לחלק הקודם - לחץ כאן
[74] ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל", חיפה, פ"ד נג(4) 526.
[75] בג"ץ 7357/95 ברקי פטה המפריס (ישראל) בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 769.
[76] בג"ץ 4330/93 גאנם נ' ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, פ"ד נ(4) 221.
[77] ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני, פ"ד מח(3) 837.
[78] ע"א 8398/00 כץ נ' קיבוץ עין צורים, פ"ד נו(6) 602.
[79] בג"ץ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1) 258.
[80] ע"ב 2/88 בן שלום נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים-עשרה,
פ"ד מג(4) 221.
פ"ד מג(4) 221.
[81] בג"ץ 5131/03 ח"כ ליצמן נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד נט(1) 577.
[82] בג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון, פ"ד נב(5) 481.
[83] בג"ץ 5364/94 ולנר נ' יושב-ראש מפלגת העבודה הישראלית, פ"ד מט(1) 758.
[84] בג"ץ 4031/94 ארגון "בצדק" נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד מח(5) 1.
[85] בג"ץ 9293/01 ח"כ ברקה נ' שר הביטחון, פ"ד נו(2) 509.
[86] ע"א 1188/92 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים נ' ברעלי,
פ"ד מט(1) 463.
פ"ד מט(1) 463.
[87] דנג"ץ 4466/94 נוסייבה נ' שר האוצר, פ"ד מט(4) 68.
[88] ע"א 5546/97 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריית-אתא נ' הולצמן, פ"ד נה(4) 629.
[89] בג"ץ 10/59 לוי נ' ביה"ד הרבני האזורי, תל-אביב-יפו, פ"ד יג 1182.
[90] בג"ץ 86/89 שנקר נ' ראש המועצה המקומית רמת-השרון, פ"ד מב(4) 777.
[91] בג"ץ 170/87 אסולין נ' ראש עיריית קרית גת, פ"ד מב(1) 678.
[92] בג"ץ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229.
[93] דנג"ץ 4894/96 פרבר נ' משטרת ישראל, פ"ד נ(4) 21.
[94] בג"ץ 4793/95 ששון נ' ראש הממשלה ושר הבטחון (לא פורסם).
[95] בג"ץ 1921/94 סוקר נ' הוועדה לבנייה למגורים ולתעשייה, מחוז ירושלים, פ"ד מח(4) 237.
[96] בג"ץ 274/81 בן-ברוך נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד לו(1) 124.
[97] ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45.
[98] בג"ץ 6317/95 פדסקו (מוצרי נפט) בע"מ נ' שר הביטחון, פ"ד נב(4) 170.
[99] בג"ץ 29/62 כהן נ' שר-הבטחון, פ"ד טז 1023.
[100] בג"ץ 1/49 בז'רנו נ' שר-המשטרה, פ"ד ב 80.
[101] בג"ץ 243/62 אולפני הסרטה בישראל בע"מ נ' גרי, פ"ד טז 2407.
[102] ד"נ 29/84 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(4) 505.
[103] בג"ץ 1635/90 ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה, פ"ד מה(1) 749.
[104] ע"א 377/79 פייצר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת-גן, פ"ד לה(3) 645.
[105] ע"א 336/59 בידרמן נ' שר-התחבורה, פ"ד טו 1681.
[106] ע"א 216/66 עירית ת"א-יפו נ' אבו דאיה, פ"ד כ(4) 522.
[107] ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כפר-סבא, פ"ד מו(4) 627.
[108] ע"א 4809/91 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים נ' קהתי,
פ"ד מח(2) 190.
פ"ד מח(2) 190.
[109] בג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה(2) 625.
[110] דנ"א 1333/02 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, רעננה נ' הורוויץ, פ"ד נח(6) 289.
[111] בג"ץ 5263/94 הירשזון נ' שר האוצר, פ"ד מט(5) 837.
[112] ע"א 140/53 אדמה בע"מ נ' לוי, פ"ד ט 1666.
[113] ע"א 416/58 ג'דעון נ' סלימאן, פ"ד יג 916.
[114] ע"א 4/62 בורמן נ' אליעזר בדנר בע"מ, פ"ד טז 2460.
[115] ע"א 55/56 ראש המועצה המקומית אשדוד נ' אורן, פ"ד כ(4) 841.
[116] ע"א 579/83 זוננשטיין נ' אחים גבסו בע"מ, קבלני בנין, פ"ד מב(2) 278.
[117] ע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ, פ"ד מז(1) 667.
[118] ע"פ 4466/98 דבש נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 73.
[119] רע"א 2371/01 אינשטיין נ' אוסי תכנון והקמת מבנים ופיתוח בע"מ, פ"ד נז(5) 787.
[120] ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800.
[121] ע"א 140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486.
[122] ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762.
[123] ע"א 461/69 ביטון נ' הממונה על מס בולים, פ"ד כד(1) 50.
[124] ע"א 1326/91 הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ נ' כץ, פ"ד מו(2) 441.
[125] בג"ץ 3/58 ברמן נ' שר-הפנים, פ"ד יב(2) 1493.
[126] בג"ץ 701/81 מלאך נ' יושב-ראש הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, פ"ד לו(3) 1.
[127] ד"נ 15/79 ליבל נ' הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957, פ"ד לה(3) 29.
[128] ע"א 324/82 עיריית בני-ברק נ' רוטברד, פ"ד מה(4) 102.
