיס המלצות אלו, בכפוף לתיקונים שנקבעו.
מאוחר יותר באותו יום, דנה מליאת הות"ל בהמלצות ועדת המשנה, ובתום הדיון
החליטה הות"ל לאמץ המלצות אלה ולהעביר את התכנית לאישור הממשלה בכפוף
לתיקונים כאמור.
11. לאחר קבלת
החלטה זו התברר כי נפל פגם בפרסום התכנית להערות ולהשגות, כך שהושמטו מספר חלקות
מרשימת הגושים והחלקות שפורסמה. משכך, נשלחו הודעות לבעלי הזכויות בחלקות שהושמטו
וניתנה להם האפשרות להגיש השגה על התכנית בהמשך לכך הוגשו שלוש השגות נוספות. ביום
6.10.2016 ערך החוקר שימוע בעל-פה ביחס לשלוש ההשגות הנוספות, והגיש דו"ח
משלים לגביהן לות"ל. ועדת המשנה ערכה דיון בשלוש ההשגות ביום 28.11.2016
והמליצה למליאת הות"ל להעביר את התכנית לאישור הממשלה בכפוף למספר תיקונים על
בסיס המלצות החוקר. באותו היום דנה מליאת הות"ל בהמלצות אלה, והוחלט לאמצן
ולהעביר את התכנית לאישור הממשלה בכפוף לתיקונים בהתאם להמלצת ועדת המשנה.
עוד יצוין
כי ביום 26.12.2016 דנה מליאת הות"ל פעם נוספת בתכנית, ותיקנה את החלטתה מיום
28.11.2016 ביחס לאחת מההשגות הנוספות שנדונו, לאחר שנמצא שיש לתקנה.
12. ביום
9.1.2017 דן קבינט הדיור בתכנית והחליט לאשרה. החלטה זו קיבלה תוקף של החלטת ממשלה
ביום 26.1.2017 ומספרה הוא 2333.
להשלמת
התמונה יצוין כי ביום 11.8.2016 התקבלה החלטת ממשלה מספר 1838 "תכנית השקעה
רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים", במסגרתה הוחלט, בין היתר,
להטיל על משרד התחבורה לקדם את הקמת והפעלת הקו הסגול באמצעות חברת נתיבי תחבורה
עירוניים, היא המשיבה 4 (להלן: נת"ע)
ולהקים צוות בינמשרדי לליווי הקמת הפרויקט.
טענות העותרים
13. העירייה,
העותרת בבג"ץ 2219/17, טוענת בעתירתה כי התכנית במתכונתה הנוכחית תוביל לשורה
של ליקויים ומפגעים, ובהם: ביתור העיר לשניים בשל הסדרי התנועה החדשים וניתוק
שכונות דרום העיר מהמרכז העירוני וממוסדות הציבור בעיר; חסימת הכניסה אל העיר
ויציאה ממנה; פגיעה בערכי טבע עירוניים; חוסר התאמה למצב תחנות האוטובוסים בצומת
אלוף שדה; ופגיעות שונות בשטחה ובמבניה של אוניברסיטת בר-אילן, ובכלל זה גריעה של
75% ממקומות החניה שלה.
14. העירייה אף
הוסיפה כי הות"ל לא קיימה דיון מעמיק ורציני בחלופה תת-קרקעית או בחלופה
משולבת לתוואי של הקו הסגול המוצגות בעתירתם. נטען כי במסגרת ההליך התכנוני לא
נבחנו חלופות שונות, כנות וישימות, אשר היו עשויות למזער את הפגיעה בעיר ובתושביה.
עוד נטען בעתירת העירייה כי הדיונים הספורים שהתקיימו בות"ל לקראת פרסום
ואישור התכנית לא היו מעמיקים דיים, ולא נבחנו במסגרתם כלל הנושאים הרלוונטיים
וההשלכות האפשריות של התכנית. משכך, לטענת העירייה, ההחלטות על פרסום התכנית
לציבור, ולאחר מכן על אישורה, היו נמהרות וחפוזות וניתנו ללא שיקול דעת מספק. כן
נטען כי אישור התכנית התבסס על תשתית עובדתית שגויה וחסרה, בין היתר ביחס לגודל
האוכלוסייה באזורים הרלוונטיים.
15. תושבי רמת
גן, העותרים בבג"ץ 4142/17, טענו גם הם בעתירתם כי נפלו פגמים מינהליים בהליך
אישור התכנית, וכי
ביצוע התכנית יוביל לליקויים ומפגעים רבים. בנסיבות אלה, כך נטען, אישור התוכנית
חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות.
16. טענתם הראשונה
של התושבים מתמקדת בשני פגמים שנפלו, לגישתם, בהליך אישור התכנית בהתייחס לשינוי מיקום חדר השנאים: הצגת מצגי שווא לות"ל על-ידי נת"ע,
ופגם בפרסום התכנית לציבור, כמפורט להלן.
