‏הצגת רשומות עם תוויות עילת מעצר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עילת מעצר. הצג את כל הרשומות

יום שני, 26 ביולי 2021

חלופות מעצר - בש"פ 4267-19 פלוני נ' מדינת ישראל (10.07.2019)

 

בבית המשפט העליון

 

בש"פ  4267/19

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

העורר:

פלוני

                                             

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

מדינת ישראל

                                                                                                                                                                                                

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.6.2019 במ"ת 42677-04-19 שניתנה על-ידי כבוד השופטת נ' בכור

                                             

תאריך הישיבה:                        כ"ד בסיון התשע"ט (27.6.2019)

 

בשם העורר:                            עו"ד גיא עין-צבי

בשם המשיבה:                         עו"ד מירי קולומבוס, עו"ד שירי רום

 

החלטה

 

1.         בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.6.2019 (מ"ת 42677-04-19, השופטת נ' בכור). בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

 

כתב האישום וההליכים עד כה

 

2.         העורר הוא אחד מבין 27 נאשמים בפרשה שעיקרי הפרטים הנוגעים אליה מובאים בהחלטתי בבש"פ 4354/19 מיום 10.7.2019 ועניינה ברשת "טלגראס", שעל-פי הנטען הפכה לאמצעי העיקרי לסחר בלתי חוקי בקנאביס בישראל, ונסחרו במסגרתה סמים מסוכנים נוספים (להלן: טלגראס). נגד הנאשמים בפרשה הוגשו ביום 18.4.2019 שני כתבי אישום נפרדים כתב האשום המופנה כלפי 20 מהם הוא זה שנוגע לעורר (תפ"ח 42587-04-19, השופט ע' קובו). ככלל מיוחסות לנאשמים עבירות של סחר בסמים והלבנת הון, ובנוגע לחלק מהתקופה נטען כי ביצוע העבירות היה במסגרת פעילות בארגון פשיעה. לצורך ההליך שבפני המשך הדברים יתמקד בפרטים הרלוונטיים לעורר.

 

3.         לפי כתב האישום, העורר הצטרף לטלגראס בפברואר 2018, ופעל בה כמתכנת, בתוקף השכלתו והכשרתו המקצועית, וזאת עד למעצרו ביום 12.3.2019. בעיקרו של דבר, נטען כי העורר ביצע פעולות תִכנות שנועדו להקל על ניהול הארגון ולשפר את השירות של טלגראס, וקיבל עבור כך משכורת חודשית שגובהה עמד על 12,000 שקלים. כן נטען כי חלק מסכום זה שולם באמצעות מטבע מסוג "ביטקוין" באופן שמגבש עבירה של הלבנת הון. על-פי כתב האישום, העורר פיתח "בוטים" (כתב האישום מסביר כי אלה תוכנות הכוללות שאלות ותשובות המתאימות את עצמן באופן אוטומטי לשאלה שמקליד המשתמש) שסייעו במתן מענה לשאלות מסוחרים ורוכשים שהשתמשו בטלגראס. כמו כן, נטען כי העורר היה אחראי לתיקון תקלות שהתעוררו בבוטים אלה.

 

4.         כתב האישום ייחס לעורר עבירות במסגרת של ארגון פשיעה בגדרם של שלושה אישומים שונים: תיווך לסחר בסמים מסוכנים לפי סעיפים 14 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה), עסקה אחרת בסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה, שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הדחת קטין לסמים מסוכנים לפי סעיף 21(א)(1) לפקודה, הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, ושימוש בערמה, מרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 – כולן בצירוף הנסיבה המחמירה הקבועה בסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003. כן יוחסה לו עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודה.

 

5.         בד בבד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר, כמו גם של נאשמים נוספים, עד תום ההליכים נגדם. בו ביום הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד למתן החלטה אחרת. ביום 16.5.2019 הורה בית המשפט המחוזי על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של העורר.

