ניסיון לרצח ועבירות נשק - בש"פ 4744/18 מדינת ישראל נ' אופיר לביא (‏23.7.2018)

בבית המשפט העליון

בש"פ  4744/18

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

המבקשת:

מדינת ישראל

                                          

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:	1. אופיר לביא
	2. עמוס לביא
	3. נופר אוחנה
	4. אסרסה גוואנגול
	5. ממוש לאוי

                                          

בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

                                          

תאריך הישיבה:

ה' באב התשע"ח           (17.07.18)

חקיקה שאוזכרה:

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996: סע'  62

החלטה

           לפנַי בקשה ראשונה להארכת מעצרם של משיבים 4-1 בתשעים ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 29.6.2018 וכן להאריך את מעצרו של משיב 5 בתשעים ימים החל מיום 2.8.2018, או עד למתן פסק דין בעניינם בתפ"ח 65172-09-17 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

כתב האישום והליכי המעצר

1.             ביום 29.9.2017 הוגש כתב אישום נגד המשיבים, אשר כלל ארבעה אישומים המייחסים להם ניסיונות לרצח, עבירות נשק ועבירות סמים. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. עם הצגת "ניצוץ ראייתי" ובהסכמת באי-כוחם, הוארך מעצרם של המשיבים עד למתן החלטה אחרת.

2.             ביום 17.10.2017, בטרם ניתן מענה לכתב האישום, הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום מתוקן. האישום הראשון בכתב האישום המתוקן מפרט על אודות קשר שקשרו משיבים 3-1 לפגיעה ביריביהם. במסגרת הקשר, משיבים 2-1 מסרו אקדח, באמצעות משיב 5, לידיו של ב.א., שהצטרף למאבקם ביריביהם; האישום השני מייחס למשיבים 3-1 ניסיון לרצוח שניים מיריביהם; האישום השלישי גם הוא מייחס למשיבים 3-1 ולשני נאשמים אחרים ניסיון לרצח; האישום הרביעי מייחס למשיבים 2 ו-4 עבירות בנשק; האישום החמישי עניינו עבירות סמים שבוצעו בדצמבר 2013 במסגרתן סיפקו משיבים 4-3 סמים מסוג קוקאין בהוראת משיב 1; האישום השישי מייחס למשיב 2 ניסיון שידול לפגוע בב.א. ולגרום לו חבלה חמורה, זאת לאחר שהתעורר בלבו חשד לפיו ב.א. "ערק" לשורות יריביו; האישום השביעי עניינו בשתיל קנבוס שגידל משיב 5 בביתו, במשקל סם כולל של 59.4 גרם.

3.             בד בבד עם הגשת כתב האישום המתוקן הגישה המבקשת בקשה מתוקנת למעצר המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים בעניינם. ביום 18.1.2018 קבע בית המשפט המחוזי, כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיבים בכל האישומים המיוחסים להם. ביחס למשיבים 3-1 נקבע כי נוכח העבירות המיוחסות להם, עברם הפלילי ועונשי המאסר שריצו בעבר, המסוכנות הנשקפת מהם גבוהה ואין מקום לבחון חלופת מעצר בעניינם. על כן הורה בית המשפט על מעצרם עד תום ההליכים.

4.             באשר למשיבים 5-4 הורה בית המשפט על עריכת תסקיר מעצר בעניינם, לצורך בחינתה של חלופת מעצר. בתסקיר המעצר בעניינו של משיב 4 נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורו לחלופת מעצר, לאחר שהתרשם כי קיים סיכון גבוה להישנותה של התנהגות פורעת חוק מצדו, וכן כי אין ביכולתן של המפקחות המוצעות – אמו ואחיותיו – להוות דמויות סמכותיות ולהציב לו גבולות. באופן דומה, גם בתסקיר המעצר בעניינו של משיב 5 נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורו לחלופת מעצר. בתסקיר הוערכה רמת סיכון גבוהה להישנותן של עבירות סמים ונשק מצד משיב 5, וכי המפקחים המוצעים מתקשים בהצבת גבולות.

