תיקון כתב תביעה - תא (ת"א) 35249-07-17 colex pro limited נ' ג'י. טי. גלובל ישראל בע"מ (21.02.2018)

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"א 35249-07-17 colex pro limited נ' ג'י. טי. גלובל ישראל בע"מ

			מספר בקשה:3
לפני	כבוד השופטת  מיכל עמית - אניסמן
המבקשת:		colex pro limited
נגד
המשיבה:		ג'י. טי. גלובל ישראל בע"מ

ונגד

המשיבים הפורמאליים:                1. General Trade Global Ltd.

2. ג'י טי גי מרקטינג בע"מ

3. שגיא קדם

4. דודיבגס

החלטה

לפני בקשת המבקשת לתיקון כתב תביעה על דרך של הוספת נתבעים.

רקע עובדתי

1.       ביום 17.7.17 הגישו המבקשת תביעה למתן חשבונות כנגד המשיבה. לטענת המבקשת, המשיבה מפעילה ו/או משווקת מערכת למסחר במניות בשוק ההון האמריקאי, בדומה לפעילות המבקשת, ובתוך כך עושה שימוש ברשימת לקוחות של המבקשת, אשר הגיעה לידיה מידי עובדים לשעבר של המבקשת, והמהווה סוד מסחרי של המבקשת.

2.       ביום 15.10.17 הגישה המשיבה כתב הגנה מטעמה, במסגרתו טענה, בין היתר, כי מזה למעלה משנה אינה מקיימת כל פעילות עסקית ואינה מעסיקה עובדים, העובדים לשעבר של המבקשת אינם עובדיה, ומעולם לא היו, והיא אינה עושה כל שימוש במידע שהגיע אליה מעובדים אלה, ומשכך יש לדחות התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה. 

3.       בעקבות טענותיה של המשיבה בכתב הגנתה הגישה המבקשת ביום 31.10.17 בקשה לצירוף נתבעים. בהחלטתי מיום 13.12.17 קבעתי, כי על אף שהבקשה הוכתרה כבקשה לצירוף נתבעים, מדובר למעשה בבקשה לתיקון כתב תביעה, ומשכך על המבקשת להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, בהתאם לקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), ובצירוף נוסח של כתב התביעה המתוקן.

4.       ביום 28.12.17 הגישה המבקשת את בקשתה לתיקון כתב התביעה, היא הבקשה שלפני.

טענות הצדדים

5.       בבקשתה טוענת המבקשת, כי תביעתה הוגשה מאחר ונתגלה לה כי מתבצע שימוש פסול בסודות מסחריים שלה, בקשר עם מותג מתחרה בשם "ג'נרל טרייד", אשר באתר האינטרנט שלו הוצג כי הוא בבעלות המשיבה.

6.       עם זאת, לאחר שהגישה המשיבה את כתב הגנתה, בו טענה כי איננה פעילה מזה למעלה משנה, ערכה המבקשת חיפוש נרחב נוסף באשר לישויות המשפטיות העומדות מאחורי המותג "ג'נרל טרייד", ובהתאם לכך עלה הצורך בתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת נתבעים. לטענת המבקשת, צירוף המשיבים הפורמאליים 1-4 כנתבעים הינו צעד הכרחי על מנת לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה, היות ובין המשיבים שוררים יחסי בעלות, ניהול ושליטה, אותם הסתירה המשיבה מבית המשפט, והם כולם קשורים בניהול המותג "ג'נרל טרייד", העושה שימוש במידע סודי של המבקשת.

7.       באשר למשיבה הפורמאלית 1 טוענת המבקשת, כי באתר האינטרנט הישראלי של המותג "ג'נרל טרייד" (להלן: "האתר"), מפורסם כי השירות המוצע ללקוח הישראלי מבוצע בפועל על ידי המשיבה הפורמאלית 1, חברה בעלת רישיון מבליז, ומשכך ברי כי יש לצרפה כנתבעת, שכן היא נהנית מהסודות המסחריים שנגזלו מהמבקשת.