הצגת מצגי שווא - לטענת התושבים, כל פרקי התסקיר הסביבתי התייחסו לתכנית
המקורית בה מוקם חדר השנאים במחלף אלוף שדה ובעומק של עד חמישה מטרים, ורק לאחר
העברת התכנון לות"ל וקבלת השלמות לתסקיר הוחלט לשנות את מיקומו של חדר השנאים
ולמקמו בדרך אלוף שדה, היכן שכיום ניצבת תחנת הדלק "פז", ובסמוך לבתי
מגורים, מוסדות ציבור ובית כנסת. כן נטען כי במסגרת זו הוחלט גם על העמקת חדר
השנאים מעבר לתשעה מטרים מתחת לאדמה. משכך, לטענת התושבים, אישור השינוי של מיקום
חדר השנאים נעשה מבלי ששינוי זה נתמך בתסקיר סביבתי עדכני ומבלי שההשלכות
הסביבתיות של המיקום החדש של חדר השנאים ועומקו עמדו בפני הות"ל.
17. פגם בפרסום התכנית - בנוסף לכך נטען כי בפרסום התכנית לציבור נפל פגם, שכן לא
צוין בו במפורש כי חל שינוי במיקום חדר השנאים, ועובדה זו "הובלעה"
במסמך ההשלמות כך שהאזרח הסביר אשר עיין בתסקיר הסביבתי לא יכול היה להבין כי
המיקום של חדר השנאים הנזכר בו אינו המיקום הנכון והעדכני, אלא זה המופיע במסמך
ההשלמות. נטען כי על רשות מינהלית סבירה המפרסמת תכנית לציבור להדגיש באופן ברור
וניכר שינוי דרמטי שחל בה.
18. טענתם
השנייה של התושבים מתמקדת בנזקים, מפגעים וליקויים אשר ייגרמו לטענתם כתוצאה
מאישור התכנית במתכונתה הנוכחית, ובהם: ביטול פניות מדרך אלוף שדה אל מרחב המגורים
ולהיפך באופן שיקשה עד מאוד על כניסת התושבים לעיר ועל יציאתם ממנה; עקירת עצים
מהגדה הצפונית בדרך אלוף שדה שתוביל לפגיעה חזותית וסביבתית אשר תשפיע על כל תושבי
העיר, אך בעיקר על תושבי הרחובות הסמוכים לשדרת העצים המפרידה בין בתיהם לבין הדרך
הסואנת; מפגעי בטיחות, רעש ורעידות הנובעים ממיקום המסילה מעל פני הקרקע ובקרבה אל
בנייני מגורים, מוסדות ציבור, גני ילדים ובית כנסת; ומפגעים תברואתיים הנובעים
ממיקום חדר השנאים ליד בתי מגורים, גני ילדים ובית הכנסת, ובעומק קרקע מזוהמת
בדלקים.
19. התושבים
טוענים כי קיימות חלופות אחרות לתכנית שהן אפשריות מבחינה הנדסית ואינן מצריכות
עלויות כלכליות גבוהות, ויש בהן כדי למזער חלק מהמפגעים האמורים. לטענתם, על
המשיבות לבחור בחלופה של הפרדה מפלסית בין מסילת הרכבת לבין הכבישים, אשר תמנע
ביטול פניות, חסימות דרכים ואת עקירת העצים המתוכננת.
20. בשל כל
האמור, מבקשים העותרים בשתי העתירות כי נורה על ביטול התכנית במתכונתה הנוכחית,
וכי במקומה ייבחנו חלופות תכנוניות להקמת הקו הסגול העדיפות, לגישת העותרים, על
התכנית שאושרה.
תשובות המשיבים
21. המשיבים 3-1 (הות"ל, ממשלת ישראל ושר
התחבורה, בהתאמה) הגישו תשובותיהם לעתירות ביום 9.11.2017 וביום 16.11.2017. לטענת
המשיבים 3-1 דין העתירות להידחות. בעיקרו של דבר נטען כי היעתרות לסעדים המבוקשים
בעתירות – ביטול התכנית או "החלפתה" בחלופה אחרת – משמעותה עיכוב ההיערכות
לביצוע הקו הסגול, ועיכוב לפרק זמן לא ידוע של מתן הפתרון המשמעותי והעדכני לבעיות
התחבורתיות והסביבתיות של מרכז הארץ, וזאת ללא הצדקה ממשית. כן נטען, כי טענות
העותרים הן טענות תכנוניות במובהק, אשר נשמעו בהרחבה ונבדקו על-ידי החוקר, ועדת
המשנה והות"ל עצמה. המשיבים 3-1 מוסיפים כי המרכיבים השונים שבתכנית עומדים
בקריטריונים ובתקנים הדרושים, וככל שהדבר נדרש, הם אף ייבחנו לעומק בשלב התכנון
המפורט לפני שלב הביצוע. בתשובת המשיבים אף קיימת התייחסות פרטנית לכל אחד
מהמפגעים והליקויים הצפויים, לטענת העותרים, מביצוע התכנית, תוך הפניות לתסקיר
הסביבתי ולמסמך ההשלמות לתסקיר, לדו"ח החוקר ולמסמכים רלוונטיים נוספים.
עוד מוסיפים המשיבים וטוענים כי
החלופות השונות לתכנית נבחנו כאמור לעומק על-ידי מוסדות התכנון השונים והגורמים
המקצועיים, ובסופו של דבר נמצא כי החלופה המיטבית היא התכנית שאושרה. בהקשר זה
נטען כי ההלכה היא שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על מוסדות התכנון, וכי
היקף התערבותו בענייני תכנון ובניה מצומצם.