[129] בג"ץ 113/52 זקס נ' שר-המסחר והתעשיה, פ"ד ו 696.
[130] בג"ץ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית פתח-תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקוה, פ"ד לד(2) 566.
[131] בג"ץ 7193/97 עבד נ' השר לענייני דתות ויושב-ראש ועדת מינויי קאדים, פ"ד נב(5) 365.
[132] רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865.
[133] רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון (לא פורסם).
[134] רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרוייקטים (בנייה) 1989 בע"מ נ' מצפה כנרת 1995 בע"מ, פ"ד נו(5) 156.
[135] ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433.
[136] ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577.
[137] עע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח(3) 293.
[138] בג"ץ 77/58 טחן בע"מ נ' שר-העבודה, פ"ד יג 80.
[139] בג"ץ 13/80 "נון" תעשיית שמורים בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, פ"ד לד(2) 693.
[140] בג"ץ 678/88 כפר ורדים נ' שר האוצר, פ"ד מג(2) 501.
[141] בג"ץ 2400/91 בוני בנין ופתוח בפתח-תקוה בע"מ נ' עיריית נתניה, פ"ד מה(5) 69.
[142] בג"ץ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח, פ"ד נה(3) 625.
[143] בג"ץ 6845/00 ניב נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נו(6) 663.
[144] ע"פ 3737/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221.
[145] בג"ץ 5319/97 קוגן נ' הפרקליט הצבאי הראשי, פ"ד נא(5) 67.
[146] דנ"פ 9384/01 אל נסאסרה נ' לשכת עורכי-הדין בישראל, הוועד המרכזי(טרם פורסם).
[147] ע"א 4798/95 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(3) 195.
[148] בג"ץ 2739/95 מחול נ' שר האוצר, פ"ד נ(1) 309.
[149] בג"ץ 5578/02 מנור נ' שר האוצר, פ"ד נט(1) 729.
[150] ע"א 2981/92 כהן נ' צמד ע.א. בע"מ, פ"ד נ(2) 869.
[151] ע"א 3616/92 דקל שרותי מחשב להנדסה (1987) בע"מ נ' חשב היחידה הבין-קיבוצית לשירותי ניהול אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (כיום: חשב אגודה שיתופית בע"מ), פ"ד נא(5) 337.
[152] ע"א 2790/93 Eisenman נ' קימרון, פ"ד נד(3) 817.
[153] ע"א 592/88 שגיא נ' עיזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל, פ"ד מו(2) 254.
[154] רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף, פ"ד נה(5) 510.
[155] ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60.
[156] ע"א 6106/92 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, מח(4) 221.
[157] בג"ץ 5394/92 הופרט נ' "יד ושם", רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, פ"ד מח(3) 353.
[158] רע"א 2672/96 מדינת ישראל נ' קיבוץ חפץ חיים, פ"ד נב(2) 247.
[159] רע"א 7700/95 נגולה נ' חזן, פ"ד נ(1) 338.
[160] בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד נט(2) 14.
[161] ע"א 5321/98 אינווסט אימפקס בע"מ נ' פקיד שומה תל-אביב 1, פ"ד נח(2) 241.
[162] בג"ץ 161/84 חברת ווינדמיל הוטל בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד מב(1) 793.
[163] בג"ץ 335/68 המועצה הישראלית לצרכנות נ' יו"ר ועדת החקירה לענין מתן שירותי גז, פ"ד כג(1) 324.
[164] רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח(4) 70.
[165] בג"ץ 975/89 Nimrodi Land Development Ltd. נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מה(3) 154.
[166] בג"ץ 353/65 מזרחי נ' ועדת השחרורים, שירות בתי הסוהר, פ"ד כ(1) 171.
[167] בג"ץ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד(4) 626.
[168] בג"ץ 654/78 גינגולד נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לה(2) 649.
[169] בג"ץ 185/64 פלוני נ' שר הבריאות, פ"ד יט(1) 122.
[170] בג"ץ 555/77 בבצ'וק נ' הבורסה לניירות-ערך בע"מ, פ"ד לב(2) 377.
[171] בג"ץ 7138/03 המועצה המקומית יאנוח-ג'ת נ' שר הפנים, פ"ד נח(5) 709.
[172] בג"ץ 3536/92 סווירי נ' עיריית הרצליה, פ"ד מז(1) 125.
[173] בג"ץ 549/75 חברת סרטי נח בע"מ נ' המועצה לבקורת סרטי קולנוע, פ"ד ל(1) 757.
[174] בג"ץ 963/04 לויפר נ' ממשלת ישראל, פ"ד נח(3) 326.
[175] בג"ץ 3975/95 קניאל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג(5) 459.
[176] ע"פ 213/56 היועץ המשפטי נ' אלכסנדרוביץ, פ"ד יא 695.
[177] בג"ץ 220/51 אסלאן נ' המושל הצבאי של הגליל, פ"ד ה 1480.
[178] רע"פ 1127/93 מדינת ישראל נ' קליין, פ"ד מח(3) 485.
[179] בג"ץ 121/68 אלקטרה (ישראל) בע"מ נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד כב(2) 551.
[180] בג"ץ 411/89 תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל נ' מפקד משטרת מרחב ירושלים, פ"ד מג(2) 17.
[181] בג"ץ 4112/99 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נו(5) 393.
[182] בג"ץ 6029/99 פולארד נ' ראש-הממשלה ושר הביטחון, פ"ד נד(1) 241.