8.       באשר למשיבה הפורמאלית 2 טוענת המבקשת, כי מעמוד הבית של האתר עולה כי האתר מופעל על ידי "חברה חדשה", במקום המשיבה והיא המשיבה הפורמאלית 2, "הפועלת כשירות ברוקראז'" עבור המשיבה הפורמאלית 1. לטענת המבקשת, במסגרת השירותים שמעניקה המשיבה הפורמאלית 2 למשיבה הפורמאלית 1, נכללים גם שירותי שיווק וטלמרקטינג, וככל שטענת המשיבה כי איננה פעילה נכונה, הרי שהפעילות המיוחסת לה בכתב התביעה התבצעה וממשיכה להתבצע כיום על ידי המשיבה הפורמאלית 2.

9.       לטענת המבקשת, מעיון בנוסח החברה של המשיבה הפורמאלית 2 ניתן לראות כי הדירקטור היחיד בה הינו המשיב הפורמאלי 3. היות והוא הדירקטור היחיד במשיבה הפורמאלית 2, כאשר אין לה דירקטור ישראלי, ברי כי הוא הרוח החיה מאחורי הפעילות בישראל של המשיבות ו/או המותג "ג'נרל טרייד" ומן הראוי להוסיפו כנתבע, כמי שבוודאי יודע באיזו חברה נעשה שימוש בסודות המסחריים של המבקשת, לאור טענת המשיבה כי היא אינה פעילה.

10.   בנוגע למשיב הפורמאלי 4 טוענת המבקשת, כי הוא אחד העובדים שעבדו אצל חברת השיווק הישראלית שסיפקה לה שירותי שיווק ופרסום ועבר לעבוד עבור מותג ג'נרל טרייד. המשיב הפורמאלי 4 הוא שהיה אחראי ללקוח שפרטיו מוזכרים בכתב התביעה כלקוח של המבקשת אליו פנתה המשיבה, ומשכך ברי כי הוא זה שהעביר למשיבה או למי מהמשיבים הפורמאליים את פרטיו. לטענת המבקשת המשיב הפורמאלי 4 חתם על כתב התחייבות לשמירת סודיות, בין היתר בקשר עם רשימת לקוחות של חברת השיווק הישראלית והחברות הקשורות אליה. לטענת המבקשת, בינה לבין המשיב הפורמאלי 4 לא התקיימו יחסי עובד- מעביד, והמשיב הפורמאלי 4 לא הועסק על ידה.

11.   לבקשתה צירפה המבקשת את התיקונים אותם היא מבקשת להכניס בכתב התביעה. הסעד המתבקש במסגרת כתב התביעה המתוקן הינו צו למתן דין וחשבון כלפי הנתבעים "אשר יורה להם למסור פרטים בדבר רשימת הלקוחות והלקוחות הפוטנציאליים של התובעת שבידם, הדרך בה הושגה, השימוש שנעשה בה, פרטים לגבי העסקאות שנעשו באמצעותה וכל פרט אחר המהווה מידע סודי של התובעת".

12.   לטענת המבקשת, לא יכול להיות חולק כי לאור הודעת המשיבה כי היא "אינה פעילה" ולאור העובדה כי מי מטעם המותג "ג'נרל טרייד" מחזיק ועושה שימוש ברשימת פרטי הלקוחות של המבקשת, הרי שתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף המשיבים הפורמאליים 1-4 כנתבעים, נדרש על מנת לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שבמחלוקת בין הצדדים, והן מי מחזיק ומהו היקף השימוש שנעשה במידע הסודי של המבקשת.

13.   המבקשת טוענת, כי לא ניתן להסתפק אך בהבאת גרסתם של המשיבים כעדים, שכן על פי כתב התביעה גזל הסודות המסחריים של המבקשת נעשו לטובת המשיבות הפורמאליות 1-2 בניצוחו של המשיב הפורמאלי 3 ובעזרתו של המשיב הפורמאלי 4, והמשיבות הפורמאליות 1-2 הן אלו שבפועל מבצעות את הפעילות שמשתמשת באותם סודות מסחריים.

14.   ככל שתיכשל התביעה כנגד המשיבה, תוגש תביעה חדשה, זהה, כנגד המשיבים הפורמאליים 1-4, נוכח הטיעונים המובאים לעיל, ומשכך, בצירופם כנתבעים לתובענה דנן יש כדי לייעל את ההליך המשפטי ולמנוע בזבוז זמן של מערכת המשפט.

