פר"ק 22647-10-16 אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ נ' רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ ואח'
פר"ק 62814-03-17 אורתם סהר הנדסה בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'
בקשה 153
| ||
לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין
| ||
בעניין:
|
חוק החברות, תשנ"ט-1999
החוק
|
ובעניין:
|
חברת אורתם סהר הנדסה בע"מ (בהסדר נושים)
חברת אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ (בהסדר נושים)
חברת מליבו בניה בע"מ (בהסדר נושים)
ע"י ב"כ עו"ד אמיר ברטוב
החברות
|
ובעניין:
|
עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה בתוקף תפקידם כנאמנים לחברות
הנאמנים
|
ובעניין:
|
חברת רזניק פז ר.פ.ן נאמנויות (2007) בע"מ
משמרת חברה לשירותי נאמנות בע"מ
חברת רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אופיר נאור
נאמני מחזיקי האג"ח
|
ובעניין:
|
רייסדור יזמות בע"מ
רייסדור טאוורס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט
רייסדור
|
ובעניין:
|
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חנית נוב או עו"ד שני גרינברג
הבנק
|
ובעניין:
|
כונס נכסים רשמי תל אביב
הכנ"ר
|
כללי
1. מונחת לפניי בקשת חברת מליבו בע"מ (בהסדר נושים) (להלן: "החברה") למתן צו לגילוי ועיון במסמכים כלפי: המבקשת העיקרית בבקשה חברת "רייסדור טאוורס בע"מ", בנק דיסקונט בע"מ והמפקח מטעם הבנק מר יגאל גוברין (להלן בהתאמה: "רייסדור", "הבנק" ו-"המפקח") זאת במסגרת בקשת רייסדור לחילוט ערבות בנקאית (בקשה 153).
רקע
2. החברה והחברות "אורתם סהר הנדסה בע"מ" ו"אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ" (להלן ביחד: "החברות") נקלעו לחדלות פירעון ובהמשך אושר בעניינן הסדר נושים (להלן: "הסדר הנושים") שבמסגרתו מונו עו"ד ברגרזון ורו"ח קנה לנאמנים (להלן: "הנאמנים"). במסגרת הסדר הנושים רכשה קבוצת משקיעים את מניות החברות ותוך שמירת חלק מהפרויקטים השונים שבהם היו מעורבות החברות ותנאים נוספים שאינם דרושים להחלטה (להלן: "המשקיעים").
3. במהלך תקופת הקפאת ההליכים התגבשו הסכמים בין הנאמנים לבין מזמיני פרויקטים ובנקים שבמסגרתם הונפקו למזמיני הפרויקטים ערבויות בנקאיות להבטחת התחייבויות החברות לביצוע הפרויקטים. אחד ההסכמים שגובשו היה להשלמת הפרויקט "סונג טאוורס" נשוא בקשה זו (להלן בהתאמה: "ההסכם" ו-"הפרויקט"). בהתאם ההסכם הוצאו שתי ערבויות בנקאיות להבטחת ביצוע הפרויקט על ידי החברה בסכום כולל של כ-6 מיליון ש"ח; בסעיף 14 להסכם נקבע שההסכם יחייב את הנאמנים, כל בעל תפקיד אחר שימונה לחברה וכן במקרה שבו ייעשה לחברה הסדר נושים; סעיף 5.6 להסכם קובע מנגנון התחשבנות לרבות אופן חילוט הערבויות וככל שעלויות הפרויקט יעלו על סך של 13 מיליון ש"ח. ההסכם אושר במסגרת החלטה בתיק זה בבקשה 53 מיום 15.11.16.
4. כן יצוין שהפרויקט נמנה על הפרויקטים בנספח 1.1 להצעת הרכישה שכולל את הפרויקטים שהחברה התחייבה להמשיך בביצועם.