[183] בג"ץ 3985/02 ועד הישוב ניסנית נ' מדינת ישראל (לא פורסם).
[184] בג"ץ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל, פ"ד מט(1) 661.
[185] בג"ץ 73/85 סיעת "כך" נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד לט(3) 141.
[186] בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505.
[187] בג"ץ 9070/00 ח"כ לבנת נ' יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, פ"ד נה(4) 800.
[188] בג"ץ 325/85 מיערי נ' יו"ר הכנסת, פ"ד לט(3) 122.
[189] בג"ץ 3687/00 אשכנזי נ' ראש הממשלה (לא פורסם).
[190] בג"ץ 732/84 צבן נ' השר לענייני דתות, פ"ד מ(4) 141.
[191] ע"ב 1/65 ירדור נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית,
פ"ד יט(3) 365.
פ"ד יט(3) 365.
[192] בג"ץ 153/87 שקדיאל נ' השר לענייני דתות, פ"ד מב(2) 221.
[193] ע"א 294/91 חברה קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום, פ"ד מו(2) 464.
[194] בג"ץ 1554/95 עמותת "שוחרי גיל"ת" נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד נ(3) 2.
[195] בג"ץ 1601/90 שליט נ' פרס, פ"ד מד(3) 353.
[196] ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה,
פ"ד לט(2) 225.
פ"ד לט(2) 225.
[197] רע"פ 5877/99 יאנוס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(2) 97.
[198] בג"ץ 103/96 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4) 309.
[199] בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 404.
[200] בג"ץ 142/89 תנועת לאו"ר – לב אחד ורוח חדשה נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד מד(3) 529.
[201] בג"ץ 669/86 רובין נ' ברגר, פ"ד מא(1) 73.
[202] בג"ץ 7351/95 נבואני נ' השר לענייני דתות, פ"ד נ(4) 89.
[203] בג"ץ 67/79 שמואלזון נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(1) 281.
[204] בג"ץ 307/82 לוביאניקר נ' שר האוצר, פ"ד לז(2) 141.
[205] ע"א 3901/96 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, רעננה נ' הורוויץ, פ"ד נו(4) 913.
[206] בש"פ 537/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(3) 355.
[207] דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4) 589.
[208] בג"ץ 7250/97 סולימאני נ' שר הפנים, פ"ד נד(3) 783.
[209] בש"פ 3159/00 רבין נ' מדינת ישראל (לא פורסם).
[210] בג"ץ 9098/01 גניס נ' משרד הבינוי והשיכון (טרם פורסם).
[211] רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199.
[212] רע"א 7112/93 צודלר נ' יוסף, פ"ד מח(5) 550.
[213] בג"ץ 6126/94 סנש נ' רשות השידור, פ"ד נג(3) 817.
[214] בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב-ראש ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון, פ"ד מח(3) 573.
פסקי-דין אמריקניים שאוזכרו:
[215] Frontiero v. Richardson 411 U.S. 677 (1973).
[216] United States v. 50 Acres of Land 469 U.S. 24 (1984).
פסקי-דין אנגליים שאוזכרו:
[217] Malik v. BCCI SA [1997] 3 All E.R. 1 (H.L.).
פסקי-דין בינלאומיים שאוזכרו:
[218] Noack v. Germany no. 46346/99, ECHR 2000-IV.
[219] Selçuk v. Turkey no. 23184/94, ECHR 1998-II.
[220] Bilgin v. Turkey no. 23819/94 (2000) (unreported).
פסקי-דין דרום אפריקניים שאוזכרו:
[221] Bel Porto School Governing Body v. Premier, Western Cape 2002 (3) SA 265 (CC).
פסקי-דין ניו-זילנדיים שאוזכרו:
[222] Attorney-General v. Refugee Council of New Zealand Inc [2003] 2 N.Z.L.R. 577.
פסקי-דין קנדיים שאוזכרו:
[223] Singh v. M.E.I. [1985] 1 S.C.R. 177.
[224] R. v. Schwartz [1988] 2 S.C.R. 443.
ספרים ישראליים שאוזכרו:
[225] ר' לפידות חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תשנ"ט).
[226] א' רובינשטיין המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (מהדורה 5, בהשתתפות ב' מדינה, כרכים א+ב, תשנ"ז).
[227] מ' דרורי החקיקה באזור יהודה והשומרון (תשל"ה).
[228] א' זמיר, א' בנבנשתי 'אדמות-היהודים' ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים (1993).
[229] א' זמיר "חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973" פירוש לחוקי החוזים (א' זמיר,
א"מ ראבילו, ג' שלו עורכים, תשס"ב).
א"מ ראבילו, ג' שלו עורכים, תשס"ב).
[230] א' ברק שופט בחברה דמוקרטית (2004).
[231] י' זמיר הסמכות המינהלית (כרכים א+ב, תשנ"ו).
[232] א' ברק פרשנות במשפט, כרך ג, פרשנות חוקתית (תשנ"ד).
[233] י' מרזל המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות (תשס"ה).
[234] א' ברק שיקול דעת שיפוטי (תשמ"ז).
[235] י' דינשטיין דיני מלחמה (תשמ"ג).
[236] א' בנבנשתי, א' זמיר הקניין הפרטי בהסדר השלום הישראלי-פלסטיני (1988).
[237] ד' ברק-ארז עוולות חוקתיות (תשנ"ד).