15.   בקשת המבקשת נתמכה בתצהירו של מר איתי לוינשטיין, מנכ"ל המבקשת.

16.   מנגד, טוענת המשיבה, כי המבקשת אינה מסבירה מדוע העובדות שפורטו בבקשה לא היו ידועות לה עובר להגשת התובענה, ומדוע לא ערכה את הבירורים העובדתיים ביחס לעובדות שהיא טוענת שהתגלו לה עובר להגשת התביעה, וכי כתב התביעה אינו מקים עילת תביעה כנגד המשיבים הפורמאליים 1-4.

17.   לטענת המשיבה, חרף העובדה שהיא איננה פעילה עסקית, ואין לה כל דרך להועיל למבקשת, לא כל שכן לספק לה את הסעד אותו היא מבקשת, מותירה המבקשת את התביעה נגדה על כנה, מבלי לבקש ממנה כל סעד או מבלי לטעון כלפיה דבר.

18.   המשיבה טוענת, כי כתב התביעה המתוקן אף אינו כולל סעד אופרטיבי כנגד המשיבים הפורמאליים 3-4, ומשכך, ובהתאם להלכה הפסוקה, אין להתיר את הוספתם כנתבעים, והאפשרות שהם מחזיקים במידע כלשהו בנודע לתובענה אינה סיבה מספקת לצירופם לתובענה, כאשר ניתן להסתפק בזימונם לעדות.

19.   לטענת המשיבה, כל תכליתה של הבקשה לתיקון כתב התביעה הינה לבצע מקצה שיפורים בכתב התביעה, הא ותו לא. כפי שעולה מנספחי התביעה דבר מעורבותם לכאורה של המשיבים הפורמאליים 1,3 ו-4 היה ידוע למבקשת עוד במועד הגשת התובענה ולא ניתן על ידה הסבר מניח את הדעת מדוע דרוש צירופם עתה ומדוע לא צורפו כנתבעים לכתב התביעה המקורי.

20.   באשר למשיבה הפורמאלית 1 טוענת המשיבה, כי הטענה שהפיקה רווחים עקב שימוש בסודותיה המסחריים של המבקשת מהווה עילת תביעה חדשה, ועל כן, על פי ההלכה, המשיבה הפורמאלית 1 אינה מהווה בעל דין דרוש לתובענה, שכן לא מיוחס לה כל מעשה או מחדל. כמו כן, טוענת המשיבה, אין לבית משפט זה סמכות שיפוט בנוגע למשיבה הפורמאלית 1, שעה שמדובר בחברה זרה וככל שהמבקשת חפצה בצירופה עליה להגיש תחילה בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום.

21.   בדומה, טוענת המשיבה, לבית משפט זה אין סמכות לדון בעניינו של המשיב הפורמאלי 4, שהיה עובד של המבקשת, ומשכך הסמכות העניינית לדון בטענות המבקשת כנגדו נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. לטענתה, אין לקבל את טענת המבקשת, לפיה לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, וככל שהמבקשת רוצה לברר פרטים כאלו ואחרים באמצעות המשיב הפורמאלי 4, באפשרותה לזמנו לעדות.

22.   לטענת המשיבה, גם בכל הנוגע למשיבה הפורמאלית 2 לא הציגה המבקשת תשתית עובדתית, המצדיקה את קבלת הבקשה, והעובדות המתוארות בבקשה בנוגע למשיבה הפורמאלית 2 היו ידועות למבקשת עובר להגשת התובענה, או לכל הפחות היו יכולות להיות ידועות לה. לטענת המשיבה, המבקשת לא פירטה בבקשתה מתי וכיצד נודעו לה אותן עובדות "חדשות" העומדות בבסיס הבקשה, ולא הבהירה מדוע לא היה באפשרותה לברר עובדות אלה עובר להגשת התובענה.

23.   לטענת המשיבה, ניסיונה של המבקשת להותירה כנתבעת חרף העובדה שטרם הראתה כי המשיבה רלוונטית לתביעה, ומאידך לקבל את גרסתה של המשיבה ולהסיט את טענותיה כנגד המשיבה הפורמאלית 2, בבחינת אחיזת המקל משני קצותיו, מצדיק כשלעצמו את דחיית הבקשה. לכל הפחות, ככל שיאושר תיקונו של כתב התביעה על דרך של הוספת המשיבה הפורמאלית 2, יש למחוק את המשיבה מכתב התביעה המתוקן.