5. במסגרת בקשה 153 עותרת רייסדור לחילוט הערבות הבנקאית בסך של כ-6 מיליון ש"ח שניתנה להבטחת הפרויקט בהתאם למנגנון ההתחשבנות בהסכם. הנאמנים והבנק לא התנגדו לדרישת חילוט הערבות אך ציינו שרייסדור לא עמדה בהוראת סעיף 5.6.5 להסכם שלפיו ככל שרייסדור תבקש לחלט את הערבויות יהיה עליה לבסס את דרישתה ולמסור לבנק הוכחות לביצוע תשלום בפועל אשר יבדקו על ידי מפקח מטעם הבנק (להלן: "סעיף 5.6.5"). הבנק בתגובתו הוסיף וטען שבקשת רייסדור מקדימה את זמנה שכן ההוצאות המפורטות בדו"ח הן הוצאות צפויות ולא הוצאות שרייסדור הוציאה בפועל וכן ביקש שרייסדור תמציא אסמכתאות לתשלומים ששילמה בפועל.
עמדות הצדדים
6. החברה עותרת לצו לגילוי ועיון במסמכים כלפי רייסדור, הבנק והמפקח. החברה מפנה לסעיף 4.2 להצעת הרכישה המצורפת להסדר הנושים לפיו הסיכון בחילוט הערבות הבנקאית בקשר לפרויקט
מוטל עליה. החברה טוענת שהיא נדרשת להתמודד עם טענות עובדתיות אשר לא גובו באסמכתאות הקשורות עם הסכם השלמת ביצוע הפרויקט שהחברה בבעלות החדשה לא היתה צד לו ולכן היא מצויה בנחיתות אינפורמטיבית. לטענת החברה בקשת רייסדור מלמדת שההסכם לא קוים ככתבו וכלשונו, בהקשר זה מציינת החברה בין היתר את הפער שבין הסכום הסופי שנקבע בהסכם 13 מיליון ש"ח לבין סכום הביצוע בפועל אשר לטענת רייסדור בבקשה העיקרית עומד על סך של כ-24 מיליון ש"ח ואי-הפיקוח מצד המפקח מטעם הבנק. כן החברה מפנה לסעיף 5.6.5 להסכם.
7. הבנק מתנגד באופן חלקי לבקשת החברה לגילוי ועיון במסמכים ועיקר טעמיו הם: יש להבחין בין מסמכים שאינם רלוונטיים לבקשת החילוט והם המסמכים הנוגעים להסכם עם רייסדור ולנסיבות כריתתו לבין מסמכים שיש לאפשר את גילויים ביחס להיקף ההוצאות בפרויקט על ידי רייסדור הנדרשים לבירור היקף החילוט שנדרש; תהיות החברה בקשר לנסיבות כריתת ההסכם מועלות רק לאחר שהוגשה הבקשה לחילוט וכחצי שנה שהחברה אימצה את הפרויקט לפי הסדר הנושים ובמשך זמן זה ידעה החברה שהפרויקט גרעוני; באשר למסמכים המבוקשים מרייסדור, הבנק סבור שיש לאפשר את גילויים כיוון שהם רלוונטיים לבירור היקף החילוט שנדרש על ידי רייסדור ולאור הוראת סעיף 5.6.5 להסכם. בקשר למסמכים המבוקשים מהבנק, טוען הבנק שאלו חוסים תחת חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט או שהוחלפו במסגרת משא ומתן.
8. לעמדת רייסדור יש לדחות את בקשת החברה לגילוי המסמכים ברובה ולכל היותר להורות על גילוי של חלקי בלבד. רייסדור טוענת בין היתר: שעצם בקשת החברה מעידה על חוסר מעורבותה בפרויקט ויש בכך כדי לבסס את חילוט הערבות; לחברה אין זכות קנויה לדרוש גילוי רחב של המסמכים המבוקשים שכן היא כלל לא טרחה להתעניין בפרויקט או לדרוש מסמכים בקשר אליו עד שהוגשה בקשת החילוט; הבקשה כללית וברובה אינה נוגעת למחלוקת שבין החברה לבין רייסדור אלא למחלוקת שבין החברה לבין הנאמנים ולבין הבנק באשר לאחריות לחילוט הערבות.