[238] ב' ברכה משפט מינהלי (כרך א, תשמ"ז).
[239] י' רבין "זכות הגישה לערכאות" כזכות חוקתית (תשנ"ח).
[240] ד' פרידמן, נ' כהן חוזים (כרך ב, תשנ"ג).
[241] א' ברק "חוק השליחות, תשכ"ה-1965" פירוש לחוקי החוזים (ג' טדסקי עורך, תשל"ה).
[242] א' קמר דיני הפקעת מקרקעין (מהדורה 6, מ' י' קמר עורך, תשס"א).
[243] א' חביב-סגל דיני חברות לאחר חוק החברות החדש (כרך ב, 2004).
[244] י' מ' אדרעי "חוק-יסוד: משק המדינה" פירוש לחוקי-היסוד (י' זמיר עורך, תשס"ד).
[245] י' דותן הנחיות מינהליות (תשנ"ו).
[246] ר' הר-זהב המשפט המינהלי הישראלי (תשנ"ז).
[247] ל' שטיין מסד למדינת ישראל – תולדותיה של הצהרת באלפור (ח' גליקשטיין תרגם, 1962).
[248] י' פרידמן שאלת ארץ-ישראל בשנים 1918-1914 – מערכת היחסים שבין בריטניה, הציונות והערבים (מ' רוזן תרגם, תשמ"ז).
[249] ב' יוסף השלטון הבריטי בארץ-ישראל – פרשת כשלונו של משטר (תש"ח).
מאמרים ישראליים שאוזכרו:
[250] M. Shamgar “The Observance of International Law in the Administered Territories” 1 Israel Yearbook of Human Rights (1971) 262.
[251] M. Shamgar “Legal Concepts and Problems of the Israeli Military Government – The Initial Stage” Military Government in the Territories Administered by Israel 1967-1980 – The Legal Aspects (Jerusalem, vol. I, ed. by M. Shamgar, 1982) 13.
[252] י' דינשטיין "ביקורת שיפוטית על פעולות המימשל הצבאי בשטחים המוחזקים" עיוני משפט ג (תשל"ג-תשל"ד) 330.
[253] י' דינשטיין "סמכות החקיקה בשטחים המוחזקים" עיוני משפט ב
(תשל"ב-תשל"ג) 505.
(תשל"ב-תשל"ג) 505.
[254] א' בייקר "התפתחות תהליך השלום בין ישראל לשכנותיה" מחקרי משפט יד (תשנ"ח) 493.
[255] י' זינגר "הסכם-הביניים הישראלי-פלשתינאי בדבר הסדרי ממשל עצמי בגדה המערבית וברצועת-עזה – כמה היבטים משפטיים" משפטים כז (תשנ"ו-תשנ"ז) 605.
[256] מ' דרורי "ההתיישבות הישראלית באזור יהודה ושומרון והמבנה הארגוני והמוניציפלי שלה: היבטים משפטיים" עיר ואזור – כתב עת לשלטון מקומי לתכנון ופיתוח עירוני ואזורי ד (תשמ"א) 28.
[257] א' רובינשטיין "מעמדם המשתנה של ה'שטחים' – מפקדון מוחזק ליצור כלאיים משפטי" עיוני משפט יא (תשמ"ו-תשמ"ז) 439.
[258] ד' דורנר "מידתיות" ספר ברנזון (כרך ב, א' ברק, ח' ברנזון עורכים, תש"ס) 281.
[259] ז' סגל "עילת העדר היחסיות (disproportionality) במשפט המינהלי" הפרקליט לט (תש"ן-תשנ"א) 507.
[260] י' זמיר "המשפט המינהלי של ישראל בהשוואה למשפט המינהלי של גרמניה" משפט וממשל ב (תשנ"ד-תשנ"ה) 109.
[261] מ' לנדוי "הלכה ושקול דעת בעשיית משפט" משפטים א (תשכ"ח-תשכ"ט) 292.
[262] מ' חשין "דין נזיקין ודין אבות נזיקין במשפט ישראל" משפטים א
(תשכ"ח-תשכ"ט) 346.
(תשכ"ח-תשכ"ט) 346.
[263] א' ברק "הערכת הפיצויים בנזקי גוף: דין הנזיקין המצוי והרצוי" עיוני משפט ט (תשמ"ג-תשמ"ד) 243.
[264] ש' לוין "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים" הפרקליט מב (תשנ"ה-תשנ"ו) 451.
[265] י' קרפ "חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – ביוגרפיה של מאבקי כח" משפט וממשל א (תשנ"ב-תשנ"ג) 323.
[266] א' ברק "החוקה הכלכלית של ישראל" משפט וממשל ד (תשנ"ז-תשנ"ח) 357.
[267] א' ברק "פיקוח בתי המשפט על חקיקת המשנה" הפרקליט כא (תשכ"ה) 463.
[268] א' שוחטמן "הכרזת העצמאות כמקור לזכויותיו הלאומיות של העם היהודי על ארץ-ישראל" משפט וממשל ה (תש"ס) 427.
[269] י' צ' בלום "ציון במשפט הבינלאומי נפדתה" הפרקליט כז (תשל"א-תשל"ב) 315.
[270] ס' נבות "חבר הכנסת כ'נאמן הציבור'" משפטים לא(תש"ס-תשס"א) 433.
[271] י' אדרעי "על חוקה דקלרטיבית וחוקה קונסטיטוטיבית – מעמדה של זכות הקניין החוקתית במדרג זכויות האדם" משפטים כח (תשנ"ז) 461.