22. המשיבים 3-1 מוסיפים כי טענות התושבים, הן
טענות מסוגNIMBY ("לא בחצר האחורית שלי" – Not
In My Back Yard) והן אך משקפות את העדפתם כי תוואי
הקו הסגול לא יעבור סמוך לבתיהם.
23. אשר לטענות העותרים בדבר פגמים בהליך אישור
התכנית, נטען כי הן אינן מבוססות וכי יש לדחותן. ראשית, לטענת המשיבים 3-1,
הות"ל, ועדת המשנה והחוקר עצמו קיימו ימי דיונים רבים בכל היבטי התכנית, וזאת
לצד עבודת מטה מקצועית ומעמיקה. הובהר כי העובדה שביום 30.5.2016 דנה מליאת
הות"ל בהמלצות ועדת המשנה שהתכנסה מספר שעות קודם לכן, נובעת מהוראת סעיף
76ג(9)(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה),
הקובעת כי "מיד לאחר תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן
תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית לתשתית לאומית, התנאתה בתנאים, או בדבר
הגשתה לאישור הממשלה, עם שינויים או בלא שינויים, לפי הענין" (ההדגשה אינה
במקור). עוד נטען כי התכנית לא נדונה לראשונה במסגרת הות"ל, והיא נדונה גם
במסגרת הליכי תכנון קודמים, כמפורט לעיל. כן נטען כי פרסום התכנית היה בהתאם
לדרישות החוק, ובמסגרתו ניתן היה לעיין בתכנית ובכל נספחיה, כפי שאף נקבע
בדו"ח החוקר.
24. המשיבים 3-1 הוסיפו כי יש לדחות אף את טענות
העירייה ביחס לפגיעות האפשריות באוניברסיטת בר-אילן, אשר אינה צד לעתירה ואף לא
עתרה לבית משפט זה כנגד התכנית. כן הודגש כי לאורך השנים, ואף לאחרונה, התקיימו
מגעים שונים והידברות בין גופי התכנון לבין העירייה בעניין התכנית.
25. נת"ע הגישה אף היא תגובה מקדמית
לעתירה, ובה היא טוענת כי יש לדחות את טענות העותרים, שכן התכנית היא חלק מפרויקט
לאומי רחב היקף שעניינו הקמת רשת תחבורה ציבורית מסילתית בגוש דן, אשר עתידה לתת
מענה לצרכי האוכלוסייה לאורך זמן. נטען כי התכנית הוכנה, נדונה ואושרה בהתאם
להוראות חוק התכנון והבניה, על ידי מוסדות התכנון המוסמכים, לאחר שמיעת
השגות הציבור – ובכלל זה השגות של חלק מהתושבים העותרים ושל העירייה – ולאחר
דיונים מקצועיים מעמיקים ומקיפים. אף לטענת נת"ע, אין עילה להתערב בהחלטות
אלה ולהמיר את שיקול דעתם של הגורמים המקצועיים בשיקול דעתו של בית משפט זה.
26. אשר לפגמים הנטענים בהליך אישור התכנית,
טוענת נת"ע כי מספר הדיונים שקיימה הות"ל לקראת אישור התכנית אינו שונה
ממספר הדיונים המתקיימים בהליך אישורן של תכניות אחרות. כן נטען כי במסגרת הדיונים
שנערכו בתכנית ניתנה הדעת במיוחד ובאופן מפורט להשגות העירייה, וכי טענותיה נשמעו,
נדונו וניתנו להן תשובות מקצועיות על-ידי הגורמים המקצועיים של נת"ע והן
קיבלו התייחסות מפורטת בדו"ח החוקר.
27. נת"ע מוסיפה עוד כי לשם גיבוש התסקיר
הובאו בחשבון נתונים עדכניים לרבות בעניין היקפי האוכלוסייה לאורך הקו, על בסיס
"מודל תל אביב" – מודל רשמי של משרד התחבורה, וכי המידע שעמד בפני אנשי
המקצוע כמו גם בפני מוסדות התכנון הוא מידע מקצועי, אמין ועדכני.
28. המשיבים כולם טענו כי חלק מטענות העותרים
הנזכרות בעתירות לא הועלו על-ידיהם במסגרת ההשגות שהגישו לתכנית, ורק משום כך יש
לדחות טענות אלה על הסף. כן טענו המשיבים כי יש לדחות כל טענה של העירייה בדבר
המצע התכנוני החלופי שהציעה, שכן חוות הדעת עליה הוא מבוסס לא צורפה לעתירה (חוות
דעת של מר גיורא שילוני, יועץ תחבורה שלטענת העירייה נשכר על-ידה).
התפתחויות נוספות
29. הדיון בעתירות נקבע ליום 20.11.2017. ביום
13.11.2017 פנתה העירייה בבקשה לדחיית מועד הדיון, נוכח מגעים המתנהלים בינה לבין
משרד התחבורה שמטרתם "לדון בדרכים האפשריות לפתרון המחלוקות נשוא עתירה
זו". התושבים ביקשו אף הם לדחות את מועד הדיון על-מנת "למצות את התהליך
המקצועי אשר החל".
