תביעת חוב - פר"ק (ת"א) 49700-10-12 חברת "Central European Estates N.V." נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (05.01.2016)

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
פר"ק 49700-10-12 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ נ' CENTRAL EUROPEAN ESTATES ואח' בקשה 23
לפני כב' השופט איתן אורנשטיין, סגן נשיאה

בעניין:	פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983
ובעניין:                       חברת "Central European Estates N.V."                                                                                                                            החברה
ובעניין:                                                                             ובעניין:                       ובעניין: ובעניין:	חברת "רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ"                                                                                       רזניק עו"ד גיא גיסין – הנאמן למחזיקי האג"ח של החברה                                                                                       הנאמן עיזבון המנוח יולי עופר ז"ל                                                                                       מנהלי העיזבון כונס נכסים רשמי תל אביב                                                                                       הכנ"ר

חקיקה שאוזכרה:

פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983: סע'  267

חוק החברות, תשנ"ט-1999: סע'  350ב, 350יח(א)

חוק הערבות, תשכ"ז-1967: סע'  9, 12

חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980: סע'  71

תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981: סע'  3

החלטה

1.      כללי

לפניי בקשת עוה"ד צבי אפרת וראובן בכר מנהלי עיזבון המנוח יולי עופר ז"ל (להלן בהתאמה: "מנהלי העיזבון" ו-"המנוח") להורות כי תביעת העיזבון נגד חברת "סנטרל יורופיאן אסטייטס" (להלן: "החברה") תתברר כהליך עצמאי במסגרת התביעה שהוגשה בעניין בת"א 21884-05-14 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו  (להלן: "תביעת העיזבון") ולא במסגרת תביעת חוב או בקשה למתן הוראות בהליך הסדר הנושים של החברה, על ידי עו"ד גיא גיסין שמונה כנאמן למחזיקי אגרות החוב של החברה (להלן: "הנאמן").

2.      רקע לבקשה

ביום 29.10.12 הגישה חברת "רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ" בתפקידה כנאמן של מחזיקי האג"ח של החברה, בקשה למינוי מומחה לבחינת הסדר החוב של החברה בהתאם לסעיף 350יח(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). הבקשה הוגשה בהסכמת החברה ובה נטען כי החברה לא תעמוד בתשלומי הפירעון למחזיקי האג"ח בסך של כ-46 מיליון ₪. בהחלטתי מיום 30.10.12, הורתי על מנוי רו"ח יצחק עידן כמומחה לבחינת הסדר חוב.

ביום 13.5.14 הגישו מנהלי העיזבון את התביעה בסך 5,078,452 ₪. עניינה של תביעת העיזבון הוא חוב של החברה "לבנק איגוד לישראל בע"מ" (להלן: "הבנק") שלו ערב המנוח. הבנק תבע את החברה והעיזבון ולאחר שהראשונה לא שילמה את החוב, פרע העיזבון את החוב. משכך תבע העיזבון את החברה ודרש להשיב את מלוא הסכום ששולם על ידו מכוח סעיפים 9 ו-12 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות") וחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.

בין לבין המשיכה החברה לפעול לגיבוש הסדר עם נושיה וביום 14.7.15 הגישה החברה בקשה לאישור הסדר נושים (להלן: "הסדר הנושים" או "ההסדר") שבמסגרתו נקבע כי הנאמן למחזיקי האג"ח ידון ויכריע בתביעות החוב הן של החברה והן של העיזבון. עוד נקבע כי התובעים במסגרת תביעות אלו יחשבו כמי שהגישו תביעות חוב במסגרת ההסדר וסכום תביעת החוב בגין כל תביעה כאמור יהיה סכום התביעה כמות שהוגש לבית המשפט בתוספת ריבית והצמדות כפי שיקבע הנאמן וכאמור בסעיף 146 להסדר הנושים. התנגדות מנהלי העיזבון להסדר הנושים לא איחרה לבוא, בין היתר בשל הקביעה כי הנאמן הוא שיברר את תביעת העיזבון נגד החברה. ביום 4.8.15 הגיש הכנ"ר את עמדתו להתנגדות מנהלי העיזבון שבה ציין כי קיימת זכות תביעה של החברה נגד העיזבון שהנאמן אמור לדון בה ואם תוגש תביעת חוב נגדית של העיזבון נגד החברה בשל הטענות האמורות, הרי שיש חשש לניגוד עניינים מטעם בעל התפקיד. משכך הסכים הכנ"ר לעמדת מנהלי העיזבון וסבר שמן הראוי למנות בעל תפקיד אחר לבדיקת תביעת החוב של העיזבון.  