9. החברה בתשובתה חוזרת על בקשתה ובין היתר מוסיפה: באשר לטענת חוסר הרלוונטיות שהועלתה על ידי הבנק ורייסדור, החברה מדגישה שבבעלותה החדשה היא לא היתה צד להסכם ולכן אינה מודעת לנתונים העומדים מאחוריו במיוחד שלא לקחה חלק ביישומו בתקופת הקפאת ההליכים ועד לאישור הסדר הנושים, לרבות יישום הסמכויות שניתנו בידי הבנק והמפקח מטעמו באשר לעבודות בפרויקט. לטענת החברה הבנק מנסה מצד אחד להטיל את האחריות בתשלום הערבות על החברה ומצד שני מסרב להציג מסמכים בקשר לפרויקט תוך שמסתתר תחת טענת חסיון, שלא חל חיסיון על המסמכים המבוקשים.
10. הנאמנים בתגובתם התייחסו באופן ספציפי למסמכים שגילויים מבוקש מרייסדור, לדידם יש לאפשר גילוי בחלקם. באשר למסמכים המבוקשים מהבנק הנאמנים מתנגדים לגילויים בטענות של דרישה מכבידה, חיסיון וכן גם שמדובר במסמכים שממילא אמורים להימצא בידי החברה.
דיון והכרעה
11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, שקלתי את טענות הצדדים ויישמתי את הוראות החוק הרלוונטיות וההלכה הפסוקה הגעתי לידי מסקנה שדין הבקשה להתקבל באופן חלקי. אבהיר;
גילוי ועיון במסמכים
12. על המסגרת הנורמטיבית של גילוי ועיון במסמכים בהליכי חדלות פירעון והשיקולים שעל בית המשפט לבחון, עמדתי לאחרונה בהחלטה שניתנה על ידי בפר"ק 22647-10-16 (בקשה מספר 134) מיום 7.6.17. אפנה לתקנות 112-118 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שמסדירות את סוגיית גילוי במסמכים. ככלל מטרת הליכי הגילוי והעיון היא ניהול "משחק בקלפים פתוחים". במסגרת זו בית המשפט נדרש לאזן בין עקרון גילוי המרבי, קידום התדיינות הוגנת ויעילה שחותרת לגילוי האמת לבין מנית סרבול והכבדה מעבר לנדרש (רע"א 6955/16 חברת אולמי אחים סעד אל הוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ (9.11.16) פסקה 7 וההפניות שם).
חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט וחיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משא ומתן
13. ההלכה הפסוקה קובעת שמסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון. הרציונל להלכה זו נעוץ בהגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו מבלי שיאלץ להציגם בפני יריבו. לחיסיון זה יש קשר הדוק לחיסיון עורך דין לקוח, אך היקף החיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט רחב יותר וחולש לא רק על חומר הכנה שנאסף לקראת משפט תלוי ועומד אלא גם על חומר שהוכן בעת שהייתה הסתברות ממשית שיתנהל משפט בעתיד. בהקשר זה אפנה לפסיקת בית המשפט העליון ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' עפרה גלעד, מט(2) 516, 522 (1995) (להלן: "פרשת הדסה") וברע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי, סא(2) 634, פסקה 13 (2006) (להלן: "פרשת שירי").
14. באשר לחסיון על מסמכים שהוחלפו במסגרת הליכי משא ומתן, ככלל מסמכים אלו אינם קבילים במשפט וזאת על מנת לעודד את הצדדים ליישב סכסוכים בהליכים חלופיים להליך השיפוטי. באשר לחסיון על מסמכים שהוחלפו במסגרת משא ומתן יש לבחון את הטלת החיסיון על מסמכים מסוג זה באופן דומה לבחינת החיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט אפנה לפרשת שירי, בפסקאות 14-17; רע"א 8320/08 א.ד אסולין השקעות ופיננסים בע"מ נ' החברה העירונית לפתוח אשדוד בע"מ (27.01.2009) פסקה 11.