בהחלטתנו מיום 14.11.2017 נדחתה הבקשה
ונקבע כי הדיון יתקיים במועדו, ובדיון ביום 20.11.2017 השלימו הצדדים את טיעוניהם
לפנינו. אפשרנו גם לראש העירייה לומר את דבריו. בתום הדיון סוכם כי המשיבים ימשיכו
לבחון את חלופת התכנון שהוצעה על-ידי
העירייה ויגישו הודעות עדכון בדבר היתכנותה או אי-היתכנותה, לשיטתם, עד ליום
10.12.2017, וכי העותרים יגישו תגובותיהם להודעות העדכון עד ליום 31.12.2017.
30. בהודעת העדכון מיום 10.12.2017 עדכנו
המשיבים 3-1 כי החלופה התכנונית שהציעה העירייה נבחנה על-ידי גורמי המקצוע, אשר
מצאו אותה חסרת היתכנות הנדסית וטעונה הליך סטטוטורי העלול להימשך זמן רב. משכך,
הומלץ בחוות הדעת הממוענת לגב' קרן טרנר, מנכ"לית משרד התחבורה, עליה חתומה
אינג' עירית שפרבר, מנהלת אגף בכיר תכנון תחבורתי במינהל תשתיות ותיאום תחבורתי,
לדחות את בקשת העירייה לשנות את התכנון אשר אושר בתכנית.
31. נת"ע הגישה אף היא הודעת עדכון ביום
10.12.2017, ובה טענה כי אנשי המקצוע מטעמה בחנו את חלופת התכנון המעודכנת שהציעה
העירייה, וזאת לאחר שנבחנו חלופות קודמות שהוצעו על-ידה בהליך מעמיק וממושך. נטען
כי בדיקת החלופה המעודכנת העלתה כי היא נעדרת ישימות הנדסית, אינה תואמת את התקנים
הנדרשים, תסב פגיעה חמורה לסביבה האורבנית, תגרום לפגיעה בדיירי הסביבה ותגרום
להפרעה חמורה לתנועה. כן נטען כי החלופה שהציעה העירייה תדרוש נקיטה בהליך תכנוני
חדש וכי עלותה תהיה גבוהה יותר ומשך ביצועה ארוך יותר משמעותית, באופן שיעכב את
הוצאתו לפועל של פרויקט הרכבת הקלה בכללותו. משכך, טענה נת"ע, כי אין כל
אפשרות לאמץ את החלופה שהציגה העירייה.
32. העירייה הגישה תגובתה להודעות העדכון ביום
3.1.2018 ובה שבה על עמדתה לפיה חלופת התכנון שהציעה עדיפה על התכנית שאושרה, ואף
טענה טענות כנגד חוות הדעת שהציגו המשיבים בהודעות העדכון מטעמם. התושבים אף הם
הגישו תגובה מטעמם ביום 1.1.2018 ובה טענו כי חרף האמור בהודעות העדכון מטעם
המשיבים, החלופה העדכנית שהציעה העירייה ישימה מבחינה הנדסית, לא תעכב את משך
הביצוע של הקו הסגול, לא תפגע בתושבי העיר מבחינה תחבורתית, ותשפר את מצבם לעין
שיעור בהשוואה לתכנית המאושרת.
33. בהמשך, בהחלטה מיום 8.2.2018 הורנו למשיבים
3-1 להגיש את המסמך "השלמה לתסקיר השפעה על הסביבה, פרקים ג'-ה',
בחינה אקוסטית" משנת 2015 (להלן: ההשלמה
לתסקיר) בו צוין
השינוי במיקום החדר הטכני. ציינו כי המשיבים רשאים לפרט בהודעה משלימה מטעמם האם
וכיצד נבחנו במסגרת ההליך התכנוני השלכות נוספות (מלבד ההשלכות האקוסטיות) הנובעות
משינוי מיקומו של החדר הטכני למקום בו מצויה תחנת הדלק "פז" כיום.
34. בהתאם
להחלטתנו, ביום 15.2.2018 הגישו המשיבים 3-1 את ההשלמה לתסקיר, ובהודעה משלימה
מטעמם טענו כי על-פי הוראות התוכנית מיקומו של החדר הטכני – בכל מקום אשר יהא –
יחויב בכל מקרה לעמוד בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר),
התש"ן-1990 (להלן: תקנות הרעש), לקבל את אישורו
של הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, ולמלא אחר דרישות מחמירות בענייני סביבה
שתכליתן מניעת רעש, רעידות וקרינה. לטענת המשיבים 3-1, הוראות התוכנית מבטיחות כי גם בסמוך למימושה (ולא רק
בעת אישור התוכנית או בעת ביצוע עבודות ההקמה) יעמדו מיקומם של החדרים הטכניים,
לרבות בשטחה של תחנת הדלק "פז", ברמות הרעש והקרינה המותרות.
35. בתגובת התושבים להודעה המשלימה הם חזרו על
טענתם לפיה התכנית אושרה מבלי שהשינוי במיקומו ובעומקו של החדר הטכני זכה לקבל
תמיכה של תסקיר השפעת סביבה. בפרט נטען כי לא מולאו ההנחיות המפורשות של המשרד
להגנת הסביבה בהכנת התסקיר וכי לא נבחנה ההשפעה הסביבתית של קרקע מזוהמת לנוכח
השינוי האמור.