 

6.         בתסקיר שהוגש ביום 5.6.2019 המליץ שירות המבחן לשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית הוריו, בפיקוחם וכן בפיקוח של שתי אחיותיו, ותוך הטלת צו פיקוח. בתמצית, שירות המבחן התרשם אמנם כי ישנו סיכון להישנות ביצוען של עבירות מצד העורר, אולם סבר כי הדפוסים העברייניים לא מושרשים אצלו, וכי גורמי סמכות דוגמת בני משפחתו עשויים להשפיע עליו ולהרתיע אותו מלפעול לפיהם. שירות המבחן העריך כי המפקחים המוצעים הם אנשים נורמטיביים המבינים את הקשיים הצפויים להם ושבידם הכלים להתמודד עמם. בתסקיר צוין כי ישנם חברים של העורר שהציעו עצמם כמפקחים, אלא שהם התקשו להגיע לפגישה עם שירות המבחן ובשל כך לא נבחנו.

 

7.         למחרת הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ונקבע כי לאחר קבלת כלל חומרי החקירה יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר ביחס לכך.

 

8.         כאמור, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי הבהיר תחילה כי אף שהעורר לא ניהל את טלגראס, והיה רק מתכנת אחד מבין כמה שנשמע להוראת הממונים עליו, יש לייחס משקל לבחירתו לקחת חלק בארגון פשיעה ולבצע לכאורה עבירות במסגרתו. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי עמד על קיומה של עילת מעצר סטטוטורית בעניינו של העורר מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. בית המשפט המחוזי ציין כי הגם שהעורר הוא אדם צעיר ללא עבר פלילי שניתן, ככלל, לעצרו בפיקוח אלקטרוני או לשחררו לחלופת מעצר, אין מקום להורות כך בנסיבות העניין. בהקשר זה בית המשפט המחוזי הצביע על כך שבשל היותו של העורר מתכנת, נשקפת ממנו מסוכנות אף שלא היה אחראי לפיתוחה של טלגראס. לשיקולים אלה מתווספים, כך נקבע, מעורבותו הגבוהה של העורר בטלגראס, הנלמדת מהשתתפותו בפעילות ציבורית ותקשורתית לקידום לגליזציה של סמים, נטייתו לתת צידוקים רציונאליים ואידיאולוגיים להתנהלותו וחוסר מודעותו לדפוסי תלותו בסמים כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן, וסירובו לתת סיסמאות למחשבים ולטלפונים שלו לחוקריו.

 

9.         בנוסף, בית המשפט המחוזי ציין כי לא התרשם שבני משפחתו של העורר, שנכחו בדיון, יוכלו לשמש כמפקחים. זאת, בין היתר בשים לב לכך שאביו של העורר לא הביע עמדה ברורה נגד הפרת החוק ותפס את פעילותה של טלגראס באופן חיובי, וכן לכך שהעורר ביקש בעבר מאחותו ר', שאמורה הייתה לשמש כמפקחת העיקרית עליו, כי אם יהיה מעורב בהליך פלילי תיצור קשר עם מייסד הארגון.

 

10.       בית המשפט המחוזי דחה טענות שהעלה העורר ביחס לחוסר שוויון בינו לבין נאשמים אחרים ששוחרו בתנאים מגבילים. בית המשפט המחוזי הדגיש בהקשר זה כי העורר הוא מתכנת, בניגוד לאחרים (מה שמקשה על איון המסוכנות הנשקפת ממנו), וכי ביחס לחלקם ישנן נסיבות אישיות שאינן מתקיימות בעניינו.

 

11.       בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי קבע כי חרף התנהלותו הנורמטיבית של העורר, אף על פי שאינו בעל עבר פלילי ולא שימש בתפקיד בכיר בטלגראס – יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי הדגיש כי המסוכנות העולה מהעורר טמונה בגישה למרשתת, וכי נוכח חוסר התאמתם של המפקחים אין במעצר בפיקוח אלקטרוני כדי לאיינה. לצד זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף כי אילו ניתן היה לשבש את הגישה למרשתת ואת הקליטה הסלולרית במקום שבו יוחזק העורר ולאתר מפקחים נוספים ראויים במקום האחות ר' והאב, ניתן היה לשקול את המשך מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני.

