|
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
|
|
שלומית אסל בר לביא , עו"ד
|
|
|
נ ג ד
|
|
המשיבים:
|
1. המפקח על הביטוח
באגף שוק ההון הביטוח
|
|
|
2.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
|
|
|
3.
משרד המשפטים
|
|
|
4.
ה"פול" המאגר הישראלי לביטוח רכב
|
|
|
5.
קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
|
|
עתירה למתן צו על תנאי
|
|
תאריך הישיבה:
|
כ"ד בסיון
התשע"ח
|
(7.6.2018)
|
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות
(הוראת שעה), תשע"א-2011
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975
פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970
1. עתירה זו
עניינה הסדרה, רישוי וביטוח אופניים וקורקינטים חשמליים (להלן: כלים חשמליים), כאשר העותרת מבקשת כי בית משפט זה יורה
למשיבים להקים מרשם של הכלים החשמליים, להנפיק להם לוחיות רישוי ורישיון רכב,
להסדיר העברת בעלות בהם, להסדיר רישוי נהיגה לשימוש בהם, וכן להסדיר ביטוח חובה
ותעריפי ביטוח לכלים אלה.
2. עתירה זו
דינה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים כנדרש.
למרות השאלות
המורכבות וכבדות המשקל הכרוכות בהסדרה כוללת של הכלים החשמליים והסעדים הנרחבים
והמשמעותיים המבוקשים בעתירה כאמור, לא פנתה העותרת לרשויות המדינה הרלבנטיות
לבירור הדברים ולמיצוי ההליכים קודם להגשת העתירה. כפועל יוצא, העתירה מציגה תשתית
עובדתית ומשפטית חלקית ולוקה בחסר. מתשובת המדינה לעתירה עולה כי הנושא נדון ונבחן
במהלך העשור האחרון על ידי רשויות המדינה הנוגעות בדבר ובעקבות כך נקבע תקן ישראלי
מחייב לאופניים חשמליים, נקבעו הוראות שונות בסוגיה זו בדיני התעבורה ואף נחקק חוק
לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה),
תשע"א-2011. כל אלה לא קיבלו ביטוי בעתירה והסעדים המבוקשים בעתירה
מתעלמים מהאסדרה שנעשתה.
3. בנסיבות
אלה, נראה כי בשל אי מיצוי הליכים והעדר פניה מוקדמת לרשויות המדינה הרלבנטיות,
אין כל מקום שבית-משפט זה יידרש לטענות השונות המועלות בעתירה, שהעותרת לא טרחה
כאמור להעלותן בפני הרשויות הנוגעות בדבר ולקבל את התייחסותן לטענותיה ובקשותיה
עובר להגשת עתירה זו.
כידוע, מיצוי הליכים מקדמיים של פנייה לרשות וקבלת תגובתה הינו
תנאי סף להיזקקות בית-משפט זה לעתירה נגד הרשות. כפי שנפסק שוב ושוב "הלכה
היא, כי קודם לפנייתו של עותר לבית משפט זה, עליו למצות את ההליכים המינהליים
ולפנות אל הרשות המוסמכת עצמה לשם קבלת הסעד המבוקש, שאם לא כן צפויה עתירתו
להידחות על הסף" (בג"ץ 4842/06 פלוני נ' שר הפנים, פסקה 10 (11.4.07), וראו
עוד מיני רבים: בג"ץ 6394/04 ארגון האמבולנסים הפרטיים נ' מגן דוד אדום (10.2.2005); בג"ץ
9074/09 בנאי נ' המפקח על הביטוח (7.2.2010); בג"ץ
2342/15 תנועת רגבים נ' שר הביטחון (2.4.2015)).
3. בנוסף,
כעולה מהעתירה, הגורם להגשתה הם פסקי דין של בתי משפט השלום שעסקו בשאלת תחולתם של
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ופקודת ביטוח רכב
מנועי [נוסח חדש] התש"ל-1970 על כלים חשמליים. ואולם, בית משפט זה בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות, ואין
לאפשר עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק על ידי עתירה לבג"ץ (בג"ץ
7756/17 אור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 7 (20.2.2018);
בג"ץ 4831/17 באיסה נ' משרד השיכון (29.11.2017); בג"ץ
7247/17 ועד הורי בית הספר "דאר אל
מערפה" נ' שר החינוך (17.9.2017); ובג"ץ 7640/15 חשב גרניט ייזום ויישום פרוייקטים בע"מ נ' ואגו (15.11.2015)).
4. אשר על כן העתירה
נדחית.
העותרת
תישא בהוצאות המשיבים 3-1 בסך 3,000 ₪, וכן בהוצאות המשיב 4 והמשיב 5, בסכום של
3,000 ₪ לכל אחד.
ניתן היום,
כ"ז בסיון התשע"ח (10.6.2018).