העירייה בתגובתה מיום 26.2.2018 הצטרפה
לאמור בתגובת התושבים.
דיון והכרעה
36. לאחר העיון בעתירות, בהודעות המעדכנות
ובתגובות להן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.
העותרים אמנם מעלים חששות כנים להשפעת
הקמתו של הקו הסגול על-פי התכנית על איכות חייהם, וייתכן כי איכות החיים של חלק
מהתושבים אכן תיפגע במידה זו או אחרת כתוצאה מכך, ולו באופן זמני. לפיכך, ניתן
להבין ללבם של העותרים ולהעדפתם שפרויקט זה לא יוקם בסמוך לביתם (השוו: בג"ץ
2974/17 המועצה האזורית מגידו נ' המועצה
הארצית לתכנון ובניה, פסקה 31 (24.12.2017) (להלן: עניין מגידו)).
ואולם, כפי שיובהר עוד להלן, לאחר שבחנתי את הדברים נחה דעתי כי ההחלטות בעניין
אישור התכנית התקבלו לאחר שהתקיים הליך מינהלי תקין, בגדרו נבחנו עיקר טענות
העותרים ונבדקו חלופות אפשריות להקמת הקו הסגול. כן השתכנעתי כי מהתסקיר הסביבתי
עולה שהתכנית עומדת בתקנים ובסטנדרטים הנדרשים, וכי ככל שהדבר יידרש, הדברים אף
ייבחנו לעומק בשלב התכנון המפורט לביצוע.
37. לנוכח זאת, ולאור הכלל לפיו בית משפט זה
אינו שם עצמו בנעליהם של גורמי התכנון, ואינו מחליף את שיקול דעתם המקצועי בשיקול
דעתו, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטה המקצועית של הות"ל לאשר את התכנית (ראו: בג"ץ
64/17 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 33 וההפניות שם (8.8.2017) (להלן: עניין מרכז השלטון המקומי)). כמו כן, איני סבורה כי העותרים הרימו את הנטל להוכיח כי
נפל פגם המקים
עילה להתערבות במעשה המינהלי, כגון: חוסר תום-לב, ניגוד עניינים, חריגה מסמכות או
חריגה קיצונית ממתחם הסבירות (ראו: עע"ם 2418/05 מילגרום נ' הוועדה המחוזית לתכנון
ובניה, פסקה 9
(24.11.2005)) עניין מרכז השלטון המקומי, פסקה 33), והכל כמפורט להלן.
הליך התכנון
38. העותרים טענו כי ההליך התכנוני היה מהיר
ושטחי, וכי אין די בשני דיונים רבי-משתתפים שנערכו בות"ל כדי לרדת לעומקן של
הסוגיות הרבות שמעלה התכנית. ואולם, אין להסתפק בטענה כללית זו כדי להצביע על פגם
שנפל בהליך עבודת מוסדות התכנון. העותרים אינם מצביעים על חוסר מהותי בדיונים
שנערכו במוסדות התכנון או על היבט מסוים שלא נדון או לא קיבל מענה על-ידי המשיבים
בצורה זו או אחרת. למעשה, מתיאור ההליך התכנוני כפי שהוצג לעיל עולה כי עוד
בשלב הראשון, כשהתכנית קודמה כתכנית מתאר מחוזית, התקיימו שלושה דיונים ביחס אליה
במועצה הארצית ובוועדת המשנה שלה. בהמשך לכך, לאחר שהועברה התכנית להמשך תכנון בות"ל,
התקיימו ארבעה דיונים בפני הות"ל וועדת המשנה שלה, וזאת בנוסף לשבעה ימים בהם
קיים החוקר שימוע להתנגדויות והשגות הציבור. כמו כן, במהלך ההליך התכנוני התקיימו
ישיבות מטה ופגישות בין הגורמים המקצועיים, ואף התנהלו ישיבות רבות ומגעים אחרים
בין המשיבים לבין העירייה (ראו: עמודים 11-8 לתגובת המשיבים לעתירת העירייה).
לנוכח האמור, איני סבורה כי הטענה הכללית לפיה התכנית לא נדונה באופן מעמיק הוכחה
על ידי העותרים, ודינה להידחות.
טענה לפגם בהליך התכנון - העברת
מיקומו של החדר הטכני ופרסום שינוי זה
39. טענה נוספת
בפי העותרים היא כי נפל פגם בהליך התכנון בנוגע להעברת מיקומו של החדר הטכני ממחלף
אלוף שדה אל מיקומה של תחנת הדלק "פז" בכך ששינוי המיקום לא נבחן בתסקיר
הסביבתי. כן נטען כי התכנית אושרה מבלי שההשלכות הסביבתיות של המיקום החדש ועומקו
של החדר הטכני עמדו בפני הות"ל. בהמשך לכך, נטען עוד כי בפרסום התכנית להערות
ולהשגות הציבור לא צוין במפורש כי חל שינוי במיקום חדר השנאים, ועובדה זו
"הובלעה" במסמך ההשלמות. לאחר בחינת הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין
טענות אלה להידחות.