 

12.       להשלמת התמונה יצוין כי נכון למועד הדיון בפני שמונה מבין הנאשמים הנוספים בפרשה שוחררו לחלופות מעצר, אחד מהם נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני, שניים נוספים עצורים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם (אחד מהם בעקבות החלטתי בבש"פ 4354/19)  ) ושמונה נאשמים אחרים עצורים עד להחלטה אחרת בעניינם. בקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשה גם בכל הנוגע לנאשמים במסגרת כתב האישום השני שהוגש בפרשה. בשלב שבו התקיים בפני הדיון, אחד מהנאשמים בכתב אישום זה היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני, ואילו השאר עצורים עד להחלטה אחרת בעניינם (מ"ת 42277-04-19,   השופטת בכור).

 

הערר

 

13.       הערר שבפני נסב על החלטתו של בית המשפט המחוזי. העורר טוען כי יש לשחררו לחלופת מעצר בפיקוחם של בני משפחתו. טענותיו מופנות בעיקרו של דבר כלפי שלושה מוקדים: רמת המסוכנות הפחותה הנשקפת ממנו, העדר השוויון בינו לבין נאשמים אחרים בפרשה, וטיבה של חלופת המעצר שהוצעה בעניינו.

 

14.       ראשית, טוען העורר כי פעילותו בארגון מצומצמת ושולית יותר מהאופן שבו זו הוצגה בכתב האישום, וכי לא נשקפת ממנו סכנה מידית ומוחשית. העורר טוען כי אין מחלוקת על כך שאינו משתייך למקימי הארגון או מפתחיו, וכי הבוטים שהפעלתם מיוחסת לו היו קיימים עוד לפני הצטרפותו והוא לכאורה רק שיפר אותם. בהמשך לכך, נטען כי אין כל מקום להתייחס באופן שווה לכלל המתכנתים, כאשר ברי שישנו הבדל בין מי שיצר את הבוט המרכזי של היישומון או שהוא בעל שליטה בחשבונות סוחרי הסמים, לבין מי שמיוחסת לו רק כתיבת בוט הנוגע לפניות ציבור. עוד טוען העורר כי הוא מעולם לא בא במגע עם סוחרי סמים במסגרת עבודתו ולא תיווך ביניהם לבין הקונים. תפקידו, כך נטען, התמצה אך ורק בכתיבת קוד למשימה שולית יחסית שמעורבותו בה אינה נדרשת עוד. בנוסף, בניגוד לדברי המדינה בבית המשפט המחוזי, נטען שאין ראיות לכך שהעורר מחזיק בגישה למקורות מידע ונכסים וירטואליים, וכן שאין לו כל אפשרות לשבש את החקירה לאחר שזו הסתיימה.

 

15.       שנית, טוען העורר כי ההחלטה להותיר אותו במעצר מאחורי סורג ובריח בה בעת שגורמים בדרג בכיר ממנו שוחררו, אינה סבירה. זאת, הן מהיבטים של שוויון, והן מבחינת התרומה לארגון, שמטבע הדברים נמצאת ביחס ישיר לרמת הבכירות בו.

 

16.       לבסוף, העורר מעלה טענות גם נגד קביעותיו של בית המשפט המחוזי ביחס למפקחים המוצעים, וטוען כי פרוטוקול הדיון שבו נחקרו בבית המשפט המחוזי מלמד על כך שהסתייגותה של המדינה הייתה רק ביחס לאחות ר' ולא התייחסה כלל לאב. מכל מקום, נטען כי לא הייתה כל סיבה לפסול מי מהם, בהתחשב בהמלצתו החיובית של שירות המבחן לגביהם. לחלופין טוען העורר כי אמו ואחותו השנייה יכולות לפקח עליו לאורך כל שעות היממה, וכי ישנם אנשים נוספים המוכנים לסייע במלאכת הפיקוח.