מחמת דחיפות אישור ההסדר נדונה הבקשה לאישורו לפני כב' השופטת רביד כשופטת תורנית בפגרה. בדיון מיום 5.8.15 אישר בית המשפט את הסדר הנושים של החברה תוך החרגת סוגיית בירור תביעת החוב שידון לאחר הפגרה.  

בהמשך, ביום 2.12.15 ניתן אישורי לבקשת החברה לתיקון להסדר הנושים (בקשה 24) במסגרתו שונו התנאים שמתלים את כניסתו לתוקף של ההסדר. בהסדר המתוקן נקבע כי הוא יכנס לתוקף בכפוף לתנאים הבאים: קבלת אישור בית המשפט לאישור ההסדר; החוב לנושים בדין קדימה ככל שיהיה לא יעלה על 100,000 ₪; כניסה לתוקף של הסכם רכישת מניות חברת "Cee Adriatic Holding B.V" (להלן: "חברת CEEAH"); רישום שעבודים ותיקון שטר הנאמנות כמפורט בסעיפים 114–115 להסדר המתוקן; קבלת כל האישורים הנדרשים על פי דין להסדר.

להשלמת התמונה יצוין כי בין לבין הגיעו הצדדים במסגרת תביעת העיזבון שהוגשה בסדר דין מקוצר, להסכמה שלפיה תועבר התובענה לפסים של תביעה רגילה ובקשת רשות החברה להתגונן תשמש ככתב הגנה. ביום 10.12.14 אישר בית המשפט (כב' השופטת יעקובוביץ') את הסכמת הצדדים.

3.      הבקשה ועמדת מנהלי העיזבון

מנהלי העיזבון סבורים שאין לאפשר לנאמן להכריע בתביעת העיזבון ובתביעת החוב שהוגשה כמו גם שיש לברר את המחלוקת בהליך עצמאי.

לדידם של מנהל העיזבון מצוי הנאמן בניגוד עניינים שעלול להשפיע על שיקול דעתו ושפוסל אותו מלהכריע בתביעת העיזבון. לעניין זה נטען שהנאמן בתפקידו כנאמן של מחזיקי האג"ח והנציגות מתחרה למעשה על אותו נתח שלו עותרים מנהלי העיזבון מקופת ההסדר ולכן קיים חשש שמא יעדיף את האינטרס שלו על פני זה של מנהלי העיזבון. עוד נטען שבהתאם להסדר הומחו לנאמן זכויות התביעה של החברה נגד העיזבון וכי גם בכך כדי להקים ניגוד עניינים בידי הנאמן להכריע בתביעת החוב של מנהלי העיזבון. בהקשר זה הפנו מנהלי העיזבון לטענות שונות שהועלו בכתבי הטענות שבתביעתם שמהן עולה לטעמם ניגוד העניינים של הנאמן המונע הימנו מלדון בתביעת החוב.

בנוסף נטען כאמור כי אם תידון המחלוקת במסגרת תביעת חוב יקופחו זכויותיהם הדיוניות של מנהלי העיזבון כגון קבלת מסמכים שדרושים להם לניהול התביעה ושהחברה סירבה למסור להם. בהקשר זה אפנה לכך שמנהלי העיזבון עתרו לקבל את המסמכים הבאים: מכתבים, מיילים, תרשומות שהוחלפו בין המנוח לבין החברה בקשר להסכם ההלוואה והסכם הערבות; תכתובות ומסמכים מהליכי המשא ומתן לכריתתם של הסכם ההלוואה והסכם הערבות; מכתבים, מיילים תרשומות שהוחלפו בין המנוח לבין הבנק; פרוטוקולים והחלטות דירקטוריון של החברה לפיהם החליטה החברה להאריך את הסכם ההלוואה ועוד. משכך סבורים מנהלי העיזבון כי יש לקיים הליך גילוי מסמכים כנהוג בתביעה עצמאית.