40. ככלל,
מוסדות תכנון הדנים באישור תכנית נדרשים לבחון, בין יתר שיקוליהם, את ההשפעות
הסביבתיות של התכנית (ראו: בג"ץ 5598/00 עיריית הרצליה נ' רשות שדות
התעופה בישראל, פ"ד נז(3) 883, 906 (2003) ; עע"ם
9654/06 החברה להגנת הטבע נ' ועדת המשנה
לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה, פ"ד סב(4) 132,
148-146 (2008) (להלן: עניין החברה להגנת הטבע)).
תסקיר השפעה על הסביבה, המוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה
כ"מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע,
לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט
האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות, כפי שייקבע בתקנות" הוא
אחד האמצעים הנתונים בידי מוסדות התכנון על-מנת שיוכלו לתת משקל ראוי להשפעות
הסביבתיות של התכנית, ובהמשך לכך לבחור את הדרך התכנונית הטובה ביותר לביצועה
(ראו: תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), תשס"ג-2003; בג"ץ
2920/94 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת
הסביבה, עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נ(3)
441, 461; עניין החברה להגנת הטבע, שם; בג"ץ
9419/11 עיריית קריית גת נ' הועדה לנושאים
תכנוניים עקרוניים (2.7.2014)).
41. בענייננו אין חולק על כך שהוגש תסקיר סביבתי
מקיף, בכמה פעימות, אשר נבחן על-ידי גורמי המקצוע, ואף הוביל לשינויים תכנוניים
בהתאם להמלצותיו. טענתם היחידה של העותרים מכוונת כלפי שינוי מיקומו של חדר
שנאים, אחד מתוך תשעה חדרים, אשר שינוי מיקומו נזכר לראשונה במסמך ההשלמה לתסקיר, ולאחר
שבפרקיו הקודמים של התסקיר הייתה התייחסות למקומו המקורי של חדר השנאים במחלף אלוף
שדה. בכך, כאמור, לטענת העותרים, נפל פגם בהחלטת הות"ל לאשר את התכנית מבלי
שהשלכותיו של השינוי האמור נדונו באופן מקיף בתסקיר הסביבתי.
42. לאחר שהושלם הטיעון בעניין זה שוכנעתי כי לא
נפל פגם בהחלטת הות"ל המצדיק את התערבותנו, וזאת משני טעמים עיקריים – הראשון
נוגע להליך שהתקיים סמוך לאחר שינוי מיקומו של חדר השנאים, לרבות פרסום התכנית
להתנגדויות והשגות הציבור והדיון בהן על-ידי החוקר. הטעם השני צופה פני עתיד ונוגע
להליכים התכנוניים הצפויים טרם ביצוע התכנית.
43. פרסום התכנית
ודו"ח החוקר – כפי שצוין
לעיל, ההחלטה על שינוי מיקום חדר השנאים צוינה במסגרת ההשלמה לתסקיר, אשר הייתה
זמינה לעיון הציבור כמו התסקיר הסביבתי כולו והתכנית עצמה. כך, בהודעה שפורסמה
בעיתונות צוין כי עותק שלם של התכנית, לרבות תסקיר ההשפעה על הסביבה, נמצא
במזכירות הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות ובמשרדי הוועדות
המחוזיות והוועדות המקומיות בעיריות הרלוונטיות. ההודעה פורסמה ביום 9.2.2016 ברשומות,
י"פ 7201, התשע"ו, עמ' 3344.
יתר על
כן, מעיון בדו"ח החוקר אף עולה כי העירייה וחלק מתושבי העיר רמת-גן היו
מודעים לשינוי מיקומו של חדר השנאים, ואף השיגו על כך בפני החוקר. כך למשל, עיריית
רמת-גן דרשה כי "מיקום תחנות השנאים יועתק מסביבה מאוכלסת לאזור מחלף אלוף
שדה או מתחם ביה"ח תל השומר, וקביעה שכלל המתקנים יהיו תת-קרקעיים אשר יאפשרו
שהיית בני אדם בסביבתם" (ראו: השגה 33, עמוד 32 לדו"ח החוקר). בדומה,
תושבי העיר רמת-גן התנגדו אף הם להקמתו של חדר השנאים מאחורי בתי מגורים וציינו כי
"תחנת השנאים תחשוף את המשיגים לקרינה אלקטרומגנטית מרחק מטרים בודדים מחדרי
השינה של המשיגים" (השגה 153, עמוד 103 לדו"ח החוקר). מהאמור עולה כי לא רק שהציבור יכול היה
לדעת על ההחלטה לשנות את מיקומו של חדר השנאים, אלא שבפועל העירייה וחלק מהתושבים
ידעו על כך, ואף הגישו השגותיהם בעניין טרם אישורה הסופית של התכנית. אני סבורה כי
די בכך כדי לדחות את טענת העותרים בדבר פרסום לקוי של התכנית.