 

17.       ביום 27.6.2019 התקיים בפני הדיון בערר. במעמד זה, הדגישה המדינה את המסוכנות הנשקפת מן העורר ויצאה נגד הטענה כי מעמדו בארגון היה שולי. המדינה הוסיפה וטענה כי לעורר מיוחסת פעילות ענפה בארגון, כי הוא מונע מאידיאולוגיה חזקה וכי אין ליתן בו אמון.

 

דיון והכרעה

 

18.       לאחר שבחנתי את הדברים ושקלתי אותם שוב בהתייחס לפרשה בכללותה, אני סבורה כי דין הערר להתקבל באופן חלקי. בבסיסו של ערר זה ניצבות כאמור שלוש סוגיות: מסוכנותו של העורר, האפשרות לאיין אותה באמצעות חלופת מעצר, ושאלת השוויון בין הנאשמים השונים בפרשה. כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי אף מבלי להידרש לשאלת השוויון, הדיון בשתי הסוגיות הראשונות מחייב להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי שיבחן היתכנותו של מעצר בפיקוח אלקטרוני – אך זאת מבלי שהאחות ר' תשמש כמפקחת, ובמידת הצורך לאחר שיוגש תסקיר משלים בעניינם של מפקחים אפשריים נוספים.

 

19.       בבש"פ 4354/19   עמדתי על חומרת המעשים שמגולמים בכתב האישום בעניין טלגראס, ועל כך שלכאורה עסקינן ברשת מתוחכמת של סחר בסמים. יחד עם זאת, כפי שצוין קודם לכן, המעשים שמיוחסים לעורר על-פי כתב האישום אינם מצויים בליבת הפרשה. העורר לא נמנה עם דרג הניהול של טלגראס, וחרף תפקידו כמתכנת הוא לא המציא את היישומון שבו הופעלה טלגראס, ואף לא פיתח את הערוצים המרכזיים שלה. הבוטים שמיוחסים לו, מבלי להקל בכך ראש, יועדו לפניות ותקלות – הסחר לא התבצע באמצעותם, והלבנת ההון שמיוחסת לו עניינה באופן שבו שולם לו לכאורה שכרו. במצב דברים זה, אין די בהיכרותו של העורר עם עולם המחשבים כדי לשלול מלכתחילה את האפשרות לעצרו בפיקוח אלקטרוני או לשחררו לחלופת מעצר. כמו כן, אין צריך לומר כי תמיכתו בלגליזציה של קנאביס אינה יוצרת כשלעצמה מסוכנות, כפי שהבהיר אף בית המשפט המחוזי.

 

20.       אכן, בעבירות מהסוג שהעורר נאשם בהן – עבירות סמים וביתר שאת כאלה שמתבצעות במסגרת של ארגון פשיעה – ישנה חזקת מסוכנות סטטוטורית, ולא בכדי. קיימת סכנה להישנותן של עבירות אלה, שישנה אפשרות לבצען מרחוק, גם במסגרת מעצר בפיקוח אלקטרוני או שהות בחלופת מעצר. עם זאת, כפי שהטעים גם בית המשפט המחוזי, הפסיקה הצביעה לאורך השנים על חריגים לכך, שיאפשרו מעצר בפיקוח אלקטרוני ואף שחרור לחלופת מעצר (ראו: בש"פ 8155/15 גיא קלר נ' מדינת ישראל   (9.12.2015); בש"פ 2430/18 ריאבצה נ' מדינת ישראל   (28.3.2018)). בניגוד לבית המשפט המחוזי, אני סבורה כי העורר – שרקעו נורמטיבי ואין לחובתו הרשעות קודמות – בהחלט יכול להימנות עם חריגים אלה. זאת, כמובן בכפוף לקיומו של פיקוח הדוק סביבו בדמות מפקחים סמכותיים, פיקוח אלקטרוני ותנאים מגבילים נוספים.