5.             ביום 7.2.2018 התקיים דיון בעניין חלופת מעצרם של משיבים 5-4. לאחר טיעונים ובהיעדר חלופה אחרת, הסכים משיב 4 למעצרו עד תום ההליכים וכך הורה בית המשפט המחוזי. בעניינו של משיב 5, לאחר חקירת המפקחים המוצעים מטעמו, הורה בית המשפט ביום 20.2.2018 על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בנסיבות התיק, ביקש בית המשפט לבחון את אפשרות מעצרו של משיב 5 באיזוק אלקטרוני. ואכן, ביום 27.2.2018, לאחר קיום דיון, הורה בית המשפט המחוזי על העברתו למעצר באיזוק אלקטרוני. אלא שביום 14.5.2018 נערך למשיב 5 שימוע בעקבות הפרה מהותית של תנאי האיזוק האלקטרוני. במסגרת השימוע ביקש משיב 5 לסיים את מעצרו בפיקוח אלקטרוני ולשוב למעצר מאחורי סורג ובריח. נוכח עמדה זו הורה בית המשפט המחוזי ביום 16.5.2018 על מעצרו.

ההליך העיקרי

6.             נוכח קשיים מסויימים אשר נגעו לייצוגם של המשיבים, בקשות של באי-כוחם לדחיית מועדי דיונים על מנת ללמוד את חומר החקירה וקיומם של הליכי משא ומתן בין הצדדים, טרם ניתן מענה לכתב האישום. בדיון שהתקיים ביום 17.4.2018 הודיעו באי-כוח המשיבים כי הגישו בקשה לעיון בחומרי חקירה.

7.              בדיון תזכורת שנערך ביום 21.5.2018 הורה בית המשפט כי ביום 9.7.2018 יינתן מענה לכתב האישום וכן נקבעו שני מועדי הוכחות, ביום 5.11.2018 וביום 12.11.2018.

8.             עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי ביום 15.7.2018 התקיים דיון נוסף ומתן המענה לכתב האישום נקבע בשנית ליום 7.10.2018. כמו כן, בהחלטה מיום 16.7.2018 הודיע בית המשפט על ביטול דיון ההוכחות שנקבע ליום 12.11.2018, בשל אילוצי בית המשפט.

הבקשה להארכת המעצר

9.             כאמור בפתח הדברים, המבקשת עותרת להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. לשיטתה, מסוכנותם של המשיבים נלמדת מהעבירות המיוחסות להם וממעשיהם המתוארים בכתב האישום. לצד נסיבות ביצוע העבירות, גם עברם הפלילי של המשיבים עומד להם לרועץ. כך, משיב 1 בעל עבר פלילי בעבירות רכוש, נשק, קשירת קשר ואלימות וריצה בעבר עונשי מאסר בגין עבירות אלו, ובכלל זה מאסר של 7.5 שנות מאסר בעבירות קשר לביצוע פשע ונשק. משיב 2 אף הוא בעל עבר פלילי בעבירות רכוש, קשר לפשע, איומים, אלימות, מס ונשק. משיב 3 בעל עבר פלילי בעבירות רכוש, אלימות וסמים. ביום 16.4.2018 הוא נדון לעונש מאסר של 17.5 חודשים בגין ביצוע עבירות נשק ולעת הזו הוא אסיר. משיב 4 בעל עבר פלילי בעבירות סמים, התפרצות, רכוש, איומים וקשר למטרה אסורה, וריצה אף הוא עונשי מאסר בגין ביצוע עבירות אלו. משיב 5 בעל עבר פלילי בעבירות הפרעה לעובד ציבור, עריקות, חבלה ברכב, נהיגה ללא רישיון ונהיגה פוחזת ברכב. משיב זה גם הוכיח כי אינו ראוי לאמון בית המשפט משנמצא מפר את תנאי הפיקוח, בה בשעה שגם נמצאו בכליו סמים מסוכנים. באשר להתקדמות ההליך העיקרי, ציינה המדינה כי שמיעת התיק טרם החלה, אך נקבעו שלושה תאריכים לקיום דיוני הוכחות לאחר פגרת בתי המשפט.

10.          משיבים 2 ו-4 התנגדו להארכת מעצרם. בדיון שהתקיים לפנַי טען בא-כוחם כי נוכח העובדה שהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום התרחשו בשנת 2013, אין ממש בטענת המדינה למסוכנות, ובכל מקרה, בחלוף תשעה חודשים ממועד מעצרם השתנתה נקודת האיזון ויש להעדיף את שחרורם לחלופת מעצר. במסגרת זו הם מוכנים להימצא במעצר תחת פיקוח אלקטרוני, ולהעמיד ערבויות מתאימות.

11.          משיב 5 התנגד אף הוא להארכת מעצרו. בא-כוחו טען בדיון כי הוא העדיף לשוב למעצר מאחורי סורג ובריח על פני מעצר באיזוק אלקטרוני מכיוון שהיווה עול על משפחתו. ברם, נוכח חלוף הזמן, חלקו במעשים המיוחסים למשיבים ועברו הפלילי המינורי, יש מקום להורות על שחרורו בעת הזאת. עוד נטען, כי העיכובים בניהול ההליך נובעים מהתנהלות המבקשת בלבד. נוכח כל אלה, ביקש בא-כוחו כי תיבחן האפשרות לשחררו למעצר בית לילי ולשלבו במקום עבודה.