44. בנוסף לכך, מדו"ח החוקר עולה כי טענות
העירייה והתושבים אשר השיגו על שינוי מיקומו של חדר השנאים נדונו באופן מקצועי,
וחלק מההשגות אף התקבל. כך למשל, ביחס להשגה של העיירה (מספר 33) הומלץ בדו"ח
החוקר "לקבל את ההשגה בחלקה. ככלל על מתקנים הנדסיים להיות מוטמנים בתת קרקע
...". בדומה לכך, החוקר המליץ לקבל באופן חלקי גם את השגה מספר 169 (עמוד 112
לדו"ח החוקר), תוך שצוין כי "התכנית מיטיבה עם האזור והתושבים ע"י
כך שמבטלת את השימוש לתחנת דלק, המהווה מטרד ומטיל מגבלות על בתי התושבים".
כמו כן, במקרים בהם המליץ החוקר על
דחיית ההשגות הוא עשה כן באופן מנומק. כך למשל, השגה מספר 153 של תושבי רחוב
הביל"ויים אשר עסקה בחשש מפני קרינה אלקטרומגנטית כתוצאה מקרבת חדר השנאים
לבתי מגורים, נדחתה תוך שצוין כי "המתקן יוקם בתת הקרקע ויעמוד בתקנות הממונה
על הקרינה במשרד להגנת הסביבה ...". בדומה, השגה מספר 159 (עמוד 107
לדו"ח החוקר) שעסקה אף היא בהשפעות הסביבתיות האפשריות של שינוי מיקום חדר
השנאים נדחתה, והובהר כי "בהתאם להוראות התכנית, הנושא של רעש וקרינה ייבדק
בשלב התכנון המפורט לביצוע תוך דרישה לעמידה בתקנים".
45. מדברים אלה עולה באופן מפורש כי החוקר היה
ער להשגות השונות בדבר שינוי מיקומו של חדר השנאים, וכי הוא נתן מענה מקצועי
וענייני להשגות אלה. דו"ח החוקר הוצג בפני ועדת המשנה ובפני הות"ל טרם
אישור התכנית, ומשכך לא ניתן לומר כי התכנית אושרה מבלי שמוסדות התכנון נתנו דעתם
לשינוי מיקום חדר השנאים ולהשלכות הסביבתיות האפשריות של שינוי זה. כאמור, חלק
מההשגות בנדון התקבלו ונקבע כי חדר השנאים יוטמן מתחת לפני הקרקע, והשגות אחרות
נדחו מטעמים מקצועיים ובין היתר על רקע הוראות התכנית והליכי התכנון העתידיים. מכל
המתואר לעיל עולה כי הגורמים המקצועיים בחנו את השלכות השינוי במיקום חדר השנאים,
התייחסו להשגות שהוגשו בעניין זה ונימקו החלטותיהם באופן מקצועי. לפיכך, איני
סבורה כי יש מקום להתערבות בשיקול דעתם המקצועי של גורמי התכנון, ובהם החוקר,
וועדת המשנה והות"ל עצמה.
46. הליכי התכנון
הצפויים – טעם
נוסף המוביל למסקנה כי אין להתערב בשיקול דעתה המקצועי של הות"ל נעוץ בכך
שלפי סעיף 6.10.1 להוראות התכנית, הוצאת היתרים, הרשאות או הודעה על תחילת ביצוע
עבודות תהינה כפופות להגשת מסמכים סביבתיים רלוונטיים לאותה בקשה אשר יכללו הנחיות
ביצוע ואמצעים לצמצום מפגעים בשלבי ההקמה וההפעלה. בנוסף לכך, סעיף 6.10.4 להוראות
התכנית קובע כי במסמכי הביצוע והתנאים לצמצום מפגעים בשלב ההפעלה יפורטו ההשפעות
בתחום הרעש והרעידות והקרינה, והם יהיו כפופים לדרישות סביבתיות מחמירות על מנת
למנוע מטרדי רעש, רעידות וקרינה. עוד יצוין כי בהודעת העדכון מטעם המשיבים 3-1
הובהר כי מיקומו של החדר הטכני, בכל מקום אשר יהא, יחויב לעמוד בתקנות
הרעש וכי
סמוך לשלב הביצוע יידרש גם אישורו של הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, בהתאם
לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006.
אני סבורה כי דרישות מחמירות אלה,
המהוות תנאי למתן היתרים לביצוע התכנית, מבטיחות כי הקמת חדר השנאים במקום תחנת
הדלק "פז" תיעשה רק לאחר שתנוח דעתם של גורמי התכנון כי ההשפעות
הסביבתיות הכרוכות בכך תואמות את הסטנדרטים והתקנות הרלוונטיים. כפי שצוין לעיל,
שיקול זה אף עמד לנגד עיניו של החוקר עת דחה חלק מההשגות בנדון, ולא מצאתי להתערב
בשיקול דעתו המקצועי גם בעניין זה.
47. לסיכום, לא שוכנעתי כי שינוי מיקומו של חדר
השנאים במסמך ההשלמה לתסקיר הוביל לפגם באישור התכנית על-ידי
הות"ל או בפרסום התכנית להשגות ולהתנגדויות. כאמור, התסקיר על כל חלקיו פורסם
כדין, והעירייה וחלק מהתושבים אף היו מודעים לשינוי האמור והשיגו עליו. חלק
מההשגות התקבלו וחלקן נדחו באופן מנומק, והכל בהתאם לשיקול דעתו המקצועי של החוקר.