 

21.       כפי שצוין קודם לכן, שירות המבחן סבר כי חלופת מעצר בבית הוריו של העורר – ללא פיקוח אלקטרוני – יכולה לאיין את מסוכנותו, אולם בית המשפט המחוזי העריך כי אביו והאחות ר', שהומלצה כמפקחת עיקרית, אינם יכולים לשמש כמפקחים. לאחר שקראתי את דבריהם של השניים בבית המשפט המחוזי ואת האמור ביחס אליהם בתסקיר שירות המבחן, אני סבורה כי האב יכול לשמש כמפקח, אך לא כך האחות ר', לפחות בשלב זה. במצב דברים זה אני סבורה כי יש להשיב את עניינו של העורר לבית המשפט המחוזי שישלים את בדיקת ההורים והאחות הנוספת, ובמידת הצורך יורה על קבלת תסקיר משלים של שירות המבחן שבו תיבחן האפשרות לצרף מפקחים נוספים. כמו כן, בית המשפט המחוזי יקבע את התנאים המגבילים הנוספים שיחולו על העורר כחכמתו, אך אלה יהיו מבוססים על קביעת התחייבויות כספיות גבוהות, הרחקה מוחלטת של העורר מהמרשתת, וכן נעילת מכשירי הטלפון והמחשבים של בני הבית בסיסמאות שאינן ידועות לעורר.

 

22.       לסיכום הדברים, אני מורה על החזרת הדיון בעניינו של העורר – בהקדם – לבית המשפט המחוזי לבחינה האם ניתן להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני בפיקוחם של ההורים והאחות שלא נפסלה על-ידו, ובצירוף ערבויות כספיות גבוהות ותנאים מגבילים נוספים. כפי שצוין קודם לכן, אם יימצא שאין די בכך, שירות המבחן יגיש לבית המשפט תסקיר משלים בהקדם האפשרי ובו ייבחן צירופם של מפקחים נוספים.

 

23.       סוף דבר: הערר מתקבל, במובן זה שהדיון בעניינו של העורר יוחזר לבית המשפט המחוזי בהתאם לאמור בפסקאות 22-21 לעיל.


5129371 ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשע"ט (‏10.7.2019).

 

מעצר עד תום ההליכים - בש"פ 3770-21 שגיא אברבך נ' מדינת ישראל (29.06.2021)

 

בבית המשפט העליון

 

בש"פ 3770/21

 

לפני:  

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

העורר:

שגיא אברבך

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

מדינת ישראל

 

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.5.2021 במ"ת 30561-02-21   שניתנה על ידי כב' השופט שמואל מלמד

 

תאריך הישיבה:

כ"ו בסיון התשפ"א (06.06.21)

 

בשם העורר:

עו"ד יעקב שקלאר; עו"ד גיא זהבי;
עו"ד מתן טביבי

 

בשם המשיבה:

עו"ד הדר פרנקל; עו"ד קורל שריג-פאפו

 

 

נושא: במסגרת החלטה זו קבע בית המשפט כי אין מקום להיענות לבקשה לחלופות מעצר, מכיוון שהעבירות המיוחסות לעורר מעלות מסוכנות.

 

החלטה

            לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט שמואל מלמד) במ"ת 30561-02-21   מיום 27.5.2021, במסגרתה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

כתב האישום וההליכים עד כה

 

1.            ביום 15.2.2021 הוגש נגד העורר כתב אישום, בגדרו יוחסו לו חמישה אישומים: האישום הראשון, יבוא סם מסוכן (ריבוי עבירות) וניסיון ליבוא סם מסוכן (ריבוי עבירות) (סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים), וסעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)); האישום השני, סחר בסמים מסוכנים (ריבוי עבירות) (סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים); האישום השלישי, החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים (סעיפים 7(א), 7(ג) ו-10 לפקודת הסמים); האישום הרביעי, מרמה, ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס (ריבוי עבירות) (סעיפים 220(1) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961); האישום החמישי, איסור הלבנת הון (ריבוי עבירות) (סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000).