ספרים זרים שאוזכרו:
[272] P.W. Hogg Constitutional Law of Canada (Toronto, 4th ed., 1997).
[273] K.W. Kobach The Referendum: Direct Democracy in Switzerland (Aldershot, 1993).
[274] G.A. Fossedal Direct Democracy in Switzerland (N.J., 2002).
[275] R. Cohen, F.M. Deng Masses in Flight – The Global Crisis of Internal Displacement (Washington D.C., 1998).
[276] I. Englard The Philosophy of Tort Law (Aldershot, 1993).
[277] S. Wilken, T. Villiers Waiver, Variation and Estoppel (Oxford, 1997).
[278] R.H. Christie The Law of Contract in South Africa (Durban, 3rd ed.,1996).
[279] H.W.R. Wade, C.F. Forsyth Administrative Law (Oxford, 8th ed., 2000).
[280] S. de Smith, H. Woolf, J. Jowell Judicial Review of Administrative Action (London, 5th ed., 1995).
[281] S. Blake Administrative Law in Canada (Toronto, 1992).
[282] S.D. Hotop Principles of Australian Administrative Law (Sydney, 6th ed., 1985).
[283] J. Stone Israel and Palestine – Assault on the Law of Nations (Baltimore, 1981).
[284] D.P. Kommers The constitutional Jurisprudence of the Federal Republic of Germany (Durham, London, 2nd ed., 1997).
מאמרים זרים שאוזכרו:
[285] L.L. Fuller “The Forms and Limits of Adjudication” 92 Harv. L. Rev. (1978-1979) 353.
[286] G.E. Dix “Waiver in Criminal Procedure: A Brief for More Careful Analysis” 55 Tex. L. Rev. (1976-1977) 193.
[287] A. Young “‘Not Waiving but Drowning’: A Look at Waiver and Collective Constitutional Rights in the Criminal Process” 53 Sask. L. Rev. (1989) 47.
[288] D.E. Carney “Waiver of the Right to Appeal Sentencing in Plea Agreements with the Federal Government” 40 Wm. and Mary L. Rev. (1998-1999) 1019.
[289] M.J. Radin “Property and Personhood” 34 Stan. L. Rev. (1981-1982) 957.
[290] L.W. Abramson “Equal Protection and Administrative Convenience” 52 Tenn. L. Rev. (1984-1985) 1.
[291] M.J. Radin “Compensation and Commensurability” 43 Duke L.J. (1993-1994) 56.
[292] E.V. Rostow “Correspondence” 84 Amer. J. Int’l L. (1990) 717.
שונות:
[293] אמנת האג בדבר דיניה ומנהגיה של המלחמה ביבשה משנת 1907, התוספת (תקנות האג), תקנות 23(g), 43, 52, 55.
[294] י' טרואן בחינת קיומן של מקבילות היסטוריות לתוכנית ההתנתקות (הכנסת – מרכז מחקר ומידע, תשס"ה).
[295] ההכרזה על הקמת מדינת ישראל.
[296] אמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969, סעיף 70(1)(b).
עתירות למתן צו-על-תנאי. העתירות נדונו כאילו ניתן צו-על-תנאי. העתירות נדחו בעיקרן ברוב דעות כנגד דעתו החולקת של השופט א' א' לוי.
מבנה פסק-הדין
א. מבוא
(1) מלחמת ששת הימים ותוצאותיה במשפט...................................................... 512
(2) תפיסה לוחמתית במבחן הזמן........................................................................ 520
(3) ההתיישבות הישראלית ביהודה, בשומרון ובחבל עזה................................... 524
(4) ההליכים עד לקבלת חוק יישום תכנית ההתנתקות, תשס"ה-2005................... 527
(5) חוק יישום ההתנתקות והצווים על-פיו........................................................... 528
ב. העתירות ותשובת המדינה
(1) נושא העתירות................................................................................................ 531
(2) העתירות בעניין חוקתיות הפינוי.................................................................... 532
(3) העתירות בעניין חוקתיות הפיצוי................................................................... 534
(4) העתירות בעניין חוקיותם של החלטת הממשלה ושל צווי הפינוי................... 539
(5) העתירה בעניין אלי סיני וניסנית..................................................................... 540
(6) ההליך בפני בית-המשפט העליון................................................................... 541
ג. המסגרת הנורמטיבית
(1) הבחינה החוקתית ושלביה.............................................................................. 543
(2) שלב ראשון: הפגיעה בזכות יסוד................................................................... 545
(3) שלב שני: פיסקת ההגבלה.............................................................................. 545
(4) שלב שלישי: הסעד בגין הפרת הזכות............................................................ 552
(5) שלבי הבחינה החוקתית והיקף הביקורת השיפוטית...................................... 552
(6) בחינת חוקיותם של החלטת הממשלה ושל הצווים על-פי החוק.................... 553
ד. חוקתיות הפינוי
(1) הוראות הפינוי................................................................................................ 554
(2) טענת סף: אי-שפיטות.................................................................................... 555
(3) שאלת התפיסה הלוחמתית............................................................................. 558
(4) שלב ראשון בבחינה החוקתית: הפינוי ופגיעתו בזכויות האדם...................... 559
(5) שלב שני בבחינה החוקתית: פיסקת ההגבלה................................................. 563
"בחוק".......................................................................................................... 563
"הולם את ערכיה של מדינת ישראל".............................................................. 564
"שנועד לתכלית ראויה".................................................................................. 567
"במידה שאינה עולה על הנדרש"................................................................... 571
(6) כללם של דברים.............................................................................................. 580
ה. חוקתיות הפיצוי – כללי
(1) טענת סף: סעדים חלופיים ואי-מיצוי הליכים................................................ 580
(2) הזכות הנפגעת................................................................................................ 582
(3) הסעד בגין הפגיעה בזכות............................................................................... 585
המקורות לזכות לפיצויים............................................................................... 586
מטרת הסעד................................................................................................... 591
(4) היום הקובע.................................................................................................... 594
(5) היחס לפיצוי מפוני סיני................................................................................. 598
(6) מנגנון ההכרעה בתביעות הפיצויים לפי החוק................................................ 599
ועדות הזכאות................................................................................................. 599
השמאי הממשלתי הראשי.............................................................................. 611
הוועדה המיוחדת............................................................................................ 612
הערה לסיום.................................................................................................... 614
(7) ייחוד עילה וויתור עליה.................................................................................. 615
