בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
|
בג"ץ 2663/18
|
העותרים:
|
1. פלוני
|
2.
פלוני
|
|
3.
פלוני
|
|
4.
פלוני
|
|
5.
פלוני
|
נ ג ד
|
המשיבים:
|
1. משרד הבטחון
|
2.
שרות הבטחון הכללי
|
|
3.
ראש המנהלה הבטחונית לסיוע
|
|
4.
משרד ראש הממשלה
|
עתירה למתן צו על תנאי
ובקשה למתן צו ביניים
|
1.
לפנינו עתירה
שעניינה הענקת היתרי שהייה בישראל לעותרים 5-1, בני משפחה אחת, תושבי כפר יאטה. על
פי הנטען בעתירה, העותרים 2-1 שיתפו פעולה עם כוחות הביטחון של ישראל ומשום כך הם
ובני משפחתם נרדפים במקום מושבם, באופן המצדיק את קבלת העתירה. עוד הובהר בעתירה,
כי ביום 21.02.2018, פנו העותרים לוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף
פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאויימים או הוועדה), אך טרם קיבלו כל מענה לפנייתם.
במסגרת
העתירה התבקש צו ביניים, אשר יאסור על הרחקת העותרים מישראל. בהחלטתי, מיום
29.03.2018, הוריתי על מתן צו ארעי המורה כמבוקש.
הרקע להגשת העתירה
2.
מתגובתם המקדמית של
המשיבים עולה, כי ביום 05.03.2018, פנו העותרים לוועדת המאויימים, בבקשה להנפיק
להם היתרי שהייה בישראל. במענה מטעם הוועדה לפנייה האמורה, מיום 29.03.2018,
התבקשו העותרים לפרט את טענותיהם הקונקרטיות באשר לאיומים המופנים כלפיהם. בין
היתר, התבקש ב"כ העותרים להרחיב על "אודות
אירוע הירי שתואר במכתבך, לרבות רצף הזמנים של האירועים המתוארים, המיקומים בהם
התרחשו, האנשים המעורבים בהם, מסמכים תומכים, וכן כל פרט שיכול לשפוך אור על
הטענות". הובהר בתגובת הוועדה, כי במידה שלא תתקבלנה ההשלמות הנדרשות, לא
יעלה עניינם של העותרים לדיון בוועדה.
3.
בו ביום
(29.03.2018), הגישו העותרים, באמצעות בא כוחם עו"ד מקונן, את העתירה דנן,
חלף המצאת הפרטים המבוקשים לוועדה. כפי שעולה מתגובת המשיבים, מיום 30.04.2018,
טרם התקבלו ההשלמות הנדרשות מטעם העותרים.
תמצית העתירה ותגובת המשיבים
4.
במסגרת העתירה נטען,
כי העותרים מבקשים להתיר להם לשהות בישראל בשל סכנת החיים הנשקפת להם, אם יימצאו
בשטחי הרשות הפלסטינית. זאת, על רקע החשד כי העותרים 2-1 משתפים פעולה עם כוחות
הביטחון הישראליים. העותרים טענו בנוסף, כי הם מתניידים ממקום למקום בשל הסכנה
המרחפת מעל לראשיהם, וכי הרשות הפלסטינית שלחה להם זימונים כדי "לעוצרם ולהענישם". העותרים הוסיפו וטענו, כי הם פנו
בעניין זה לוועדת המאויימים, אך "מסיבות השמורות איתה לא
ראתה [הוועדה] לנכון להגיב וזאת למרות שמדובר בעניין
דחוף". לטענת העותרים, הם תרמו רבות לביטחון מדינת ישראל והם מצפים כי
המדינה תגבה אותם אל מול הסכנות האורבות להם מצד גורמי הביטחון הפלסטיניים; וכי
מדיניות המשיבים שלא לטפל בפניית העותרים מנוגדת לעקרון המנהל התקין.
5.
בתגובתם המקדמית של
המשיבים נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף, מחמת אי מיצוי הליכים על ידי
העותרים. לטענת המשיבים, לנוכח העובדה כי העתירה דנן הוגשה כשלושה שבועות בלבד לאחר
פניית העותרים לוועדה, ושעה שהעותרים לא השלימו את מסירת החומר הנדרש מהם, לא ניתן
לקיים דיון בעניינם בוועדת המאויימים ואין כל החלטה מנהלית אותה יש להעביר תחת
ביקורתו של בית משפט זה. אשר לבקשה למתן צו ביניים, נטען על ידי המשיבים, כי גם
דינה של בקשה זו להידחות. זאת, שכן העותרים "לא פנו
לקצין המאויימים בבקשה לקבלת היתרי שהייה זמניים עד להחלטה סופית בעניינם קודם
להגשת העתירה, וממילא לא מיצו את ההליכים העומדים לרשותם, אף לא בקשר עם בקשה זו".