 

2.            כעולה מכתב האישום, במהלך התקופה שבין דצמבר 2018 לבין ינואר 2021, הקים העורר רשת לייבוא סמים מסוכנים לישראל (בין היתר, מסוג קטמין, קוקאין, MDMA, מתאפמטאמין, מתקאתינון ו-DMT). במסגרת פעילותו, יצר העורר חשבון בדוי ברשת "טלגרם", וחשבון ברשת "Dark Net", ובאמצעותם פנה לסוחרי סמים באירופה לצורך ייבוא הסמים ארצה, וכן לסוחרי סמים וללקוחות בישראל, לצורך מכירתם. כמו כן, במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש שנתקבל כתוצאה מביצוע העבירות (כ-3,069,050 ש"ח לכל הפחות), את זהותו ואת עשיית הפעולות בו, עשה העורר שימוש במטבע וירטואלי מסוג "ביטקוין". יוער, כי כעולה מכתב האישום, חלק מפעילותו העבריינית של הנאשם בוצעה בסיועה של דיאנה בלבנוב (להלן: דיאנה), אשר נטלה חלק בייבוא הסמים, והעברתם למקום מסתור מוסכם.

 

3.            בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה לעצור את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. נטען, בין היתר, כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות,  וכן כי קמות נגד המבקש עילות מעצר של מסוכנות, ושיבוש מהלכי משפט והימלטות מהדין מכוח סעיפים 21(א)(1)(ב) ו-21(א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בהתאמה (להלן: חוק המעצרים)); וכן כי קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(ג)(3) לחוק המעצרים.

 

4.            ביום 22.4.2021 הגיש העורר בקשה להפנותו לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר מעצר בעניינו, אשר יבחן חלופת מעצר בדרך של פיקוח אלקטרוני, כפי שנעשה בעניינה של דיאנה. בתוך כך, טען כי קיים כרסום משמעותי בתשתית הראייתית הקיימת, ולמצער חולשה, במידה המצדיקה להורות על שחרורו לחלופת מעצר. ביום 25.4.2021 הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר, וביום 26.5.2021 קיים דיון בבקשה. בית המשפט המחוזי סקר את טענות העורר לעניין הכרסום הראייתי, ובתום הדיון קבע כי קיימות ראיות לכאורה לאמור בכתב האישום, וכי אין כרסום בעוצמתן. באשר לאפשרות להעביר את העורר לחלופת מעצר, הרי שזו לא נשללה, ואולם, נקבע כי לנוכח העובדה שהעורר ביצע את רוב מעשיו בעולם הווירטואלי, תוך הפעלת דיאנה כשליחתו בעולם הפיזי, יהיה על חלופת מעצר, ככל שתוצע, לספק הגנה מפני יכולתו לבצע עבירות סמים בסיוע רשת האינטרנט.

 

5.            ביום 20.5.2021 הוגש תסקיר מעצר בעניינו של העורר (להלן: תסקיר מעצר), ובו הוערך כי קיים סיכון להישנות התנהגות עבריינית בעתיד, שכן לעורר דפוסי התנהגות מניפולטיביים ויכולת להסתיר את דפוסי התנהלותו לאורך זמן. יחד עם זאת, שירות המבחן התרשם כי ביכולתו של העורר לכבד צווים שיפוטיים שיוצבו כנגדו, וכי בני משפחתו יידעו להציב לו גבולות. לנוכח כך, הומלץ לשחרור את העורר לחלופת מעצר בבית הוריו, ובפיקוחם, כמו גם בפיקוח אחיו ואחותו של העורר, תוך הטלת איסור על החזקה או שימוש באמצעי תקשורת חכמים מכל סוג, לרבות מחשבים, וכן על הפקדת ערבויות כספיות.

 

6.            ביום 27.5.2021, קיבל בית המשפט את בקשת המשיבה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט הבהיר, כי עניינו של העורר אינו דומה כלל לעניינה של דיאנה, אשר חלקה התמצה בהיותה שליחה של העורר בלבד. כמו כן, אף שתסקיר המעצר שהתקבל בעניינו של העורר חיובי, ומלמד כי העורר נעדר עבר פלילי וכי הוא סובל מבעיות רפואיות, הרי ששירות המבחן התרשם בכל זאת כי קיים סיכון להישנות העבירות. לאור האמור, ולנוכח העבירות בהן מואשם ונסיבות ביצוען, נקבע כי אין בחלופה המוצעת כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר.