דו"ח החוקר הוצג בפני ועדת המשנה ובפני הות"ל ורק לאחר מכן אושרה
התכנית. בנוסף לכל האמור, הוראות התכנית והליכי התכנון סמוך לביצועה מבטיחים כי
מיקומו של חדר השנאים יעמוד ברמות הרעש והקרינה המותרות ובדרישות סביבתיות
מחמירות.
בחינת חלופות לתכנית
48. העותרים טענו עוד כי לא נבחנו באופן
מעמיק ורציני חלופות כנות וישימות לתכנית שאושרה, ואשר היו עשויות למזער את הפגיעה
בעיר ובתושביה. ואולם,
לאורך הליכי התכנון ניכר כי חלופות שונות הוצעו, נדונו ונדחו. כך למשל, בתחילת
הדרך הוצגה בחינת חלופות שונות במסמך "תיעוד תהליך הכנת תענית אב
למתע"ן" שנערך על-ידי נת"ע לקראת הכנת התמ"א. בהמשך,
בדו"ח החוקר נבחנו ונדחו חלופות שהוצעו על-ידי המשיגים השונים (ראו: עמודים
15-14, השגה 176 בעמוד 114 לדו"ח החוקר). ולבסוף, אף במסגרת ההליך המשפטי דנן,
בחנו המשיבים את החלופה העדכנית שהציעה העירייה. החלופות השונות שהוצעו לאורך
ההליך, ובכללן – החלופות הרב-מפלסיות (לפיהן תוואי הרכבת יכלול גשר או מנהרה תת
קרקעית), נדחו על-ידי גורמי התכנון בשל אילוצים הנדסיים ותקציביים וכן לנוכח
המפגעים השונים שייגרמו כתוצאה מכל אחת מהחלופות. כאמור, בית משפט זה אינו נכנס
לנעליהן של גופי התכנון ואינו מחליף את שיקול דעתם בשיקול דעתו. משכך, ומאחר שלא
עלה בידי העותרים להוכיח כי לא נבחנו חלופות תכנוניות ישימות, אף דינה של טענה זו
להידחות.
טענות בדבר נזקים
49. כאמור, העותרים טענו כי אישור התכנית
במתכונתה הנוכחית יגרום לנזקים ומפגעים תחבורתיים, סביבתיים, תברואתיים
ובטיחותיים, לתושבי העיר רמת גן. ואולם, העותרים לא הוכיחו ואף לא טענו
כי התכנית חורגת מהתקנים ומהסטנדרטים הנדרשים. טענות העותרים בהקשר זה נבחנו
על-ידי הגורמים השונים לאורכו של הליך התכנון. כך, התסקיר הסביבתי דן בסוגיות אלה,
ונועד למזער את ההשפעות הפוטנציאליות של התכנית על תושבי רמת גן. כמו כן, החוקר דן
בהשגות התושבים ביחס לנזקים האפשריים שייגרמו להם, ואף קיבל חלק מההשגות, ולאחר
מכן הגיש דו"ח מקצועי הכולל המלצות אשר אומצו על-ידי ועדת המשנה ועל-ידי
הות"ל עצמה. לכל האמור יש להוסיף כי כאמור בסמוך לביצוע התכנית צפויים הליכי
תכנון נוספים בגדרם ייבחנו ההשלכות הסביבתיות כמפורט לעיל. בנסיבות אלה, גם בהקשר
זה לא מצאתי להתערב בשיקול דעתם המקצועי של גורמי התכנון, אשר הביאו בחשבון את
הסוגיות השונות אותן עוררו העותרים בעתירותיהם ודנו בהן באופן ממצה.
סיכום
50. כפי שצוין בתחילת הדברים, חששותיהם של תושבי
רמת גן לפגיעה באיכות חייהם בהיבטים מסוימים בתקופת ביצוע התכנית ולאחריה מובנים.
המדובר בתכנית שהיא חלק ממספר תכניות תשתית לאומית רחבות היקף להקמת המערך להסעת
המונים במטרופולין תל אביב. ואולם, פרויקט זה קיבל תוקף של החלטת ממשלה ואושר
על-ידי הות"ל כפרויקט בעל חשיבות עליונה אשר עתיד לשרת מאות אלפי תושבים מדי
יום ולהפיק תועלת כלכלית משמעותית לקופה הציבורית. יש לקוות כי לאחר תקופת הסתגלות
מסוימת יוכלו תושבי רמת גן והעירייה להינות מהיתרונות הפוטנציאליים הגלומים
בתכנית.
מכל מקום, כפי שפורט לעיל, ולנוכח
ההלכות הידועות בדבר מידת התערבותו של בית משפט זה בהחלטות של מוסדות התכנון
המצויות במתחם הסבירות, לא עלה בידי העותרים לשכנע כי נפל פגם בהחלטת המשיבים 3-1
לאשר את התכנית המצדיק את התערבותנו. משכך, אציע לחבריי לדחות את העתירה, ובנסיבות
לא לעשות צו להוצאות.
ש ו פ ט ת
השופט י' דנציגר:
אני
מסכים.
ש ו פ ט
השופט נ' הנדל:
אני
מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט
לדחות את העתירה כאמור בפסק דינה של השופטת י'
וילנר.
ניתן היום,
כ"ח באדר התשע"ח (15.3.2018).
5129371