6.
בהחלטתי מיום
30.04.2018, התבקשו העותרים להודיע לבית המשפט האם, לאור האמור בתגובתם המקדמית של
המשיבים, הם עומדים על עתירתם או שמא ניתן למחוק את העתירה. ביום 14.06.2018,
הודיעו העותרים לבית המשפט כי הם עומדים על עתירתם.
דיון והכרעה
7.
לאחר עיון בעתירה
ובתגובתם המקדמית של המשיבים, המסקנה המתבקשת היא כי דינה של העתירה להידחות על
הסף, בשל אי מיצוי הליכים ובשל העדר תשתית עובדתית מספקת, שיש בה כדי לתמוך בטענות
הכלליות המובאות בעתירה.
8.
הלכה היא כי טרם פנייה לבית משפט זה, בשבתו
כבית המשפט הגבוה לצדק, על העותר למצות את ההליכים בפני הרשות המנהלית המוסמכת,
שאחרת תדחה עתירתו על הסף, הן בשל היותה עתירה מוקדמת והן בשל אי מיצוי הליכים (בג"ץ
2209/17 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (18.4.2017); בג"ץ 199/17 אבו טיר
נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (05.2.2017)).
9.
בנסיבות שלפנינו,
העותרים לא מיצו את ההליכים אל מול וועדת המאויימים. ביום 28.03.2018, ובתגובה
לטענות הכלליות שהעלו העותרים בפנייתם לוועדה, נשלח כאמור אל בא כוחם של העותרים
מכתב מאת הועדה, במסגרתו הם התבקשו להרחיב על אודות טענת המאויימות שבפיהם. עולה
מהחומר שלפנינו, כי העותרים לא ביצעו את שהתבקשו, וטרם שלחו את ההשלמות הנדרשות, בכדי
שעניינם יובא בפני הוועדה. במצב דברים זה, קשה להלום את עמדתם של העותרים, כי
"ועדת המאויימים מסיבות השמורות איתה לא ראתה לנכון להגיב וזאת
למרות שמדובר בעניין דחוף"; וכי "החלטת
המשיב נגועה בחוסר סבירות קיצונית ובשרירות לב באשר יש בה כד לשלוח את העותרים
למקום בו צפויים לסכנה חיים". נראה, כי אצה לעותרים הדרך לפנות לבית
משפט זה בבקשה לקבלת סעד, טרם שהואילו למלא אחר בקשתה של הוועדה לקבלת חומר נוסף
ומפורט.
10.
בנסיבות אלה, ובשל
אי מיצוי ההליכים אל מול ועדת המאויימים, דינה של העתירה להדחות על הסף. כמו כן,
ומשטרם ניתנה כל החלטה מהותית בעניינם של העותרים, הרי שלפנינו עתירה מוקדמת, דבר
המוביל אף הוא לדחייה על הסף ( בג"ץ 6755/17 אבו עראם
נ' משרד הביטחון (18.09.2017); בג"ץ 605/17 קלאעי נ' מדינת ישראל (23.03.2017)).
11.
די באמור לעיל כדי
להורות על דחייתה של העתירה על הסף, אף מבלי להידרש לאמור בתגובת המשיבים, כי
מדובר בעתירה המנוסחת באופן כוללני וחסרה מסמכים רלוונטיים, באופן המצדיק את דחייתה
(בג"ץ 79/17 אגבאריה נ' מדינת ישראל (4.1.2017); בג"ץ 8523/16 ורדי נ' היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (6.11.2016)).
12.
סיכומם של דברים,
העתירה נדחית על הסף, ומשכך נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.
הצו הארעי
שניתן על ידי ביום 29.03.2018, מבוטל בזאת. עם זאת, באפשרותם של העותרים לפנות אל
קצין המאויימים במנהלת התיאום והקישור הקרובה לאזור מגוריהם ולבקש היתרי שהייה
זמניים בישראל, עד להחלטת הוועדה בעניינם.
13.
העותרים ישאו
בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ₪.
ניתן היום, ח'
בתמוז התשע"ח (21.6.2018).
5129371