15. בפרשת הדסה נקבעו שני מבחנים לבחינת חיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט: הראשון, מבחן הצפיות לפיו החיסיון יחול לא רק כאשר עומד ותלוי הליך משפטי אלא גם שבשעת הכנת החומר יש צפי ממשי שהליך משפטי יתקיים; השני, מבחן הדומיננטיות לפיו יחול חיסיון על המסמכים ככל שהמטרה הדומיננטית להכנתם הייתה בהכנה לקראת משפט. כן נקבע בפרשת הדסה שהמבחן העיקרי לקביעת החיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט הוא מבחן הדומיננטיות. בפרשת שירי נקבע שיש להחיל מבחנים אלו גם בבחינת טענת חיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משא ומתן וכן קיים מבחן שלישי נוסף, אינטרס ציבורי: שלפיו יכול ויהא אינטרס ציבורי רב משקל שיגבר על החיסיון ויצדיק את גילוי המסמכים.
מן הכלל אל הפרט;
16. סבורני שיש להבחין בין מסמכים שנדרשים לבירור היקף החילוט שמבוקש על ידי רייסדור בהתאם לסעיף 5.6.5 להסכם לבין המסמכים שגילויים נדרש כדי לבחון את נסיבות ההתקשרות בין החברות באמצעות הנאמנים, לבין רייסדור ולבין הבנק:
17. באשר לסוג הראשון של המסמכים, קרי, האסמכתאות והמסמכים שרייסדור התבקשה להציג כדי לבסס את דרישת החילוט על ידה, סעיף 5.6.5 להסכם קובע:
"בכל מקרה שבו תבקש רייסדור לגבות סכום כלשהו מערבות הביצוע ו/או ערבות הטיב כאמור לעיל, יהיה עליה לבסס את דרישתה לחילוט ולמסור לבנק הוכחות לביצוע תשלום בפועל והנתונים שיימסרו על ידה יבדקו על-ידי מפקח מטעם הבנק."
לאור הסעיף, ברי, שרייסדור מחויבת לאפשר גילוי ועיון במסמכים ובאסמכתאות שמבססים את דרישת החילוט והוכחות לביצוע תשלום בפועל.
18. באשר למסמכים שגילויים נדרש כדי לבחון את נסיבות ההתקשרות שבין החברות לבין רייסדור; לטעמי יש להבחין בין מסמכים שנדרשים לבירור רחב של עסקת היסוד ושל הגורמים הקשורים בכריתתה שאותם אין מקום לגלות במסגרת בקשת רייסדור לחילוט הערבות הבנקאית, לבין מסמכים ששייכים לחברה ואמורים להימצא ברשותה. באשר לסוג האחרון של המסמכים, בנסיבות המקרה הספציפי שלפניי שבו החברה המקורית נכנסה להליכי חדלות פירעון, מונו לה מנהלים מיוחדים שהפעילו אותה ואף כרתו הסכמים בשמה ולאחר מכן נרכשה על ידי המשקיעים מסמכים אלו "אבדו בדרך", כך שהחברה בבעלות החדשה אינה מחזיקה בהם למרות שמסמכים אלו שייכים לה. סבורני שיש מקום לחייב גילוי של מסמכים אלו שכן מעבר להיותם שייכים לחברה, הרי שאלו נדרשים לחברה בבעלות החדשה ולמשקיעים כדי להכיר את כלל פעילות החברה משאלו לא נמצאים ברשותם הרי שהחברה בבעלות החדשה והמשקיעים נמצאים בנחיתות אינפורמטיבית לעומת יתר הצדדים לבקשה.