24.   באשר למשיב הפורמאלי 3 טוענת המשיבה, כי משלא מועלית כלפיו טענה כלשהי בכתב התביעה המקורי, לא ניתן לראות בו בעל דין נחוץ. כמו כן, לא ניתן להסתפק בהיותו נושא משרה בתאגיד על מנת להטיל עליו אחריות אישית בגין עוולות שנעשו על ידי התאגיד, לכאורה, והמבקשת לא מעלה כנגדו, אף לא במסגרת כתב התביעה המתוקן, כל טענה אישית ולא ייחסה לו מעשה או מחדל, אלא הסתפקה בכך שהינו "הרוח החיה" מאחורי פעילותה של המשיבה הפורמאלית 2. ממילא לא ניתן לתבוע מהמשיב הפורמאלי 3 את הסעד המבוקש. משכך, טוענת המשיבה, ניתן להסתפק בזימונו של המשיב הפורמאלי 3 למתן עדות.

25.   המבקשת הגישה תגובתה לתשובת המשיבה, במסגרתה טענה, כי התנגדותה הנמרצת של המשיבה לתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף נתבעים נוספים מעוררת פליאה, וכבר מהעובדה כי המשיבה אינה פעילה, לטענתה, עולה כי הבקשה לתיקון כתב התביעה מוצדקת, שכן הותרת התביעה על כנה כנגד חברה לא פעילה תסתיים בכך שהמבקשת תעמוד מול שוקת שבורה בניסיון לקבל את המידע המבוקש על ידה.

26.   לעניין זה מזכירה המבקשת את העובדה כי במסגרת התכתבות בין הצדדים עובר להגשת התובענה, לא טענה המשיבה כי אינה פעילה, אלא אך כי אינה עושה שימוש במידע של המבקשת. התכתבות זו נערכה פחות משנה עובר להגשת התביעה. כלומר ככל שטענת המשיבה כי אינה פעילה נכונה, היא הטעתה את המבקשת לחשוב אחרת. רק לאחר שהגישה את כתב הגנתה, משהשתנו טענות המשיבה מן הקצה אל הקצה, עלה הצורך בתיקון כתב התביעה.

27.   באשר לטענות המשיבה להיעדר סמכות שיפוטית בינלאומית בעניינה של המשיבה הפורמאלית 1, טוענת המבקשת, כי מדובר בטענות מוקדמות, הנטענות בטרם נערך כתב התביעה המתוקן, ולא ניתן לדון בנפקות ההמצאה העתידית של כתב התביעה עוד לפני שהמצאה כזו נעשתה. לשיטת המבקשת, כלל לא נדרש היתר להמצאה מחוץ לתחום בעניינה של המשיבה הפורמאלית 1, שעה שיש לה מורשי המצאה בתחומי מדינת ישראל.

28.   באשר למשיבים הפורמאליים 2-4, טוענת המבקשת, כי בתובענה למתן חשבונות, כל מי שמחזיק במידע רלוונטי דינו למעשה כדין נתבע בהליך. לטענת המבקשת, ככל שהמשיבה אינה פעילה, לא תהיה כל תועלת בזימון יתר המשיבים כעדים. כל מי שקשור לשימוש הפסול שנעשה בסודות המסחריים של המבקשת על ידי המותג "ג'נרל טרייד" צריך להיות נתבע ולמסור את המידע שברשותו, בתאם לצווים שיורה בית המשפט. מקום בו המשיבה מעידה על עצמה כי אינה פעילה, ברי כי יתר המשיבים הם האחראים כלפי המבקשת לשימוש בפרטי הלקוחות שלה, ואין לאפשר למשיבים לנסות ולהסתתר מאחורי רשת תאגידית כדי להתחמק ממיצוי הדין מולם.

המסגרת הנורמטיבית

29.   סמכות בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות קבועה בתקנה 92 לתקנות, הקובעת כך:

"92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

30.   תקנה 92 פורשה בפסיקה באופן המתווה, ככלל, היענות ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו מקום שהתיקון נדרש על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת. (ראה למשל: רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998); רע"א 871/14 קונדה נ' אברמוביץ, (, 3.3.2014)).