(8) כללם של דברים.............................................................................................. 621
ו. הפיצוי בשל בית מגורים, תשלומים נלווים ומענק אישי
(1) כללי................................................................................................................ 622
(2) ההסדרים הקבועים בחוק............................................................................... 623
(3) טענות העותרים.............................................................................................. 628
(4) תשובת המדינה............................................................................................... 632
(5) דיון – כללי .................................................................................................... 637
שומה פרטנית: בחירה שאין חזרה ממנה....................................................... 637
מענק אישי בשל ותק – גיל עשרים ואחת כגיל סף......................................... 642
צבירת ותק – "השנה האבודה"...................................................................... 644
יתר טענות העותרים....................................................................................... 646
(6) כללם של דברים.............................................................................................. 651
ז. חוקתיות הפיצוי בשל עסקים
(1) הסדרי הפיצוי הקבועים בחוק באשר לעסקים והעתירות............................... 652
(2) אקדמת מילים................................................................................................. 654
(3) המסלול הפיננסי ............................................................................................ 657
(4) המסלול הנכסי................................................................................................ 662
(5) הפיצוי בגין עסקים – דיון ומסקנות............................................................... 674
(6) כללם של דברים.............................................................................................. 680
ח. חוקתיות הפיצוי לחקלאים
(1) כללי................................................................................................................ 680
(2) הטענות בעתירה............................................................................................. 681
(3) דיון................................................................................................................. 686
ט. חוקתיות הפיצוי לעובדים
(1) הסדריו של החוק............................................................................................ 688
(2) טענות העותרים.............................................................................................. 690
(3) בחינת הסדרי הפיצוי לעובדים....................................................................... 691
(4) טענות ההפליה............................................................................................... 694
(5) פיצויי הפיטורין.............................................................................................. 695
(6) כללם של דברים.............................................................................................. 698
י. ההיבט המינהלי
(1) טענות בעניין חוקיותם של החלטת הממשלה ושל צווי הפינוי....................... 698
(2) צווי הפינוי – החורגים הם מתקציב המדינה? ............................................... 700
(3) צווי הפינוי – האם הוצאו בסמכות על-פי המנגנון שנקבע בחוק
יישום ההתנתקות?......................................................................................... 706
יישום ההתנתקות?......................................................................................... 706
(4) ההופרה זכות השמיעה בהוצאתם של צווי הפינוי? ....................................... 715
(5) כשישה חודשים נקצבו למתיישבים לפני פינוי; העומדת תקופת חודשים זו
במבחן הסבירות והמידתיות? ....................................................................... 728
במבחן הסבירות והמידתיות? ....................................................................... 728
(6) כללם של דברים.............................................................................................. 740
יא. ההיבט הפרשני – אלי סיני וניסנית................................................................. 740
יב. סעדים חוקתיים
(1) התרופה החוקתית........................................................................................... 744
(2) צווי-הביניים................................................................................................... 749
סוף דבר................................................................................................................ 750
השופט א' א' לוי
העובדות הדרושות לעניין..................................................................................... 751
ביקורת שיפוטית על החלטות מדיניות................................................................. 755
זכותו של העם היהודי להתיישבות קבע בכל חלקי ארץ-ישראל........................... 765
ייצוג שלא לפי רצון הבוחרים?............................................................................. 778
ההתנתקות והזכות לקניין...................................................................................... 794
"תכלית ראויה"..................................................................................................... 801
מידתיות................................................................................................................ 810
סוף דבר................................................................................................................ 813
תוצאותיו של פסק-הדין........................................................................................ 814
פסק-דין
ימים קשים הם ימים אלה. העם מפולג. חשש של אלימות מרחף. ניתוק קשה ומכאיב של אלפי מתיישבים ישראלים מחבלי ארץ שבהם חיו שנים רבות עומד להתרחש. הכנסת והממשלה קיבלו הכרעות מדיניות קשות שהינן בעלות אופי היסטורי ממש. על-פיהן מתנתקת ישראל מאזור חבל עזה ומאזור צפון השומרון (להלן – השטח המפונה). עתה עומדת בפנינו ההכרעה המשפטית אם החקיקה של הכנסת ליישום תכנית ההתנתקות היא חוקתית, ואם פעולות על-פיה הן חוקיות. אף הכרעה זו קשה היא. אמת, איננו מכריעים בתבונתה של החלטת הניתוק. דנים אנו אך בחוקתיותה ובחוקיותה. אך גם בחינה משפטית-נורמטיבית עוסקת בבני-אדם. כאבם הוא גדול ומר. לא נוכל ולא נרצה להתעלם ממנו. אך את תפקידנו עלינו לבצע. כפי שנכתב בפרשה אחרת:
"ההחלטה בעתירות אלה קשתה עלינו. אמת, מנקודת המבט המשפטית דרכנו סלולה, אך אנו חלק מהחברה הישראלית; יודעים אנו את קשייה וחיים אנו את תולדותיה. איננו מצויים במגדל שן. חיים אנו את חייה של המדינה... אך אנו שופטים. דורשים אנו מזולתנו לפעול על-פי הדין. זו גם הדרישה שאנו מעמידים לעצמנו. כשאנו יושבים לדין גם אנו עומדים לדין. עלינו לפעול על-פי מיטב מצפוננו והכרתנו באשר לדין" (בג"ץ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל [1], בעמ' 846-845 (הנשיא ברק)).