בקשה לגילוי ועיון במסמכים מרייסדור
19. לאור ההבחנה לעיל אני נעתר לבקשה לגילוי ועיון במסמכים הבאים: כרטסת הנהלת החשבונות של הפרויקט המנוהלת אצל רייסדור (סעיף 28.3 לבקשה); אסמכתאות אודות תשלום כל הוצאה נטענת במסגרת דו"ח ההוצאות (סעיף 28.4 לבקשה); כתבי אחריות של הספקים או הקבלנים המופיעים בדו"ח ההוצאות (סעיף 28.5 לבקשה); כל מסמך שהועבר לידי מר יגאל גוברין, המפקח מטעם הבנק, בקשר עם ההוצאות והתשלומים המופיעים בדו"ח ההוצאות ותכתובות עמו (סעיף 28.7 לבקשה). סבורני שמסמכים אלו נדרשים כדי לבסס את דרישת חילוט הערבות הבנקאית על ידי רייסדור וכן הוכחות הביצוע שרייסדור נדרשה למסור בהתאם לסעיף 5.6.5 להסכם ולכן אני נעתר לבקשת הגילוי והעיון במסמכים אלו.
20. כן אני נעתר לגילוי ועיון במסמכים הבאים: כל הצעת מחיר שהתקבלה מטעם הקבלנים והספקים ותיעוד אודות בדיקות שנערכו לפני התקשרות בכל הסכם (סעיף 28.2 לבקשה); כל הפרוטוקולים הקשורים עם הפרויקט (סעיף 28.9); התקציב המקורי להשלמת הבניה שהיה בסיס לגיבוש הסכם השלמת הפרויקט וכל תכתובת עם הנאמנים בקשר להסכם זה (סעיף 28.10 לבקשה). סבורני שמסמכים אלו שייכים לחברה, בין אם בבעלותה המקורית, בין אם בזמן הפעלתה על ידי הנאמנים ובין אם בבעלות החדשה ואי גילויים של אלו לחברה בבעלותה החדשה יוצר נחיתות אינפורמטיבית לחברה החדשה. לכן אני נעתר לבקשת הגילוי והעיון במסמכים אלו.
21. באשר לסעיף 28.1 לבקשה: הסכמי התקשרות עם קבלנים או ספקים שנזכרו במסגרת דו"ח ההוצאות; ובאשר לסעיף 28.8 לבקשה: כל הפניות והתכתובות בין רייסדור לחברה, לרבות אישורים שהתקבלו מהחברה בגין ההוצאות המדווחות בדו"ח ההוצאות: לטענת רייסדור הבקשה למסמכים אלו מסרבלת את ההליך כיוון שמסמכים אלו כבר קיימים אצל החברה. החברה בתגובתה טענה שמסמכים אלו רלוונטיים לבירור המחלוקת ובחינת יישום ההסכם. עוד לטענת החברה, אין בהכבדה כאמור כדי לצמצם את חובת הגילוי על מסמכים אלו. לטעמי בסעיפים אלו יש להפריד בין מסמכים שהוצאו במהלך תקופת הקפאת ההליכים לבין אלו שהוצאו לאחר שאושר ההסדר הנושים. באשר למסמכים בתקופת הקפאת ההליכים, סבורני שיש לגלות מסמכים אלו לחברה בבעלותה החדשה שכן אלו שייכים לחברה. אך באשר למסמכים שלאחר הסדר הנושים סביר שאלו נמצאים כבר ברשות החברה ולכן גילויים מכביד ומיותר. לאור האמור אני נעתר באופן חלקי לבקשות כך שיגולו רק המסמכים שנערכו במהלך תקופת הקפאת ההליכים.
22. באשר לסעיף 28.11 לבקשה: כל המסמכים והתכתובות בקשר עם הפרויקט מיום מתן צו הקפאת ההליכים ועד היום; ובאשר לסעיף 28.6 לבקשה: כל מסמך אחר המחזיקה רייסדור הקשור עם ההתקשרויות עם הקבלנים או הספקים הנטענים או תומכים בהוצאות הנענות במסגרת דו"ח ההוצאות: החברה בתשובתה ויתרה על הגילוי והעיון במסמכים אלו. לפיכך הבקשות התייתרו.