31.   עוד נפסק, כי בבואו לבחון בקשה לתיקון כתב טענות, על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשה לתיקון כתב הטענות, מידת התועלת שיש בתיקון וכן האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו. (ראה למשל: רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין (, 25.1.2016)).

מן הכלל אל הפרט

32.   לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורתני כי דין הבקשה להתקבל. ואנמק.

33.   משהעלתה המשיבה, במסגרת כתב הגנתה, את הטענה כי איננה פעילה מזה כשנה, סבורתני כי יש מקום להתיר את צירופם של המשיבים הפורמאליים, על מנת לדון בסעד המבוקש על ידי המבקשת.

34.   כזכור, טענתה העיקרית של המבקשת היא כי מי מהמשיבים, הקשור למותג "ג'נרל טרייד", עושה שימוש ברשימת לקוחותיה, שהינה בבחינת סוד מסחרי, ובכך מתעשר על חשבונה. במסגרת התובענה עותרת המבקשת אך לסעד של מתן חשבונות באשר למידע בו נעשה שימוש, הדרך בו הגיע לידי המשיבים, והיקף השימוש. לשם הכרעה בטענתה זו, ובצורך במתן הסעד המבוקש, יש מקום, לדידי, להורות על תיקון כתב התביעה, על דרך של הוספת המשיבים הפורמאליים כנתבעים, שכן יש בצירופם כדי לסייע לבית המשפט להכריע בשאלות שבמחלוקת.

35.   לא נסתרה לעת הזו טענת המבקשת, לפיה באתר האינטרנט של "ג'נרל טרייד" הוצג כי הוא בבעלות המשיבה, והעובדה כי המשיבה אינה פעילה עוד התגלתה לה אך לאחר הגשת כתב ההגנה מטעמה, ומשכך עלה הצורך בצירוף נתבעים נוספים.

36.   במצב דברים זה, ונוכח טענותיה של המבקשת בדבר מעורבותם של המשיבים הפורמאליים 1-4 במעשים ו/או המחדלים נשוא התביעה והקשר שלהם למותג "ג'נרל טרייד", ראיתי לנכון להתיר את תיקון כתב התביעה, על דרך של הוספת נתבעים, וזאת מבלי לקבוע מסמרות באשר לאחריותם הנטענת של המשיבים הפורמאליים.

37.   נוכח השלב המוקדם בו מצויה התובענה, עוד בטרם החלו ההליכים המקדמיים, מידת הפגיעה המועטה ביכולתה של המשיבה, כמו גם של המשיבים הפורמאליים, להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשה לתיקון כתב התביעה, מקום בו יתאפשר להם להגיש כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן, והתועלת שיש בתיקון המבוקש, אשר יאפשר לדון בטענות המבקשת כלפי כל אחד מהמשיבים במאוחד, הרי שיש מקום להתיר את תיקון כתב התביעה.

38.   בהקשר זה מקובלת עלי טענת המבקשת, לפיה ככל שלא יתאפשר התיקון, והתביעה כנגד המשיבה תידחה, נוכח טענתה כי אינה פעילה עוד, תוגש תביעה זהה כנגד המשיבים הפורמאליים 1-4, ומשכך, על מנת לייעל הדיון ולחסוך במשאבים ובזמן, הן של בית המשפט והן של הצדדים, יש להיעתר לבקשה.

39.   אין בידי לקבל את טענת המשיבה, לפיה התביעה אינה כוללת סעד אופרטיבי כנגד המשיבים הפורמאליים 3-4, שכן כאמור לעיל הסעד המבוקש הינו מתן צו שיורה למשיבים למסור פרטים בדבר רשימת הלקוחות והלקוחות הפוטנציאליים של המבקשת שבידם, הדרך בה הושגה, והשימוש שנעשה בה. סעד זה רלוונטי גם כלפי המשיבים הפורמאליים 3-4, ככל שיוכחו טענות המבקשת כלפיהם.