4.      עמדת החברה

החברה מתנגדת לבקשה וסבורה שיש לדחותה מהטעמים הבאים: העיזבון נסמך על הוראות ההסדר אולם זה טרם נכנס לתוקף בשל אי התקיימות התנאים המתלים; אם יקבע שהתביעה תנוהל מחוץ להסדר הנושים אזי עלויות ניהול התביעה הניכרות יושתו על קופת הנושים המדולדלת. עוד נטען שמאחר שהחברה נכנסה להליכי הסדר אזי ההכרעה בתביעת החוב של העיזבון תהא בעלת השלכות ישירות על נושי החברה ולא על החברה משכך דינה להתברר במסגרת ההסדר.

5.      עמדת הנאמן

הנאמן תומך בעמדת החברה וגם לדידו יש לדחות את הבקשה. לגישתו מינוי בא כוחו של נושה להיות בעל תפקיד בתיק הוא דבר שנעשה בשגרה בדיני חדלות פירעון. בנוסף נטען שאין להתעלם מרצון הנושים שבחרו את בעל התפקיד במסגרת ההסדר והוא אמון על שמירת האינטרסים שלהם ויש לכבד את רצונם. עוד טוען הנאמן כי החלטות בעל תפקיד כפופות לביקורת וככל שתהיינה הסתייגויות מטעם מנהלי העיזבון פתוחה הדרך להגישן לבית המשפט.

טעם נוסף לגישת הנאמן לפיו יש לדחות את הבקשה הוא בכך שלחברה חובות בסך כולל של כ-187 מיליון ₪ ולעומת זאת חובו הנטען של העיזבון שולי ומהווה כ-3% בלבד מחובות החברה. ניהול תביעת חוב בעניין זה מחוץ לתיק ההסדר עלול להסב הוצאות רבות על קופת ההסדר ופגיעה בנושי החברה. לעיגון עמדתו מפנה הנאמן לסעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות") לפיה ניהול ההליכים מחוץ לתיק ההסדר עומד בניגוד להוראות הדין.

בשולי הדברים מבהיר הנאמן שהוא לא מתנגד למינוי בעל תפקיד נוסף לצורך בדיקת תביעת החוב של מנהלי העיזבון.

6.      לאחר עיון בבקשה ובתגובות הורתי לנאמן ביום 15.11.15 להגיש עדכון באשר לכניסתם לתוקף של התנאים המתלים, וככל שטרם התקיימו למסור הערכה באשר להתקיימותם ומועד המשוער לכך.  בתגובתו ציין הנאמן שלטענת החברה לא ידוע לה על קיומם של נושים בדין קדימה וכי לא התייצבו נושים מסוג זה לאסיפת הנושים שהתקיימה לצורך אישור ההסדר. עוד נטען כי הושגו אישורים שנדרשים לצורך כניסת ההסדר לתוקף. הנאמן הוסיף וציין שבאשר ליתר התנאים המתלים והם כניסה לתוקף של ההסכם לרכישת המניות ומחיקת השעבודים אזי קיימת פעילות נמרצת מצידו להשיגם אך אין ביכולתו להעריך את הסיכוי להתקיימותו ומועדו של זה שכן הדבר תלוי בצדדים שלישיים ובהצהרות החברה. כך, למשל, במסגרת כניסת ההסכם לרכישת מניות חברת CEEAH נדרשים גורמים שונים לאשר כי מניות החברה הועברו לרוכש כשהן נקיות מכל עיקול, שעבוד, תביעה או זכות אחרת של צד שלישי. אישור כאמור טרם הושג משכך לא יכול הנאמן להעריך את הסיכוי לכך שהתנאים אכן יתקיימו.