בקשה לגילוי ועיון במסמכים מהמפקח והבנק
23. כאמור הבנק טוען לחיסיון על המסמכים משום שהוכנו לקראת משפט או מסמכים שהוחלפו במסגרת הליכי משא ומתן. לטענת הבנק המסמכים שמבוקשים הם התכתבויות בין הבנק לבין המפקח מטעמו כדי לחוות דעה מקצועית אשר לפרויקט וזאת במידה ויתבקש הבנק לחלט את הערבות. לטענת החברה מסמכים אלו נערכו ללא קשר להליך משפטי צפוי אלא אגב הליכים והידברות שניהלו הנאמנים עם מזמיני העבודות בתקופת הקפאת ההליכים על מנת להחזיר את החברות לפעילות שוטפת.
24. כאמור בבחינת חיסיון על מסמכים בטענה שהוכנו לקראת משפט או שהוחלפו במסגרת הליכי משא ומתן יש לבחון את הנסיבות באמצעות שלושה מבחנים: מבחן הצפיות, לפיו נבחן האם ההליך המשפטי היה ברקע הכנת המסמכים; מבחן הדומיננטיות כאמור בפרשת הדסה הוא המבחן העיקרי, לפיו יש לבחון מהי הסיבה הדומיננטית להכנת המסמכים וככל שהינה הכנה למשפט יחול החיסיון; כן נבחן אינטרס ציבורי אחר שעשוי להשפיע על הגילוי או על החיסיון של אותם מסמכים. בענייננו ראוי לאזן בין אינטרס המשקיעים לקבל את כלל הידע באשר לחברות שרכשו והפרויקטים שנרכשו במסגרתם לבין אינטרס מזמין העבודות, רייסדור והבנק שבהסכמתו נכרת ההסכם, שהסתמכו על ההסכם שנכרת במהלך תקופת הקפאת ההליכים ומחויבות החברה לפי הסכם זה לאור סעיף 14 להסכם וכן לנוכח הסדר הנושים לפיו המשקיעים רכשו את החברה ואת הפרויקטים ללא הסתייגות.
25. להלן אתייחס לגופם של המסמכים המבוקשים מהמפקח מטעם הבנק;
25.1. באשר לסעיף 35.1 לבקשה: המסמכים שהועברו לידי המפקח על ידי רייסדור: מסמכים אלו הם חלק מדרישת סעיף 5.6.5 להסכם, לפיו כאמור רייסדור התבקשה להעביר למפקח הוכחות לביצוע תשלום על ידה. סבורני שאין חיסיון על מסמכים אלו, שכן המטרה העיקרית בהכנתם לא היתה לקראת משפט או במסגרת הליכי המשא ומתן אלא לקיום ההסכם. לכן אני נעתר לבקשה לגילוי מסמכים אלו.
25.2. באשר לסעיף 35.2 לבקשה: התכתובות המצויות בידי המפקח הקשורות עם הפרויקט: לטענת הבנק הבקשה לקבלת ההתכתבויות בסעיף זה היא כללית מדי וככל מדובר בהתכתבויות בין הבנק לבין המפקח הרי שמוטל עליהם חיסיון. הבנק הדגיש שתפקיד המפקח היה לייעץ לבנק באשר להסכם ולסבירות חילוט הערבות. מעיון בסעיפי ההסכם שמאזכרים את המפקח ואת תפקידיו משתמע שתפקיד המפקח היה יותר מייעוץ לבנק והמפקח נדרש לבחון מסמכים שונים ככל שתעלה דרישת חילוט על ידי רייסדור, בהקשר זה אפנה לסעיף 5.6.5 האמור ולסעיף 5.8 להסכם, לפיו נקבע שהמפקח מטעם הבנק רשאי לקבל פרוט תשלומים ו/או הוצאות ו/או ההתחשבנות ו/או כל היבט כספי העולה מהסכם זה ו/או ביצועו ו/או הסכמי העבודות. ככל שתפקיד המפקח היה גם לייעץ לבנק, סבורני שאין מקום לחשוף ההתכתבויות שבהן באים לידי ביטוי שיקולי הבנק בהסכם שכן מטרתם הדומיננטית של אלו היא הכנה לקראת משא ומתן בין הנאמנים, לבין רייסדור והבנק ולפיכך מוטל על מסמכים אלו חיסיון. עם זאת, ככל שמדובר בהתכתבויות שהחברה היתה צד להן והן נשלחו בתקופת הקפאת ההליכים סבורני שיש מקום לגלותם למשקיעים שכן התכתבויות אלו שייכות לחברה. לכן אני נעתר באופן חלקי לבקשה בסעיף כך שיגולו התכתבויות בתקופת הקפאת ההליכים שהחברה היתה צד להן.