 

7.            מכאן הערר שלפניי, במסגרתו שב העורר על טענתו כי יש להעבירו לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני. לעניין זה טוען, כי אין להבחין בין עניינו של העורר לבין זה של דיאנה, אשר מסוכנותה אף גדולה מזו של העורר, ולגביה נקבע באחרונה (5.4.2021) כי תשהה במעצר בפיקוח אלקטרוני. בנוסף, מלין העורר על שבית המשפט קמא התעלם מהמלצת תסקיר המעצר, ולא בחן את הסיכוי להישנות עבירה. לשיטתו, הרחקתו מהאינטרנט תמנע כל סיכון להישנות העבירות, כפי שהומלץ בתסקיר המעצר ונקבע בהחלטה מיום 26.5.2012. עוד טוען העורר, כי שגה בית המשפט קמא בקבעו כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לכל האמור בכתב האישום. לדבריו, קיים כרסום ראייתי המחליש את משקלן של הראיות לכאורה, למעט באישום השלישי, לגביו מסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה. כן ציין העורר את נסיבותיו האישיות, לרבות מצבו הרפואי, היותו ללא עבר פלילי ואורח חייו וחיי משפחתו הנורמטיבי, וראוי לבחון היתכנות של חלופת מעצר.

 

8.            מנגד, באת-כוח המשיבה טענה כי אין להיעתר לבקשה, וזאת בדגש על חומרת העבירות בהן מואשם העורר, המקימות לו חזקת מסוכנות סטטוטורית, ועל הקושי לקיים את חלופת המעצר האמורה, שכן לא ניתן לצפות ממשפחתו של העורר, כמפקחיו, להיות ללא תקשורת אינטרנטית במשך תקופה כה ממשוכת. בנוסף, הדגישה באת-כוח המשיבה את השוני בין דיאנה והעורר – דיאנה פעלה כשליחה של העורר, "בעולם האמיתי", וכן שיתפה פעולה עם חוקריה, ולפיכך יש בחלופת המעצר כדי לאיין את מסוכנותה.

 

דיון והכרעה

 

9.            לאחר שעיינתי בהודעת הערר ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ושמעתי את טענות באי-כוח הצדדים בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

 

10.          הערר שלפניי מתמקד בשאלת שחרורו של העורר לחלופת מעצר. עבירות יבוא וסחר בסמים קשים מן הסוג בו מואשם העורר, ובהיקף ובתחכום המיוחסים לו, לא רק מקימות עילת מעצר סטטוטורית, אלא מבססות, מניה וביה, הצדקה מובהקת למעצר עד תום ההליכים. זאת בשל החשש הממשי שגם במסגרת חלופת המעצר ימשיך הנאשם בביצוע הפעילות המסוכנת הזו (ראו, מבין רבים, בש"פ 2411/15 מדינת ישראל נ' דנה,   פסקה 19 (24.1.2015); בש"פ 3807/06 טורק נ' מדינת ישראל,   עמוד 4 (21.5.2006); בש"פ 4251/09 אוחיון נ' מדינת ישראל,   פסקה 12 (22.5.2009)). ודוק, ניתן בנסיבות מתאימות לחרוג מכלל זה, ואולם זאת רק במצבים יוצאי דופן, בהם יימצא כי בכוחה של החלופה להפיג את המסוכנות העולה מהעבירה במידה המניחה את הדעת ((ראו, למשל, בש"פ 1567/12 כהן נ' מדינת ישראל,   פסקה 9 (7.3.2012); בש"פ 6544/17 אמר נ' מדינת ישראל   (31.8.2017); בש"פ 2196/15 רבי נ' מדינת ישראל   (6.4.2015)).