נפנה אפוא לבחינתה של הדרך המשפטית.
א. מבוא
(1) מלחמת ששת הימים ותוצאותיה במשפט
1. ביום 5.6.1967 פרצה מלחמת ששת הימים. במהלך הקרבות תפס צבא ההגנה לישראל את החלק המזרחי של ירושלים, את רמת הגולן, את חצי האי סיני, את אזור יהודה והשומרון ואת חבל עזה. מעמדם המשפטי של שטחים אלה אינו זהה. ניתן להבחין בין שלושה סוגים של הסדרים משפטיים: הסוג הראשון חל במזרח ירושלים וברמת הגולן. בשני אזורים אלה הוחל "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה". המקורות המשפטיים להחלה שונים בשני המקרים. לעניין מזרח ירושלים נעשתה
ההחלה מכוח הוראת סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948. הוראה זו הוספה לפקודת סדרי השלטון והמשפט בחוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס' 11), תשכ"ז-1967. נקבע בה כי:
"המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח של ארץ-ישראל שהממשלה קבעה בצו".
בעקבות הוראה זו התקינה הממשלה את צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), תשכ"ז-1967, ולפיו (סעיף 1):
"השטח של ארץ-ישראל המתואר בתוספת נקבע בזה כשטח שבו חלים המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה".
כן יש להביא בחשבון את חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל. חוק-יסוד זה קובע כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל" (סעיף 1; לפירוש ההוראה ראו
ר' לפידות חוק-יסוד: ירושלים, בירת ישראל [225], בעמ' 64). בסעיף 5 לחוק היסוד – הוראה שהוספה בחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון), בתשס"א-2000 – נקבע כי "תחום ירושלים כולל, לענין חוק-יסוד זה, בין השאר, את כל השטח המתואר בתוספת לאכרזה על הרחבת תחום עיריית ירושלים מיום כ' בסיון התשכ"ז (28 ביוני 1967), שניתנה לפי פקודת העיריות". כן נקבע בחוק היסוד איסור על העברת סמכויותיהן של המדינה או של עיריית ירושלים לגורם זר (סעיף 6). עוד נקבע כי "אין לשנות את הוראות סעיפים 5 ו-6 אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת" (סעיף 7). לעניין רמת הגולן נעשתה ההחלטה מכוח הוראה מפורשת בחקיקה של הכנסת. סעיף 1 לחוק רמת הגולן, תשמ"ב-1981 קובע:
ר' לפידות חוק-יסוד: ירושלים, בירת ישראל [225], בעמ' 64). בסעיף 5 לחוק היסוד – הוראה שהוספה בחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון), בתשס"א-2000 – נקבע כי "תחום ירושלים כולל, לענין חוק-יסוד זה, בין השאר, את כל השטח המתואר בתוספת לאכרזה על הרחבת תחום עיריית ירושלים מיום כ' בסיון התשכ"ז (28 ביוני 1967), שניתנה לפי פקודת העיריות". כן נקבע בחוק היסוד איסור על העברת סמכויותיהן של המדינה או של עיריית ירושלים לגורם זר (סעיף 6). עוד נקבע כי "אין לשנות את הוראות סעיפים 5 ו-6 אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת" (סעיף 7). לעניין רמת הגולן נעשתה ההחלטה מכוח הוראה מפורשת בחקיקה של הכנסת. סעיף 1 לחוק רמת הגולן, תשמ"ב-1981 קובע:
"המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן כמתואר בתוספת".
פירושן של הוראות אלה נדון בהרחבה בפסיקה ובספרות (ראו א' רובינשטיין המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (כרך א) [226], בעמ' 91-87). יצוין כי בחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), תשנ"ט-1999 נקבע כי "החלטת ממשלה לפיה המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח [כלומר "שטח שחלים בו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל"; סעיף 1, הגדרת "שטח"], טעונה אישור של הכנסת בהחלטה שתקבל ברוב חבריה"
(סעיף 2). כן נקבע כי "החלטת ממשלה, שאושרה על ידי הכנסת, כאמור בסעיף 2, טעונה גם אישור במשאל עם, שיתקבל ברוב הקולות הכשרים של המשתתפים במשאל" (סעיף 3).