25.3. באשר לסעיף 35.3 לבקשה: הצעות מחיר של קבלנים או ספקים והסכמים שנחתמו עם קבלנים וספקים: לטענת הבנק חלק מהמסמכים אכן הועבר למפקח, אולם מדובר בהסכמים שמצויים בידי החברה שאף חתומה על חלקם ולכן מדובר בדרישה מכבידה. הנאמנים סבורים שיש לגלות מסמכים אלו.
באשר להצעות המחיר שהתקבלו מקבלנים וספקים אני נעתר לגילויים משאלו מהווים חלק ממסמכי החברה ואפנה לנימוקי לסעיף 28.2 לעיל.באשר להסכמים שנחתמו עם קבלנים וספקים אפנה לאמור בסעיף 28.1 לעיל; כאמור רייסדור התבקשה לבסס את דרישתה לחילוט הערבות כאמור בסעיף 5.6.5, סבורני שחלק מביסוס הדרישה הוא גם בהמצאת ההסכמים שעליהם חתמה רייסדור עם קבלנים וספקים שהובאו לידיעת המפקח. יתרה מזאת, ככל שהחברה חתומה על מסמכים אלו הרי שהם שייכים לה וצריכים להימצא ברשותה ולכן יש מקום להורות על גילויים. יש גם לגלות את הסכמים שנחתמו על ידי החברה לאחר שעברה לבעלות החדשה ככל שאינם ברשותה. לכן אני נעתר לבקשה לגילוי מסמכים אלו.
25.4. באשר לסעיף 35.4 לבקשה: אסמכתאות המעידות על אישורים שניתנו לרייסדור על ידי המפקח בקשר עם העלויות וההוצאות בפרויקט וכן כל מסמך הקשור או הנוגע המצוי בידי המפקח הקשור לתפקידו בפרויקט: כאמור תפקיד המפקח הוגדר בהסכם כרחב יותר מאשר יועץ מקצועי לבנק ורייסדור נדרשה לשלוח אליו מסמכים שונים כדי לבסס את הוצאותיה במסגרת הפרויקט. לאור האמור האסמכתאות המעידות על אישורים שניתנו לרייסדור על ידי המפקח בקשר לעלויות וההוצאות בפרויקט רלוונטיות לבחינת שאלת היקף החילוט הנדרש. באשר למסמכים שהתבקשו על מנת להבהיר את תפקיד המפקח בפרויקט, סבורני שדרישה זו כללית מדי, מכבידה וכן סביר להניח שחלק מהמסמכים שהקשורים בתפקידו של המפקח בפרויקט חוסים תחת חיסיון ואפנה לאמור בסעיף 35.2. לכן אני נעתר באופן חלקי לבקשה כך שהמפקח יגלה רק את האסמכתאות המעידות על האישורים שניתנו לרייסדור בקשר עם העלויות וההוצאות בפרויקט.
26. להלן אתייחס לגופם של המסמכים המבוקשים מהבנק;
כאמור הבנק והנאמנים מתנגדים לבקשת הגילוי והעיון ביחס לכל המסמכים הללו בין היתר בשל טענת חיסיון וחוסר רלוונטיות.