 

11.          בענייננו, העבירות המיוחסות לעורר ונסיבות ביצוען יוצרות סיכון חמור במיוחד. זאת, בשים לב לתחכום הנטען של העורר (שאף נמסר בדיון כי פעולתו התחדשה חרף מעצרה של דיאנה בשנת 2019), חלקו הדומיננטי בפרשה, ואופיין הווירטואלי של העבירות, המאפשר לבצען מכל מקום ובכל זמן, כמו גם היקפן העצום. לא התרשמתי כי ניתן לאיין את מסוכנות העורר לעת הזו במסגרת חלופת מעצר, וזאת גם לאחר שנתתי דעתי להמלצתו של שירות המבחן (למעמד חוות דעת שירות המבחן, שהיא כידוע כלי עזר משמעותי בעת בחינת חלופת מעצר ראויה, אך אינה מחליפה את שיקול הדעת השיפוטי, ראו בש"פ 2434/21 פלוני נ' מדינת ישראל   (13.4.2021); בש"פ 9713/17 שקיר נ' מדינת ישראל   (27.12.2017); בש"פ 4506/20 מדינת ישראל נ' פלוני,   פסקה 5 (14.7.2020)). תחכומו של העורר רב, והיכולת לפקח על פעילותו בעולם הווירטואלי מוגבלת (השוו, בש"פ 5577/19 לשם נ' מדינת ישראל,   פסקה 7 (22.9.2019); בש"פ 4354/19 מדינת ישראל נ' פלוני,   פסקה 21 (10.7.2019); בש"פ 9394/17 מדינת ישראל נ' שמואל,   פסקה 12 (7.12.2017)). די בכך כדי להצדיק, בעת הזו, את ההחלטה בדבר הותרת העורר מאחורי סורג ובריח בתקופת משפטו.

 

12.          כמו כן, לא ראיתי מקום לקבל את טענת העורר בדבר קיומו של כרסום ראייתי ממשי בעוצמת הראיות נגדו. טענה זו נטענה על ידי העורר בלשון רפה, ולא מצאתי בנימוקים שנטענו על ידי בא-כוחו בסיס להתערב בקביעות בית המשפט קמא בעניין זה.

 

13.          בשולי הדברים אבקש להתייחס בקצרה לטענת העורר לפיהן יש לערוך גזירה שווה בינו לבין דיאנה (אשר כאמור, שוחררה זה לא מכבר לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני). אכן, בעת ההכרעה לגבי מעצרם של נאשמים, יש להקפיד על עקרון השוויון (בש"פ 2468/94 כריים נ' מדינת ישראל,   פסקה 5 (6.5.1994); בש"פ 6145/16 אבוחצירא נ' מדינת ישראל,   פסקה 17 (15.9.2016)). עם זאת, כאשר קיים שוני רלוונטי, יכולה להיות הצדקה לתוצאה שונה (ראו למשל, בש"פ 1795/15 גרובר נ' מדינת ישראל,   פסקה 16 (1.4.2015); בש"פ 6466/06 עקול נ' מדינת ישראל,   פסקה ד' (31.8.2006)). בהתאם, לא מצאתי לסטות מקביעת בית המשפט המחוזי, לפיה די בכך שהחלק המיוחס לעורר בביצוע העבירות דומיננטי מזה המיוחס לדיאנה, וכי פעילותו בעולם הווירטואלי, בשונה מפעילותה בעולם  הממשי, אינה ניתנת לנטרול באופן מלא באמצעות פיקוח אלקטרוני, כדי להצדיק הכרעות שונות בענייניהם (בש"פ 8101/16 אלסאנע נ' מדינת ישראל,   פסקה 15 וההפניות שם (16.11.2016)). 

 

14.          סוף דבר: הערר נדחה, ולפיכך ימצא העורר במעצר מאחורי סורג עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

 

 ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"א (‏29.6.2021).

5129371

 

מה לעשות אם זומנתי לחקירה במשטרה

 גם אם אתם אזרחים רגילים לחלוטין, כל אחד עלול למצוא עצמו מזומן לחקירה במשטרה. לכן, חשוב לדעת כמה מזכויות היסוד שלכם, מכיוון שרשויות החוק בדר...