7.      הואיל והשלד הבורסאי של החברה נמכר לצד ג', תוך שנשמרו זכויות לחברה הקיימת ובין אלה זכויות התביעה, הצעתי לנאמן ולחברה שתוקם התאגדות חדשה שלה יומחו הזכויות האמורות, שהיא תהייה האישיות המשפטית שתנהל את ההליכים האמורים, כמו גם את בדיקת תביעות החוב. הנאמן הודיע שאינו רואה צורך להקים תאגיד חדש דבר שיהיה כרוך בעלויות ניכרות שאינן דרושות. מקבל אני את עמדת הנאמן ואיני רואה לחייב את החברה ואת הנאמן להקים חברה חדשה ומשכך ההתנהלות תהייה על ידי עו"ד גיסין כנאמן של המחזיקים לפי הסדר הנושים שמחויב גם בכל חובות של נאמן על פי דין.

8.      דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולהלכה הפסוקה סבורני דין בקשת מנהלי העיזבון להתקבל ומשכך דין המחלוקות שבינם לבין החברה להתברר במסגרת תביעה עצמאית ושלא בדרך של תביעת חוב ובקשה למתן הוראות ואפרט טעמיי;

9.      תביעה נגד חברה שנמצאת בהליך חדלות פירעון

המסגרת הנורמטיבית שבה עסקינן מוסדרת בסעיף 267 לפקודת החברות המורה כהאי לישנא:

      "משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד             החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע".

מושכלת יסוד היא שבירור טענות נושה כלפי חברה חדלת פירעון תעשה באמצעות הגשת תביעת חוב לבעל תפקיד וכקבוע בסעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980. תכלית הוראה זו הינה ריכוז כל התביעות שכנגד החברה תחת מטריה אחת, בין היתר מטעמי יעילות ושוויון. בהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון ברע"א 8327/07 משה שוב נ' רו"ח שמואל רוזנבלום (, 23.12.2007), בעמ' 3 (להלן: "עניין שוב"):

            "ביסוד ההוראה שבסעיף ניצבת התפיסה לפיה מעת שהחל תהליך הפירוק יש לרכז את                 התביעות נגד החברה להליך קולקטיבי אחד המתנהל בפני המפרק, וזאת מטעמים של    יעילות ושמירה על שוויון בין הנושים".   

ברוח זו מורה גם סעיף 350ב לחוק החברות לפיו ככל שהוגשה בקשת הבראה ובעקבותיה ניתן צו הקפאת הליכים, לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בהליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט. משמע דיני הקפאת ההליכים מפסיקים את התביעות התלויות ועומדות, אלא אם כן נותן בית המשפט אישור מפורש להמשיכן (ראה: ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה (מהדורה שנייה, 2010), בעמ' 702).

עם זאת נציין כי הוראת סעיף 267 לפקודת החברות מתירה במקרים חריגים הגשת תביעה עצמאית. השיקולים שמדריכים את בית המשפט להורות על בירור בהליך עצמאי הם בין היתר האם מדובר בתביעה סבוכה ומורכבת שמחייבת שמיעת ראיות, קביעת ממצאים וכדומה כך שבירורה על יסוד תביעת חוב לפני בעל תפקיד או בקשה למתן הוראות לא תאפשר הכרעה כדבעי במחלוקת. שיקול נוסף אותו יש להביא בחשבון הינו האם בירור כאמור לא ייפגע בזכויות הדיוניות של הצדדים, אפנה בהקשר זה לדברי כב' הנשיא גרוניס  בע"א 7390/13 עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית נ' ב. גאון קמעונאות וסחר בע"מ (, 4.5.2014), בעמ' 7:

"עם זאת, בירור המחלוקת בדרך המזורזת של מתן הוראות יהיה מוצדק רק כאשר הפגיעה בזכויותיו הדיוניות של בעל הדין שכנגד הינה מידתית ומוצדקת. במסגרת זו, יש לבחון האם ניהול ההליך באופן מקוצר הכרחי בכדי לאפשר את ביצועו המהיר והיעיל של תפקיד המפרק, האם קיימות עילות ייחודיות לדיני חדלות פירעון, והאם המחלוקת תחייב בירור עובדתי מורכב שאינו מתאים למסגרת דיונית של מתן הוראות".