12.          משיבים 1 ו-3 הסכימו להארכת מעצרם.

דיון והכרעה

13.          לאחר שבחנתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לקבל את בקשת המדינה, ביחס לכלל המשיבים.

14.          כידוע, במסגרת החלטה בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים נדרש בית המשפט לאזן בין מסוכנותו של הנאשם לבין חזקת החפות העומדת לו וזכותו לחירות. במסגרת האיזון האמור נדרש בית המשפט, בין היתר, למסוכנות הנשקפת מהמעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום, לעברו הפלילי, להתארכות הליכי המעצר ולקצב התקדמות המשפט (ראו למשל: בש"פ 4693/18 מדינת ישראל נ' פלוני (24.6.2018)). בראי השיקולים האמורים, במקרה דנן נוטה האיזון בעת הזאת לטובת הארכת מעצרם של המשיבים.

15.          בענייננו, אין מקום לספק באשר למסוכנות הנשקפת ממשיבים 2 ו-4, הנלמדת בראש ובראשונה מהמעשים המיוחסים להם. השניים מואשמים בעבירות בתחום הנשק, עבירות המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית. בית משפט זה עמד פעמים רבות על החומרה הנשקפת בעבירות הטמונה בעבירות נשק ועל כך שהמסוכנות הנובעת מעבירות אלה אינה ניתנת לאיון בדרך של חלופת מעצר. לכן, שחרור לחלופת מעצר בעבירות אלו יהא רק במקרים חריגים (ראו למשל: בש"פ 2545/18 מדינת ישראל נ' איתח (4.4.2018)). למעלה מכך, משיב 2 מואשם בנוסף גם בעבירת ניסיון לרצח, שעל חומרתה ועל המסוכנות האינהרנטית הנובעת ממנה אין צורך להכביר במילים. בדומה, משיב 4 מואשם בנוסף לעבירות הנשק גם בסחר בסם מסוכן, אשר אף לגביה קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית (ראו: בש"פ 1983/18 מדינת ישראל נ' טויל (25.3.2018)). כמו כן, אף שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו של משיב 4, בין היתר נוכח סיכון גבוה להישנותה של התנהגות עוברת חוק.

16.          באשר למשיב 5, אין לכחד כי חלקו במעשים המיוחסים לכל המשיבים אינו מרכזי והעבירות המיוחסות לו חמורות פחות מהעבירות המיוחסות ליתר המשיבים. במצב דברים רגיל ייתכן כי היה מקום להורות על בחינת חלופות מעצר בעניינו. ברם, משיב 5 הועבר זה מכבר למעצר בפיקוח אלקטרוני ולאחר שהפר את תנאי מעצרו ביקש לשוב למעצר מאחורי סורג ובריח. עוד עולה, כאמור, כי במסגרת הפרת תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני נתפס משיב 5 עם סם מסוכן, כאשר אחת מהעבירות המיוחסות לו היא גידול ושימוש בסם מסוכן. במצב דברים זה, אין מקום בעת הזאת לבחינה נוספת של חלופות מעצר, בפרט נוכח תסקיר שירות המבחן, אשר לא בא בהמלצה בעניינו, כאמור, ובו צוין כי ישנו סיכון גבוה להישנותן של עבירות סמים ונשק – סיכון שהתממש.

17.          לבסוף, באשר לקצב התקדמות ההליך העיקרי. אמנם, קצב התקדמות ההליך העיקרי אינו משביע רצון, כאשר עברו כתשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום המתוקן וטרם התקיימה ישיבת הוכחות אחת. אך דומה כי האשם לכך רובץ, ברובו, לפתחם של המשיבים. לצד זאת, על בית המשפט ועל הצדדים לעשות כל שבידם כדי להגביר את קצב התקדמות ההליך, ובכלל זה לקבוע מועדים נוספים לדיוני הוכחות, ככל שנדרשים.

18.          על יסוד האמור, אני נעתר לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרם של משיבים 2 ו-4 בתשעים ימים החל מיום 29.6.2018, וכן על הארכת מעצרו של משיב 5 החל מיום 2.8.2018, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 65172-09-17 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

5129371 ניתנה היום, ‏י"א באב התשע"ח (‏23.7.2018).