40.   אף את טענות המשיבה באשר להיעדר סמכות בינלאומית בעניינה של המשיבה הפורמאלית 1 אין בידי לקבל. שאלת הסמכות הבינלאומית, ומתן היתר ההמצאה מחוץ לתחום, דינה להתברר אך לאחר הגשת כתב תביעה כנגד המשיבה הפורמאלית 1, ואין בה כדי למנוע את צירופה של המשיבה הפורמאלית 1 כנתבעת בכתב התביעה מתוקן.

41.   באשר לסמכות העניינית בכל הנוגע לתביעה כנגד המשיב הפורמאלי 4, הרי שאין בידי בשלב זה לקבוע כי הסמכות בעניינו של המשיב הפורמאלי 4 נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. כאמור, המבקשת טוענת כי בינה לבין המשיב הפורמאלי 4 לא התקיימו יחסי עובד מעביד. המשיבה טוענת טענה הפוכה. אין בפני נתונים כלשהם על יחסי העבודה בין הצדדים, כגון חוזה העסקה, תלושי שכר וכיו"ב. משכך, ונוכח הטענות כבדות המשקל שמעלה המבקשת כנגד המשיב הפורמאלי 4, מצאתי להתיר את צירופו כנתבע. עם זאת, מובהר כי לאחר קבלת כתב התביעה המתוקן, תעמוד למשיב הפורמאלי 4 האפשרות לעתור להעברת התביעה בעניינו לבית הדין האזורי לעבודה. 

42.   כאמור, באשר למשיב הפורמאלי 3 טוענת המשיבה כי מכיוון שלא נכלל בכתב התביעה המקורי, אינו בעל דין נחוץ, אלא שהצורך בצירופו כנתבע התעורר רק לאחר קבלת כתב ההגנה של המשיבה, במסגרתו טענה כי איננה פעילה, והבדיקות שנערכו לאחר מכן, לטענת המבקשת, מהן עלה כי המשיבה הפורמאלית 2 היא שמפעילה את האתר, והמשיב הפורמאלי 3 הוא הרוח החיה מאחור פעילותה. משכך, אין בידי לקבל את טענת המשיבה בעניין זה. טענות המשיבה באשר לאחריות האישית שיש או אין לייחס למשיב הפורמאלי 3 , דינן להתברר במסגרת בירור התובענה עצמה, ולא בשלב המקדמי של דיון בבקשה לתיקון כתב התביעה.

43.   גם טענתה של המשיבה, לפיה אין לקבל את ניסיונה של המבקשת להותירה כנתבעת חרף העובדה שטרם הראתה כי המשיבה רלוונטית לתביעה, וחרף טענותיה כי המשיבה הפורמאלית 2 באה בנעליה של המשיבה, דינה להתברר במסגרת בירור התביעה גופה. משכך, אין בידי לקבל את בקשתה של המשיבה, לפיה, לכל הפחות, ככל שיאושר תיקונו של כתב התביעה על דרך של הוספת המשיבה הפורמאלית 2, יש למחוק את המשיבה מכתב התביעה המתוקן. ויובהר, ככל שסבורה המשיבה כי יש למחוק התובענה נגדה, עליה להגיש בקשה מפורטת בנדון, הנתמכת בתצהיר, שתבהיר מדוע אינה בעל דין נדרש.

סוף דבר

44.   נוכח האמור לעיל, ונוכח מגמת הפסיקה לפיה יש להיענות ברוחב לב לבקשה לתיקון כתב טענות, ככל שהתיקון נדרש לשם הכרעה בשאלות השנויות המחלוקת, דין הבקשה להתקבל.

45.   עם זאת, מקובלת עלי טענת המשיבה, לפיה העובדות המתוארות בבקשה, בגינן נדרש תיקון כתב התביעה, היו יכולות להיות בידיעתה עובר להגשת התביעה המקורית, והיא לא הבהירה מדוע לא עלה בידה לברר עובדות אלה עובר להגשת התובענה. משכך, מצאתי לנכון לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בסך של 7,500 ₪.

46.   המבקשת תישא בהוצאות האמורות לעיל, וכן תגיש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום.

47.   כתב הגנה יוגש תוך 30 יום לאחר מכן.

48.   בנסיבות אלו, דומה כי מועד קדם המשפט דינו להידחות. הצדדים יודיעו עמדתם לענין זה תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

5129371

54678313

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ח, 21 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.