2. ההסדר המשפטי השני חל בחצי האי סיני. תחילה הוחלו באזור זה דיני התפיסה הלוחמתית. על מהותם של אלה נעמוד בהמשך. בעקבות חוזה השלום בין ישראל לבין הרפובליקה הערבית של מצרים פונה אזור זה. הפינוי נעשה מכוח צווים של המפקד הצבאי (ראו: צו בדבר סגירת אזור המגורים (אזור חבל עזה וצפון סיני) (מס' 745), תשמ"ב-1982; צו בדבר סגירת אזור המגורים (אזור חבל עזה וצפון סיני) (תיקון) (צו מס' 748), תשמ"ב-1982). למפונים שולמו פיצויים על-פי האמור בחוק פיצוי מפוני סיני, תשמ"ב-1982.
3. ההסדר המשפטי השלישי חל באזור יהודה והשומרון ובחבל עזה. חלק מאזורים אלה הוא השטח המפונה נושא העתירות שלפנינו. על-פי תפיסתן המשפטית של ממשלות ישראל לדורותיהן כפי שהוצגה בפני בית-המשפט העליון – תפיסה שנתקבלה על-ידי בית-המשפט העליון לדורותיו – מוחזקים אזורים אלה על-ידי מדינת ישראל בדרך של "תפיסה לוחמתית" (Belligerent Occupation). משמעותה של תפיסה משפטית זו היא כפולה: ראשית, המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל אינם חלים באזורים אלה. ממשלת ישראל לא הוציאה כל צו להחלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה על אזורי יהודה, שומרון וחבל עזה, ושר הביטחון לא הוציא מנשר לעניינם על-פי פקודת שטח השפוט והסמכויות, תש"ח-1948 (ראו בג"ץ 390/79 דויקאת נ' ממשלת ישראל (להלן – פרשת דויקאת [2]), בעמ' 12; ראו גם ע"א 54/82 לוי נ' עיזבון המנוח עפאנה מחמוד מחמוד (אבו-שריף) [3], בעמ' 389). אזורים אלה לא "סופחו" לישראל, והם אינם חלק ממנה. בהיעדר הוראה בחקיקה (מפורשת או משתמעת) אין חוקי הכנסת חלים באזורים אלה (ראו: רובינשטיין ומדינה בספרם הנ"ל (כרך ב) [226], בעמ' 1180; בג"ץ 2612/94 שעאר נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (להלן – פרשת שעאר [4]), בעמ' 681). שנית, המשטר המשפטי החל באזורים אלה נקבע על-ידי כללי המשפט הבינלאומי הפומבי, ובמרכזם הכללים העוסקים בתפיסה לוחמתית. על משמעות כפולה של תפיסה זו עמד מ"מ הנשיא לנדוי בפרשת דויקאת [2], בעמ' 13 באומרו:
"...[]הנורמה הבסיסית שעליה הוקם מבנה השלטון הישראלי ביהודה והשומרון בפועל הוא, כאמור, עד היום, נורמה של ממשל צבאי, ולא החלת המשפט הישראלי שיש עמו ריבונות ישראלית" (ראו גם בג"ץ 61/80 העצני נ' מדינת ישראל (שר הבטחון) (להלן – פרשת העצני [5])).
דברים אלה צוטטו בהסכמה על-ידי מ"מ הנשיא שמגר בפרשה אחרת, ועליהם הוסיף השופט שמגר:
"...משפט מדינת ישראל לא הוחל על האזורים האמורים, והעקרונות המשפטיים הבסיסיים, שעל-פיהם נשלטים האזורים ולפיהם נקבעת מערכת המשפט החלה בהם מאז יוני 1967. ביטוים התמציתי במנשר מס' 1 בדבר נטילת השלטון על ידי צה"ל ובמנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (מס' 2) של הממשל הצבאי הישראלי ובמשמעותם של אלו לפי כללי המשפט הבינלאומי הפומבי..." (בג"ץ 69/81 אבו עיטה נ' מפקד אזור יהודה ושומרון (להלן – פרשת אבו עיטה [6]), בעמ' 228).
וברוח דומה ציין השופט ברק בבג"ץ 393/82 ג'מעית אסכאן אלמעלמון אלתעאוניה אלמחדודה אלמסאוליה, אגודה שיתופית רשומה כדין במפקדת אזור יהודה והשומרון נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון (להלן – פרשת ג'מעית אסכאן [7]), בעמ' 792:
"המשפט, השיפוט והמינהל של ישראל לא הופעלו ביהודה ושומרון... יהודה ושומרון מוחזקות על-ידי ישראל בדרך של תפיסה צבאית או 'תפיסה לוחמתית' (belligerent occupation). באזור הוקם ממשל צבאי, אשר בראשו עומד מפקד צבאי. כוחותיו וסמכויותיו של המפקד הצבאי יונקים מכללי המשפט הבינלאומי הפומבי, שעניינם תפיסה צבאית. על-פי הוראותיהם של כללים אלה, כל סמכויות הממשל והמינהל מוחזקות בידיו של המפקד הצבאי... סמכויות אלה יש שהן יונקות מהדין, אשר שרר באזור בטרם התפיסה הצבאית, ויש שהן יונקות מחקיקה חדשה, שהוחקה על-ידי המפקד הצבאי" (ראו גם: בג"ץ 619/78 "אל טליעה" שבועון נ' שר הבטחון (להלן – פרשת אל טליעה [8]); בג"ץ 548/04 אמנה – תנועת ההתיישבות של גוש אמונים נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון [9]; בג"ץ 7015/02 עג'ורי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (להלן – פרשת עג'ורי [10]), בעמ' 364).