כן ראה: עניין שוב, בעמ' 3–4; פר"ק (מחוזי ת"א) 40721-09-12 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ (בהקפאת הליכים) נ' ד"ר אורלי אינס-קינג (, 7.5.2014), בעמ' 3; פר"ק (מחוזי ת"א) 1748/02 משב תעשיות קרור בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' (, 26.5.2014), בעמ' 10).

10.  מן הכלל אל הפרט;

מעיון בבקשה ובנספחיה לרבות בכתבי הטענות שהוגשו בתביעת העיזבון עולה שעסקינן בתביעה שכרוכה במחלוקות עובדתיות סבוכות שמחייבות שמיעת ראיות, הגשת מסמכים, קביעת ממצאים וכדומה. בין אלה: סוגיית מעמדו של המנוח, קרי, האם המנוח היה ערב לחובות החברה כמתחייב לפי חוק הערבות; שאלת תוקפם של הסכם ההלוואה והסכם הערבות; האם הארכת ההסכמים נעשתה כדין; טענות החברה בדבר זכות קיזוז חובה בגין נזק שנגרם לה עקב אי מימוש בטוחה ועוד. כל אלו מעידים על מורכבות ההליך ומחייבים את המסקנה שלפיה עסקינן בבירור עובדתי סבוך שאין מקום לערוך אותו במסגרת תביעת חוב או בקשה למתן הוראות.

אדגיש שגם בשים לב לצדדים שבמחלוקת מן הראוי להיעתר לבקשה שכן המנוח איננו בין החיים דבר אשר יחייב שמיעת עדויות וחקירות של מספר עדים באשר ליחסיו עם החברה וטוב שיעשה אם אלו יתבררו לפני בית משפט כהליך עצמאי ולא במסגרת תביעת חוב לפני בעל תפקיד.

לא למותר לציין שהמחלוקת מחייבת קיומם של הליכי ביניים כגון גילוי מסמכים וכיוצא באלה שמקומם אינו במסגרת בקשה למתן הוראות ובהקשר זה אפנה למסמכים שגילויים התבקש וכמפורט בסעיף 3 סיפא לעיל. כמו כן עסקינן בטענות של כל אחד מהצדדים כלפי מישנהו, תביעת החברה נגד העיזבון מצד אחד ותביעת מנהלי העיזבון נגד החברה מצד שני. לכן, הגשת תביעת חוב על ידי מנהלי העיזבון נגד החברה לא תאיין את הצורך בבירור טענות של החברה נגד העיזבון דבר שיחייב ממילא התדיינות נוספת ומשכך וגם מטעם זה עדיף שכלל המחלוקות יתבררו בפני ערכאה נפרדת.

ער אני לטענת החברה והנאמן באשר לעלויות שכרוכות בבירור התביעה אך לא ראיתי בכך כדי לשנות את המסקנה. נושא זה היה ידוע לחברה ולנאמן עוד בטרם אישור הסדר הנושים ומשכך היה עליהם לקחת מראש בחשבון את העלויות ואין הדבר מהווה הפתעה עבורם. זאת ועוד, עלויות ההתדיינות אינן שקולות לצורך לאפשר בירור ענייני שדרוש כאמור להכרעה במחלוקות. משכך, גם אם המחלוקת הייתה מתבררת בדרך של מתן הוראות לא היה מנוס מזימון עדים, שמיעת ראיות, קיום הליכי ביניים, סיכומים וכיוצא באלה כך שאין עסקינן בחיסכון בעלויות.

גם לא ראיתי ממש בטענת הנאמן והחברה באשר לכך שבירור התביעה יגרום להתארכות הסדר הנושים בהינתן שטרם התקיימות התנאים המתלים לכניסת ההסדר לתוקף ולא ניתן לעת הזו להעריך את הסיכוי להתממשות התנאים ומועד ההתממשות. לעומת זאת, תביעת מנהלי העיזבון כבר קיימת והוגשו בה כתבי הטענות ומשכך דומה שאין עסקינן בהתארכות ממושכת של ההליך.