26.1. באשר לסעיף 35.5 לבקשה: המסמכים שהועברו לידי הבנק על ידי רייסדור והנאמנים בקשר עם הפרויקט: יש לאפשר את גילויים של המסמכים שהחברה היתה צד להם, שכן אלו שייכים לחברה ולכן גם שייכים לה בבעלות החדשה ומטעם זה גם אינם חוסים תחת חיסיון, שכן החברה היתה צד להם. עם זאת, סבורני שאין מקום לגלות מסמכים שהחברה לא היתה צד להם; סביר להניח שקיימים מסמכים רבים שהועברו לידי הבנק על ידי רייסדור בקשר לפרויקט והחברה לא מיקדה את דרישתה בקשר למסמכים אלו. יתרה מזאת, לטעמי מסמכים אלו גם חוסים תחת חיסיון "מסמכים שהוכנו לקראת משא ומתן", שכן ההתכתבויות שבין הבנק לבין רייסדור קדמו להתקשרות בהסכם עם החברה באמצעות הנאמנים במסגרת הליכי המשא והמתן בין הצדדים ולכן אין מקום להורות על גילויים במסגרת בקשה זו. לאור האמור אני נעתר באופן חלקי לבקשה כך שיגולו רק המסמכים שהחברה היתה צד להם.
26.2. באשר לסעיף 35.6 לבקשה: כל תיעוד תקשורת שהתקיימה בין הנאמנים לבין הבנק בקשר עם הפרויקט: הנאמנים פעלו בשם החברה ולכן סבורני שיש לגלות מסמכים אלו שכן אלו שייכים לחברה. עם זאת דרישת החברה במסגרת סעיף זה היא מכבידה מהיותה כללית לא ממוקדת. לכן אני נעתר באופן חלקי לבקשה לגילוי המסמכים בסעיף זה כך שיגולו רק התכתבויות הדואר האלקטרוני ותיעוד השיחות ככל שקיימים.
26.3. באשר לסעיף 35.7 לבקשה: כל תיעוד תקשורת בין הבנק למפקח מטעמו בקשר עם תקציב השלמת הפרויקט וההסכם להשלמת הפרויקט: לטענת החברה מסמכים אלו רלוונטיים לשם בחינת סבירות התקציב להשלמת הפרויקט והמידע שעמד לפני הבנק כאשר נתן את הסכמתו למתווה ההסכם המוצע שכלל מנגנון לכיסוי הגרעון תוך חלוקת הנזק בין הבנק לבין רייסדור. החברה בתשובתה צמצמה את הדרישה בסעיף זה לאור ההחלטה בבקשה 134 להתכתבויות הדואר האלקטרוני ותיעוד השיחות כלל שקיים. סבורני שהתכתבויות הדואר האלקטרוני בין הבנק לבין המפקח חוסות תחת חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משא ומתן, שכן לפי עמדת הבנק המפקח ייעץ לה בקשר לפרויקט זה. יתרה מזאת, התכתבויות הדואר האלקטרוני והשיחות נכנסים בגדר מסמכים שנועדו לברר את נסיבות כריתת ההסכם אך אינם מהווים חלק ממסמכי החברה. לכן אני דוחה את הבקשה לגילוי המסמכים בסעיף זה.
יוער שאין בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות לגבי ההחלטה בבקשה העיקרית בנוגע לחילוט הערבות או באשר לטענותיה של החברה אשר לנסיבות כריתת ההסכם.
סוף דבר;
על הצדדים לבצע את הגילוי והעיון כמתחייב מההחלטה עד ליום 1.9.17 וזאת על מנת שניתן יהיה לקיים דיון ענייני בבקשות בהקדם.
החברה תגיש תגובה משלימה לאור הגילוי והעיון עד ליום 1.10.17.
הבקשה תבוא לעיון ביום 2.10.17
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.ניתנה היום, א' אב תשע"ז, 24 יולי 2017, בהעדר הצדדים.