11.   ניגוד עניינים בעל תפקיד

מעבר לדרוש;

נתתי דעתי לטענות מנהלי העיזבון שלפיהן קיים חשש לניגוד עניינים אצל הנאמן שמונע הימנו לבדוק ולהכריע בתביעת החוב, ודומני שגם בכך טעם להורות שאין מקום להמרת התביעה בתביעת חוב והכרעתה על ידי הנאמן להסדר הנושים.

הכלל שאוסר ניגוד עניינים הינו עקרון יסוד במשפטנו שאינו פוסח על דיני חדלות פירעון שיש להקפיד בו קלה כחמורה ולמנוע מצב של ניגוד עניינים. על החשיבות של העדר ניגוד עניינים בדיני חדלות פירעון ניתן ללמוד מהוראות שונות בחקיקה והחלטות בנושא. אפנה לתקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 שלפיה: "לא ימנה בית המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד". (ראו: רע"א 8388/08 סלים עתאמנה נ' עו"ד איתן ארז מנהל מיוחד (, 22.2.2009), בעמ' 3; פר"ק (מחוזי ת"א) 39465-08-14 יאיר גלר נ' דורית לוי טילר, כונסת נכסים (, 25.11.2014), בעמ' 2; פר"ק (מחוזי ת"א) 29930-08-14 צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (, 1.9.2014).

ביישום לענייננו;

סעיף 158 להסדר הנושים מורה כי: "תומחינה לכל הנושים הבלתי מובטחים, ביניהם מחזיקי איגרות החוב (סדרה א') באמצעות בעל התפקיד, כל זכויות התביעה של החברה כלפי חלק מבעלי השליטה, לרבות כלפי עיזבון המנוח יולי עופר ז"ל". משהומחו זכויות התביעה של החברה לנאמן ברי לכל כי אין באפשרותו מחד גיסא לברר את תביעת מנהלי העיזבון נגד החברה ומאידך גיסא לפעול בשם נושי החברה ולנהל הליכי תביעה נגד העיזבון. הנאמן הן בכובעו השיפוטי כמכריע בתביעות חוב, לרבות בתביעת מנהלי העיזבון והן בכובעו כתובע בשם הנושים את מנהלי העיזבון, מצוי בניגוד עניינים אינהרנטי. ניגוד עניינים זה נמנה על אותם מקרים חריגים שבהם אין להותיר את בירור התביעה בידי בעל התפקיד בשל חשש ממשי למשוא פנים ומשכך יש לקבל את עמדת מנהלי העיזבון, עמדה שנתמכת גם על ידי הכנ"ר.  איני סבור שניתן לרפא את ניגוד העניינים על ידי מינוי בעל תפקיד נוסף בצידו של הנאמן כמוצע על ידי האחרון שכן לא יהיה בכך כדי להפיג את החשש של ניגוד העניינים שבו מצוי הנאמן. גם לא ראיתי לקבל את טענת הנאמן כי חוב העיזבון מהווה חוב שולי בהשוואה למצבת החובות של החברה כטעם לדחיית הטענה. על הנאמן לבדוק את תביעות החוב של החברה באופן שוויוני, ניטרלי, נטול אינטרסים ללא קשר לגובהו היחסי של החוב.

בשולי הסעיף אבהיר שאין באמור כדי להטיל דופי בעו"ד גיסין וביכולתו לכהן כבעל תפקיד ככלל אלא במקרה הנתון שלפני שבו על פני הדברים קיים ניגוד עניינים מובנה ונכון יהיה גם מבחינת נראות שלא הנאמן יבדוק ויכריע תביעת חוב שתוצאתה בעלת השפעה על הסדר הנושים.

12.    סוף דבר

לאור אמור לעיל אני נעתר לבקשת מנהלי העיזבון להמשיך את בירור המחלוקות שבין הצדדים בתביעה עצמאית וטוב שהדבר יעשה במסגרת התביעה הקיימת בת"א 21884-05-14.

5129371הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת ההליך שיתנהל בין הצדדים.

54678313

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותסגור את הבקשה.

ניתנה היום, כד' טבת תשע"ו, 5 ינואר 2016, בהיעדר הצדדים.